Is there such a thing a "coincidence"?
We were taught - NO!!! Coincidence is for "Cofrim" [:-)] to believe!! "מקרה" - chance, is comprised of the words "'רק מה" - it is only from Hashem.
That is, in fact, the opinion of the Baal Shem Tov [and many others] and it is a great way to think!! Not only do we have personal Divine Providence but so does every ant, every uncle [להבדיל!!!], every worm, every poodle on the Upper West Side, the world's Dog Capital. And so, for that matter, is there Hashgacha on every leaf, every blade of grass [even the type people smoke...], every flower.
However [I AM RISKING BEING PUT IN CHEREM!!!], the opinion of the Rambam [and Ramban and many others - see דעת אמונה ח"ג היסוד העשירי השגחה פרטית] is that only humans have Hashgacha Pratis - personal Divine Providence. And there is no "equity" over here. Hashgacha Pratis is totally not woke. It is a "meritocracy" - based on merit [that is one of the major points of my platform in my run for the presidency in 2024 - Meritocracy. You don't get stuff or extra privileges just b/c of the color of your skin ("I am blue - gimme lots of money and benefits!!") or b/c you happen to be an illegal immigrant who snuck over the open, non-existent border from Mexico, with lots of fentanyl which which to kill Americans. No! You have to earn it]. The more you are connected to a Personal G-d - the more He will be a Personal G-d. The more you are focused on Him - the more He will be focused on you. The more detached you are, the more you believe in "luck" and "chance" - the more He will give you over to "luck" [good or bad] and "chance".
When it comes to animals there is Hashgacha Klalis - general Hashgacha on the species. Hashem is not involved in every second of a horse's life but Hashem makes sure that there are horses in the world.
Where does the Rambam get this from? Did he make it up??
Surprisingly - sort of... Fascinatingly, the Rambam says that there is no clear source which delineates the parameters of Hashgacha, so he is just sharing his personal view. [I wonder why the Torah and Chazal were mute on this critical issue. Happy to receive input]. Note: The Rambam's personal view, even if not rooted in any specific source, still carries much weight. ממשה עד משה לא היה כמשה!! From Moses to Moses [Maimonides], there has been none like Moses!!
מו"נ ח"ג י"ג
ואשר אאמינהו אני בזאת הפינה – רצוני לומר: בהשגחה אלהית – הוא מה שאספר לך. ואיני נסמך בזאת האמונה אשר אספרה למה שהביאני אליו המופת, אבל אסמך בה למה התבאר אצלי שהוא כונת תורת האלוה וספרי נביאינו. וזה הדעת אשר אאמינהו הוא יותר מעט ההרחקות מן הדעות הקודמות ויותר קרוב אל ההקש השכלי. והוא שאני אאמין שההשגחה האלהית אמנם היא בזה העולם התחתון – רצוני לומר: מתחת גלגל הירח – באישי מין האדם לבד, וזה המין לבדו הוא אשר כל עניני אישיו ומה שישיגם מטוב או רע נמשך אחר הדין, כמו שאמר ״כי כל דרכיו משפט״; אבל שאר בעלי החיים וכל שכן הצמחים וזולתם, דעתי בהם דעת אריסטו, לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת האלוה ורצונו האישי עתה, ולא שהרוק אשר רקק אותו ראובן התנועע עד שנפל על זה היתוש במקום מיוחד והרגו בגזרת האלוה ולא שזה הדג חטף ובלע זאת התולעת מעל פני המים ברצון אלהי אישי – אבל אלה כולם אצלי במקרה גמור כמו שחושב אריסטו.
ואולם ההשגחה האלהית לפי דעתי ולפי מה שאני רואה, היא נמשכת אחר השפע האלהי – והמין אשר נדבק בו השפע ההוא השכלי, עד ששב בעל שכל ונגלה לו כל מה שהוא גלוי לבעל שכל, הוא אשר התחברה אליו ההשגחה האלהית ושיערה לו כל פעולותיו על צד הגמול והעונש. אמנם אם טבעה הספינה ומה שבתוכה כמו שזכר ונפל הגג על מי שבבית, אם היה במקרה הגמור לא היה ביאת האנשים בספינה ושבת האחרים בבית במקרה לפי דעתנו, אבל ברצון אלהי – לפי הדין במשפטיו אשר לא יגיעו דעותינו לידיעת סדרם.
