What Makes Man Special

לרפואת אבי מורי שליט"א, ר' מרדכי דוד בן קריינא, הרב יצחק בן ברכה, הרב אליעזר חיים בן אסתר סימא, הרב אברהם יוסף בן חנה, הרב שי בן לאה ושרה לאה בת רבקה בתוך שח"י.

What makes the human species unique? 

Says R' Yehuda HaLevi in the Sefer HaKuzari: 

(לא) אָמַר הֶחָבֵר: בְּדִין הָעִנְיָן הַטִּבְעִי נִתְחַיֵּב לְקִיחַת הַמָּזוֹן, וְהַגִּדּוּל וְהַהוֹלָדָה, וְכֹחוֹתָם וְכָל תְּנָאֵיהֶם. וְהִתְיַחֵד בָּזֶה הַצֶּמַח וּבַעֲלֵי הַחַיִּים מִבַּלְעֲדֵי הָאֲדָמָה וְהָאֲבָנִים וְהַמּוֹצָאִים וְהַיְסוֹדוֹת: 

31. The Rabbi: The laws of nature comprise nurture, growth, and propagation, with their powers and all conditions attached thereto. This is particularly the case with plants and animals, to the exclusion of earth, stones, metals, and elements. 

(לב) אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה כְלָל שֶׁצָּרִיךְ לִפְרֹט אוֹתוֹ, אֲבָל אֱמֶת הוּא. 

32. Al Khazari: This is a maxim which requires explanation, though it be true. 

(לג) אָמַר הֶחָבֵר: וּבָעִנְיָן הַנַּפְשִׁי הִתְיַחֲדוּ בַעֲלֵי הַחַיִּים כֻּלָּם, וְנִתְחַיְּבוּ מִמֶּנּוּ תְנוּעוֹת וַחֲפָצִים וּמִדּוֹת וְחוּשִׁים נִרְאִים וְנִסְתָּרִים וְזוּלַת אֵלֶּה. 

33. The Rabbi: As regards the soul, it is given to all animated beings. The result is movement, will power, external as well as internal senses and such like. 

(לד) אָמַר הַכּוּזָרִי: גַּם זֶה אֵין דֶּרֶךְ לִדְחוֹתוֹ. 

34. Al Khazari: This, too, cannot be contradicted. 

(לה) אָמַר הֶחָבֵר: וּבְדִין הָעִנְיָן הַשִּׂכְלִי הִתְיַחֵד הַמְדַבֵּר מִכָּל הַחַיִּים. וְהִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ תִקּוּן הַמִּדּוֹת וְהַמָּעוֹן וְהַמְּדִינָה וְהָיוּ הַנְהָגוֹת וְנִמּוּסִים מִנְהָגִיִּים. 

35. The Rabbi: Intellect is man's birthright above all living beings. This leads to the development of his character traits, his home, his country, from which arise administrative and regulative laws.

Interesting!! The Chaver talks about the ענין השכלי - the intellectual aspect of man. So what separates us from animals is our intellect, right? Not so fast! He continues and says that this intellect requires us to fix our middos, our home and our entire society. So the shleimus of man is his capacity to better himself and the world. The intellect is the means to do so. 

The Rambam sings a different niggun [if a Litvak like the Rambam would sing. True Litvaks "zog zmiros" - say zmiros. Then again, it is hard to call the Rambam a Litvak given that he was never actually in Lithuania...]. 

Says the Rambam in the first chapter of the Shmoneh Prakim [quick quiz - How many chapters in the sefer Shmoneh Prakim??]

והחלק השכלי הוא הכח הנמצא לאדם אשר בו ישכיל, ובו יהיה ההשתכלות, ובו יקנה החכמות, ובו יבדיל בין המגונה והנאה מן הפעולות, ואלו הפעולות מהן מעשי, ומהן עיוני, והמעשי ממנו מלאכת מחשבת וממנו מחשבי, והעיוני הוא אשר בו ידע האדם הנמצאות שאינן משתנות על מה שהן עליו, והם אשר יקראו חכמות סתם, והמלאכת מחשבת הוא הכח אשר בו ילמד המלאכות, כנגרות, ועבודת האדמה, והרפואות, והמלחות, והמחשבי הוא הכח אשר בו ישתכל בדבר אשר ירצה לעשותו בעת אשר ירצה לעשותו אם אפשר לעשותו אם לא. ואם אפשר איך צריך שיעשה. זה שיעור מה שצריך שנזכור מענין הנפש הנה.  

