תורה תמימה שמות כ"א:ב'
לחפשי חנם – מה ת"ל חנם. לומר שאין צריך גט שחרור ואין צריך ליתן לו מעות.
דאי לא הוי אשמעינן זה הו״א דצריך גט שחרור מדכתיב ביה (פ׳ ראה) וכי תשלחנו מעמך, ומצינו לשון שילוח דהוי בגט כמו באשה ושלחה מביתו, אך אינו מבואר מ״ש א״צ ליתן לו מעות, על איזו מעות מכוין, ונראה עפ״י מש״כ הרמב״ם פ״ב הי״ב מעבדים [והיא הדרשה שאח״ז] שאפי׳ חלה והוציא רבו עליו הוצאות הרבה אינו חייב ליתן לו כלום דכתיב יצא לחפשי חנם, עכ״ל, ולא נתבאר מקור הדברים, ונראה שפי׳ כן דברי המכילתא שלפנינו א״צ ליתן לו מעות, דלולא כן אין באור לאלה הדברים, כמש״כ.
וכבר קדם לו המלבי"ם:
מלבי"ם שמות כ"א:ב'
יצא לחפשי חנם – ובפ' ראה אמר וכי תשלחנו חפשי, שמשמע שצריך שישלחנו האדון ולא יצא בעצמו והוא כמ"ש הרמב"ם (פ"ב מה"ע הי"ב) מצוה לומר לו צא בשעת יציאתו ואע"פ שלא אמר לו ה"ז יוצא בחנם וא"צ שטר, אפילו חלה והוציא עליו רבו הוצאות הרבה אינו חייב לו כלום שנאמר יצא לחפשי חנם, א"כ שם אומר תשלחנו שמצוה לומר לו צא, ופה אמר יצא אם לא אמר לו הוא יוצא, וה"א אם יוצא מעצמו יחזיר לו ההוצאות אם רפא אותו לז"א חנם, ושם לא אמר חנם דשם מדבר כשמשלחו ברצון והרי מוחל לו:
ועי' בהקדמת הת"ת שהרבה פעמים ראה דברים ושכח מקורם וכתב מדיליה.
ראה כאן ובדף הויקי עליו.