My opinion on this principle of Divine Providence I will now explain to you. In the principle which I now proceed to expound I do not rely on demonstrative proof, but on my conception of the spirit of the Divine Law, and the writings of the Prophets. The principle which I accept is far less open to objections, and is more reasonable than the opinions mentioned before.
It is this: In the lower or sublunary portion of the Universe Divine Providence does not extend to the individual members of species except in the case of mankind. It is only in this species that the incidents in the existence of the individual beings, their good and evil fortunes, are the result of justice, in accordance with the words, “For all His ways are judgment.” But I agree with Aristotle as regards all other living beings, and à fortiori as regards plants and all the rest of earthly creatures. For I do not believe that it is through the interference of Divine Providence that a certain leaf drops [from a tree], nor do I hold that when a certain spider catches a certain fly, that this is the direct result of a special decree and will of God in that moment; it is not by a particular Divine decree that the spittle of a certain person moved, fell on a certain gnat in a certain place, and killed it; nor is it by the direct will of God that a certain fish catches and swallows a certain worm on the surface of the water. In all these cases the action is, according to my opinion, entirely due to chance, as taught by Aristotle.
Divine Providence is connected with Divine intellectual influence, and the same beings which are benefited by the latter so as to become intellectual, and to comprehend things comprehensible to rational beings, are also under the control of Divine Providence, which examines all their deeds in order to reward or punish them. It may be by mere chance that a ship goes down with all her contents, as in the above-mentioned instance, or the roof of a house falls upon those within; but it is not due to chance, according to our view, that in the one instance the men went into the ship, or remained in the house in the other instance: it is due to the will of God, and is in accordance with the justice of His judgments, the method of which our mind is incapable of understanding.
ואחר מה שהקדמתיו מהיות ההשגחה מיוחדת במין האדם לבדו משאר מיני בעלי החיים, אומר: כי כבר נודע שאין חוץ לשכל מין נמצא, אבל המין ושאר הכלליות – דברים שכלים כמו שידעת, וכל נמצא חוץ לשכל אמנם הוא איש או אישים. וּכְשֶׁיִּוָּדַע זה יהיה נודע גם כן שהשפע האלהי הנמצא מדובק במין האדם – רצוני לומר: השכל האנושי – אמנם הוא מה שנמצא מן השכלים האישיים, והוא מה ששפע על ראובן ושמעון ולוי ויהודה.
HAVING shown in the preceding chapter that of all living beings mankind alone is directly under the control of Divine Providence, I will now add the following remarks: It is an established fact that species have no existence except in our own minds. Species and other classes are merely ideas formed in our minds, while everything in real existence is an individual object, or an aggregate of individual objects. This being granted, it must further be admitted that the result of the existing Divine influence, that reaches mankind through the human intellect, is identical with individual intellects really in existence, with which, e.g., Reuven, Shimon, Levi and Yehuda are endowed.
ואחר שהוא כן, יתחייב, לפי מה שזכרתיו בפרק הקודם, כי אי זה איש מאישי בני אדם שהשיג מן השפע ההוא חלק יותר גדול, כפי הכנת החומר שלו וכפי הִתְלַמְּדוּ, תהיה ההשגחה עליו יותר בהכרח אם ההשגחה נמשכת אחר השכל כמו שזכרתי; ולא תהיה, אם כן, ההשגחה האלהית בבני אדם כולם בשוה, אבל יהיה יתרון ההשגחה עליהם כיתרון שלמותם האנושי זה על זה. ולפי זה העיון יתחיב בהכרח שתהיה השגחתו ית׳ בנביאים עצומה מאד ולפי מדרגותם בנבואה, ותהיה השגחתו בחסידים ובטובים כפי חסידותם וישרונם – אחר שהשיעור ההוא משפע השכל האלהי הוא אשר שם דבר בפי הנביאים, והוא אשר ישר מעשי הטובים והשלים חכמות החסידים במה שידעו. ואמנם, הסכלים הממרים, כפי מה שחסרו מן השפע ההוא, היה ענינם נבזה, וסודרו בסדר שאר אישי מיני בעלי החיים ״נמשל כבהמות נדמו״; ומפני זה היה קל להרגם, אבל צווה בו לתועלת. וזה הענין הוא פינה מפינות התורה ועליו בנינה – רצוני לומר: על שההשגחה באיש איש מבני אדם כפי מה שהוא.