Reason, that faculty peculiar to man, enables him to understand, reflect, acquire knowledge of the sciences, and to discriminate between proper and improper actions. Its functions are partly practical and partly speculative (theoretical), the practical being, in turn, either mechanical or intellectual. By means of the speculative power, man knows things as they really are, and which, by their nature, are not subject to change. These are called the sciences in general. The mechanical power is that by which the arts, such as architecture, agriculture, medicine, and navigation are acquired. The intellectual power is that by which one, when he intends to do an act, reflects upon what he has premeditated, considers the possibility of performing it, and, if he thinks it possible, decides how it should be done. This is all we have deemed it necessary to say in this regard concerning the soul. 

ודע שזאת הנפש האחת אשר קדם ספור כחותיה או חלקיה היא כחומר, והשכל לה צורה, וכשלא תגיע לה הצורה, יהיה מציאות ההכנה בה לקבל הצורה ההיא לבטלה, וכאלו היא מציאות הבל, והוא אמרו גם בלא דעת נפש לא טוב, ר"ל שמציאות הנפש שלא תגיע אליה הצורה אבל תהיה נפש בלא דעת לא טוב, אבל הדברים על הצורה, והחומר, והדעות כמה הם ואיך יגיעו אין זה מקומו ולא יצטרך במה שנרצהו לדבר על המדות, והוא יותר ראוי בספר הנבואה אשר זכרנו.

Know, however, that the soul, whose faculties and parts we have described above, and which is a unit, may be compared to matter in that it likewise has a form, which is reason. If the form (reason) does not communicate its impression to the soul, then the disposition existing in the soul to receive that form is of no avail, and exists to no purpose, as Solomon says, (Proverbs 19:2) "Also in the want of knowledge in the soul there is nothing good". This means that if a soul has not attained a form but remains without intelligence, its existence is not a good one. However, this is not the place for us to discuss such problems as that of form, matter, and the number of different kinds of intelligence, and their means of acquisition; nor is it necessary for what we have to say concerning the subject of ethics, but is more appropriately to be discussed in the Book on Prophecy, which we mention (elsewhere).

So man has the capacity to actualize his intellect "הכח הנמצא באדם אשר בו ישכיל". It is an absolute shame when man doesn't actualize this intellect. It is like a מציאות of הבל!!! Vanity! Hot air!! Worthless!!! Futile!!!! The shleimus of man is therefore expressed according to the Rambam in his actualizing his intellect. 

Similarly in the Yad Hachazaka [Yesodei HaTorah 4/8] the Rambam writes: 

 נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר הִיא צוּרָתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל וְהַדַּעַת הַיְתֵרָה הַמְּצוּיָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הִיא צוּרַת הָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעְתּוֹ. וְעַל צוּרָה זוֹ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ כְּלוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ צוּרָה הַיּוֹדַעַת וּמַשֶּׂגֶת הַדֵּעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גּלֶם כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם צוּרָה בְּלֹא גּלֶם עַד שֶׁיִּדְמֶה לָהֶן. וְאֵינוֹ אוֹמֵר עַל צוּרָה זוֹ הַנִּכֶּרֶת לָעֵינַיִם שֶׁהִיא הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהַלְּסָתוֹת וּשְׁאָר רשֶׁם הַגּוּף שֶׁזּוֹ תֹּאַר שְׁמָהּ. וְאֵינָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמְּצוּיָה לְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁבָּהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמוֹלִיד וּמַרְגִּישׁ וּמְהַרְהֵר. אֶלָּא הַדֵּעָה שֶׁהִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ וּבְצוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. וּפְעָמִים רַבּוֹת תִּקָּרֵא זֹאת הַצּוּרָה נֶפֶשׁ וְרוּחַ. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּשְׁמוֹתָן שֶׁלֹּא יִטְעֶה אָדָם בָּהֶן. וְכָל שֵׁם וְשֵׁם יִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ:

The soul of all flesh is the form which it was given by God. The extra dimension which is found in the soul of man is the form of man who is perfect in his knowledge. Concerning this form, the Torah states [Genesis 1:26]: "Let us make man in our image and in our likeness" - i.e., granting man a form which knows and comprehends ideas that are not material, like the angels, who are form without body, until he can resemble them.[This statement] does not refer to the form of the body perceived by the eye - i.e., the mouth, the nose, the cheeks, and the remainder of the structure of the body. This is referred to as to'ar (appearance).
It is not the soul found in all living flesh which allows it to eat, drink, reproduce, feel, and think. Rather, knowledge is the form of this [dimension of] soul and it is concerning this form of the soul, that the verse states: "in our image and in our likeness." Frequently, this form is referred to as nefesh or ruach. Therefore, one must be careful regarding these names, lest another person err regarding them. Each name reveals its characteristics.

Our Tzelem Elokim is our intellectual capacity. The only thing that remains with us when we go is our knowledge of Hashem.... 

