According to this definition of כופר - there are quite a few out there, רח"ל.
והנה בפ"ג מה' תשובה ה"ח כתב הרמב"ם "וכן הכופר בפירושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס וכו' כל אחד משלשה אלו בופר בתורה". ולכאורה הדברים מעורפלים קצת והדגשתו של הרמב"ם דישנה לכפירה בפירוש התורה דהוא תורה שבע"פ, ו"כפירה במגידיה" דהיינו חכמי המסורה אינה מובנת, דלפום ריהטא היא חדא כפירה, דכיון שכופר במגידיה הרי הוא כופר ממילא גם בתורה שבע"פ. ברם הפירוש גלוי, דקאי אפילו היכא שכופר בחכמי המסורה בנוגע לדברים שהוציאו מן הסברא לא מן הקבלה וחולק על סברתם ושקול דעתם של חכמי הגמ' דביחס לעצם הקבלה ליכא כפירה ובב"ז הרי הוא אפיקורוס משום שחלק על חכמי הקבלה וכפר בבעלי המסורה. ומדברים הללו מוכח דבל הכופר בגברא של חכמי המסורה אף דאינו כופר במסורה עצמה הרי הוא בכלל אפיקורוס וטעמו של דבר הוא דעצם הגברא של חכמי המסורה מהוה חלות שם בפ"ע ודעתו והכרעתו הנה כמסמרות נטועים להלכה ואסור לחלוק עליהם. [קובץ חי' תורה מהגר"מ והגרי"ד]
