לזכות ידיד נפשי האהוב ר' אהרן ישראל בן ר' משה מרדכי וכל בני ביתו היקרים והחביבים, שיחד עמו אני לומד ספר עין איה בהתרוממות הנפש.
The gemara [Brachos 35] asks how we know that the Leviim in the Beis Hamikdash sing song over wine [when the wine libations were poured on the mizbeach] and the gemara quotes the pasuk ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים - "Shall I withhold my wine which gladdens man and G-d" - Asks the gemara, if it gladdens man, how does it gladden G-d? From here we learn that we only sing song over wine.
Why should the Leviim need wine to sing? Wine is an external substance and one should sing to Hashem without having to resort to external sources and means??
The truth is that one's soul yearns to be close to Hashem. But in order to maximize the experience of song and closeness one must take his animal [i.e. body] along as well. When both the soul and body pine for closeness with Hashem then he has reached a shleimus.
That is why we need WINE. Wine involves the body in the experience. So wine gladdens both man and Hashem because it completes the feeling of closeness with Hashem. It has both physical and spiritual influence over man.
Of course the HIGHEST level of joy is when we learn Torah - פקודי השם ישרים משמחי לב - The laws of Hashem are straight and gladden man. The pasuk says כי טובים דודיך מיין - Your love [Torah] is better than wine.
In the words of the Rav:
" .... דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר (שופטים ט, יג) "ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים" אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין.
השירה מורה על התרוממות הנפש למשאות נעלות, שמשקפת בהיותה מוכתרת בשכלה בבהירותו. והנה הנפשות מטבען נמשכות הנה לערוג לרוממות שלימות היושר והצדק האמיתי, ע"כ בעת רוממותם יאמרו שירה.
אבל היסוד שהאדם צריך לעבוד, הוא שגם הגוף בכל פינותיו יהי' נמשך בפעולותיו לקראת רוממות השירה הנפשית. ואם רק הנפש תערוג אל ההוד האלהי והגוף בהנהגתו ישאר על עמדו הבהמי, הרי הוא נאה דורש ואין נאה מקיים. וזה הוא יסוד תורת השם ית', שנמשלת ליין שמרוממת בתכונתה אל מרום השירה את הכוחות הגופניים ע"כ אין אומרים שירה כ"א על היין, להורות ששלימות השירה היא לכלול הגוף עם הנפש בכל משאותיה הרמות.
והיין המשמח לבב אנוש הוא באמת משמח את האלהים, בהיותו לקוח במדה שתרומם כחות הגוף לעומת התרוממות הנפש הרוחנית, להיות עושה בפועל את המושכל בשכל וביושר לב. אמנם לכונן שיטת הנהגה שלמה, שמביאה תמיד רק לצדק עולמים ושמחה האלהית, אי אפשר כי אם בדבר ד' שהשמחה במעונו, כי רק פקודי ד' המה ישרים משמחי לב , וטובים דודיך מיין.