אֵין צוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת מְחֻבֶּרֶת מִן הַיְסוֹדוֹת כְּדֵי שֶׁתִּפָּרֵד לָהֶם, וְאֵינָהּ מִכֹּחַ הַנְּשָׁמָה עַד שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה לַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לַגּוּף. אֶלָּא מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הִיא. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּפָּרֵד הַגּלֶם שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִן הַיְסוֹדוֹת וְתֹאבַד הַנְּשָׁמָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה אֶלָּא עִם הַגּוּף וּצְרִיכָה לַגּוּף בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ לֹא תִּכָּרֵת הַצּוּרָה הַזֹּאת. לְפִי שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לַנְּשָׁמָה בְּמַעֲשֶׂיהָ. אֶלָּא יוֹדַעַת וּמַשֶּׂגֶת הַדֵּעוֹת הַפְּרוּדוֹת מִן הַגְּלָמִים וְיוֹדַעַת בּוֹרֵא הַכּל וְעוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (קהלת יב ז) "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ":

The form of this soul is not a combination of the fundamental [elements] into which it will ultimately decompose, nor does it come from the neshamah so that it would require the neshamah, as the neshamah requires the body. Rather, it is from God, from heaven.
Therefore, when the matter [of the body], which is a combination of the fundamental [elements], decomposes, and the neshamah ceases to exist - for [the neshamah] exists only together with the body and requires the body for all its deeds - this form will not be cut off, for this form does not require the neshamah for its deeds. Rather, it knows and comprehends knowledge which is above matter, knows the Creator of all things, and exists forever. In his wisdom, Solomon [gave this description (Ecclesiastes 12:7 ]: "The dust will return to the Earth as it [originally] was, and the ruach will return to God who granted it." [Ibid 4-9]. 

It is noteworthy that according to the Rambam, the נפש is higher than the נשמה. The נפש remains - the נשמה doesn't. It goes when the body goes. The Mekubalim taught that the רוח and נשמה remain in existence after man's demise. 

Also, in the Moreh Nevuchim at the very beginning [!!!!] tells us what the definition of the צלם א-להים is:

 ואומר כי הצורה המפורסמת אצל ההמון – אשר היא תמונת הדבר ותארו – שמה המיוחד בה בלשון העברי ׳תאר׳ – אמר ״יפה תואר ויפה מראה״, ״מה תארו?״, ״כתואר בני המלך״ ונאמר בצורה המלאכית ״יתארהו בשרד... ובמחוגה יתארהו״ – וזהו שם שלא יפול על האלוה ית׳ כלל – חלילה וחס.

I hold that the Hebrew equivalent of “form” in the ordinary acceptation of the word, viz., the figure and shape of a thing, is toär. Thus we find “[And Joseph was] beautiful in toär (‘form’), and beautiful in appearance” (Gen. 39:6): “What form (toär) is he of?” (1 Sam. 28:14): “As the form (toär) of the children of a king” (Judges 8:18). It is also applied to form produced by human labor, as “He marks its form (toär) with a line,” “and he marks its form (toär) with the compass” (Isa. 44:13). This term is not at all applicable to God.

אמנם ׳צלם׳ הוא נופל על הצורה הטבעית – רצוני לומר: על הענין אשר בו נתעצם הדבר והיה מה שהוא והוא אמיתתו מאשר הוא הנמצא ההוא – אשר הענין ההוא באדם הוא – אשר בעבורו תהיה ההשגה האנושית. ומפני ההשגה הזאת השכלית נאמר בו ״בצלם אלהים ברא אותו״.

The term ẓelem, on the other hand, signifies the specific form, viz., that which constitutes the essence of a thing, whereby the thing is what it is; the reality of a thing in so far as it is that particular being. In man the “form” is that constituent which gives him human perception: and on account of this intellectual perception the term ẓelem is employed in the sentences “In the ẓelem of God he created him” (Gen. 1:27). 

So צלם א-להים, man's image of G-d is expressed, in his ability to think - ההשגה האנושית. 

Mussar Haskel: You want to be a high level human being, you want to distance yourself from the level of animals - perfect your middos and your society [R' Yehuda HaLevi] and actualize your intellect [Rambam].

Look at it this way: Imagine you have millions of dollars in the bank but live in dire poverty. Living in squalor, no running water or electricity, going hungry etc. etc. WITHDRAW THE MONEY!! Enrich yourself. 

You have a soul. It remains impoverished unless you actualize it. So if you don't fix your middos, involve yourself in perfecting your surroundings and develop your mind by increasing your knowledge of G-d, then you remain poor. But if you work on yourself and develop your character and mind - you hit the JACKPOT!!! The great thing it - it is UP TO YOU!!! 

Another great thing is that you can start RIGHT NOW!!!! 😊😊😊