בחוברת על ר' אשר- "אשרי האיש" קראתי היום סיפור נחמד על ר' אשר והבת שלו.
פעם אחת נשפך שוקו על החולצה של הבת של ר' אשר, אז אבא שלה, ר' אשר, לקח אותה אל מול המראה ושאל אותה: "מה את רואה?" אז היא ענתה לו: "אני רואה חולצה מלוכלכת". הוא ענה לה: "ואם את רוצה לנקות אותה, את מה תנקי- את המראה או את החולצה?!".
ואז הסביר לה ר' אשר את הנמשל: כשאני רואה על אדם אחר משהו שמאוד מציק לי, אני צריך להבין, שהסיבה שהדבר הזה הוא כל כך מציק לי, כי הוא מעורר אצלי בנפש, תכונה לא טובה שאצלי לא מתוקנת. בעצם הזולת הוא רק מראה, שעוזרת לי להבין, מה בדיוק דורש תיקון בפנימיות שלי.
זה מדהים, הרבה פעמים אנחנו מתמלאים כעס על אדם אחר, (בדרך כלל זה מישהו שמאוד קרוב לנו שאנחנו אוהבים, או לפחות אדם שהיינו רוצים להיות אתו ברמת יחסים תקינה), ואז אנחנו מגיבים בעוצמה רגשית של פגיעה, ומטיחים בו משהו בחזרה. הדבר הזה גורם לנו לפגוע במערכות יחסים שהכי יקרות לנו, יוצר אצלנו תחושות של בושה או כעס עצמי וחרטה, איך התנהגתי כפי שהתנהגתי.
אם רק היינו יכולים לקחת את המשל היפה של ר' אשר, ולנסות לזכור אותו בפעם הבאה שנכעס, ייתכן שהדברים ייראו טיפה אחרת.
