Sunday, March 22, 2020

Plagues In The Time Of Chazal - And Today!

וכה איתא בגמ' כתובות (דף עז ע"ב) מכריז רבי יוחנן היזהרו מזבובי של בעלי ראתן, ומפרש רש"י (שם, ד"ה היזהרו) זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר. רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה, ומפרש רש"י (שם, ד"ה בזיקיה) במקום שתנשב רוח אחת על שניהם. רב אלעזר לא עייל באהליה, רבי אבי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה, ע"כ.

והיינו ממש כפי שגילו חכמי הרפואה שזה הדרך בו נדבקים ממחלות, או דרך כלי הדם - דהיינו ר' יוחנן שנזהר שהזבוב ששכן או עקץ את החולה לא יעבור על ידו, והרחיק עצמו אף מהזבובים, ובילקוט שמעוני (רמז סא) מוסיף ע"ז שצריכים להרחיק ארבע אמות.

הדרך השניה, דרך כלי הנשימה, והיינו ר' זירא שלא רצה לנשום אותו רוח שנושם החולה.

הדרך השלישית, דרך המגע עם החולה, והיינו ר' אלעזר שלא רצה כלל להיכנס לאהלו או לביתו בכדי לא לשהות בקרבתו ולא ליגע בו.

הדרך הרביעית, דרך שיירי מאכל שאכל החולה והבריא מכניסו לפיו, והיינו ר' אמי ור' אסי שלא אכלו מהמאכל שהיו בבית החולה מחמת חשש זה. ועי"ש במהרש"א.

ומזה נלמד לזמנינו דידן, שבעוה"ר נקלענו למצב שאנו זקוקים לרחמי שמים ויש חולי המדבק רח"ל, ועל כן חובה כפולה ומכופלת לשמור על כל ההוראות שכבר הקדימום חז"ל, וחלילה להקל בזה, הן לעצמו, ומוזהרין על שמירת הגוף, והן משום שהוא חב לאחריני.

[הגר"מ דויטש שליט"א]