Hence it follows, in accordance with what I have mentioned in the preceding chapter, that the greater the share is which a person has obtained of this Divine influence, on account of both his physical predisposition and his training, the greater must also be the effect of Divine Providence upon him, for the action of Divine Providence is proportional to the endowment of intellect, as has been mentioned above. The relation of Divine Providence is therefore not the same to all men; the greater the human perfection a person has attained, the greater the benefit he derives from Divine Providence. This benefit is very great in the case of prophets, and varies according to the degree of their prophetic faculty: as it varies in the case of pious and good men according to their piety and uprightness. For it is the intensity of the Divine intellectual influence that has inspired the prophets, guided the good in their actions, and perfected the wisdom of the pious. In the same proportion as ignorant and disobedient persons are deficient in that Divine influence, their condition is inferior, and their rank equal to that of irrational beings: and they are “like unto the beasts” (Ps. 49:21). For this reason it was not only considered a light thing to slay them, but it was even directly commanded for the benefit of mankind. This belief that God provides for every individual human being in accordance with his merits is one of the fundamental principles on which the Law is founded.
It would seem on the surface that the approach that everyone and everything has equal Hashgacha is more comforting. But there is also an great benefit in the Rambam's approach. We are thoughtful beings and even defined as Homo Sapiens. Sapiens in Latin means "wise" or "astute" [as in "I dated this girl. She was very pretty but not so Sapiens"]. When something is perceived and comprehended by our intellect, we connect to it much more. So it is gladding to think that our Hashgacha is in fact commensurate to how much we connect to Hashem in our minds. AFTER it is intellectualized - then it penetrates the depths of our souls.
The Rav ztz"l writes [maybe to be מלמד זכות on the Rambam as was his wont בקודש, b/c on the surface, you would assume that Hashem runs a tight ship and guides everything]:
א׳:י״ג
שמח היה הרמב"ם, כשצורת ההשגחה קבלה אצלו צביון של הדרגה שכלית.
The Rambam was happy when the construct of [God’s] providence took on, for him, the character of gradation—[i.e., the idea that the level of His providence corresponding to a person’s spiritual] intellect.
וראוי הדבר לשמח על זה, מפני שכל זמן שהאמונה הזאת, שהיא מבססת את חיי העולם, היא מונחת בלא תואר שכלי, איננה מתערבת עם כל גלי החיים של הנפש החכמה, השואפת להשכיל.
And it is fitting to be happy about this, because as long as faith [in providence], which provides the basis to life in the world, exists without an intellectual framework, it does not blend with all of the waves of life of the spirit of wisdom, which yearns to comprehend.
אבל אחר שקבלה לתוכה צורתה השכלית, הרי היא משתרשת במעמקי הנשמה בכל חדריה ומעמקיה, והאדם מוצא את עצמו מאושר, כשצורתו הרוחנית מתאחדת לחטיבה אחת.
But after [faith] has received its intellectual form, it is rooted in the depths of a person’s soul in all of its rooms and depths, and he finds himself content, as his spiritual form coalesces into a single unit.
Mussar Haskel: You want Hashem in your life? It's up to you!!! Bring him into your life - He is there. Otherwise - sorry.
"When man abandons G-d, G-d is not alone. Man is."
"קרוב ה' לכל קוראיו - but only לכל אשר יקראוהו באמת"!!
Adam hides from Hashem in Gan Eden. Hashem says "איכה"? - Where are you?
Hashem doesn't know where Adam is??
Hashem was saying "You think you can hide? I will play the same "game" and pretend I don't know where you are."
