בשעתו, יצאה הקריאה מגדולי ישראל לאברכים להקדיש שעה שבועית ללמד רחוקים תורה ויהדות. אברך מספר: נעניתי לקריאה והלכתי לשכונה הסמוכה למגורי בירושלים, שם התחלנו אני ועוד כמה אברכים בארגון שיעורי תורה לעולים מרוסיה.
לאחר זמן הגיע יהודי מרוסיה – פרופסור למתמטיקה וביקש להצטרף לשיעור, אבל התנה זאת בשני תנאים: האחד הוא לא מהול, והשני הוא נשוי לגויה ומבקש שלא ידברו עמו על שני הדברים הללו. 'אם אתם מסכימים לתנאים אלו אשמח להצטרף לשיעור'.
לא ידעתי מה מוטל עלי לעשות, האם ללמוד עמו, ואם כן ומה ללמוד עמו כדי שישפיע עליו?
נסעתי לבני ברק ונכנסתי לביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן וסיפרתי לו את כל העניין ושאלתי מה אני אמור לעשות במצב כזה.
"תלמד אתו פרק 'הזהב' בבבא מציעא ואל תדבר אתו שום דבר על ברית מילה וכו'. רק תלמד אתו את הפרק הזה".
התחלתי ללמוד עמו בחברותא פרק הזהב, והוא שהיה מוכשר גדול הבין וקלט יפה, וכך למדנו כמה וכמה שבועות, בכל יום רביעי. עד שהגענו לסוגית 'תגרי לוד'.
כהקדמה לסוגיה אמרתי לו, אתה הרי מתמטיקאי, וכנראה מאוד תהנה מהסוגיה הזו. התחלנו ללמוד את הסוגיה, אך הוא לא קלט את הסוגיה, וכך חזרנו פעם שניה ושלישית אך הוא לא מצליח לקלוט, והיה לו צער גדול מאוד מכך. סיימנו באותו יום כשהוא מאוכזב מחיסרון הבנתו.
האיש חזר לביתו וניסה למחרת בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה ללמוד בעצמו את הסוגיה שוב ושוב אך ללא הועיל, הוא איננו מבין דבר וחצי דבר. ואז הוא נזכר שסיפרתי לו על 'ישיבת חברון' ששם יש לומדים כמעט כל הלילה, והחליט לנסוע לישיבה אולי שם יסבירו לו את הסוגיה.
הוא הגיע באישון ליל שישי לישיבה והתבונן בלומדים, וניגש לאחד הבחורים שהיה נראה לומד ברצינות רבה, וביקש ממנו אם יכול ללמוד אתו את סוגית תגרי לוד. הבחור הציץ בו לרגע ולאחר מכן הסכים. הם החלו ללמוד ביחד כשהבחור מסביר לו פעם אחר פעם אך הוא לא הבין.
בשבת ניסה שוב ללמוד בעצמו אך גם הפעם ללא הועיל, ואז הרגיש והחליט שה'ערלה' היא המפריעה לו להבין את הסוגיה, וקיבל על עצמו למהר ולמול. ביום ראשון פנה לארגון 'ברית יצחק' שמתעסק בבריתות לאנשים מבוגרים, וארגנו לו באותו יום ברית.
ביום רביעי של אותו שבוע שבו הייתה לנו קביעות, הוא התקשר להודיע שאינו מרגיש טוב ולא יכול להגיע היום, ולא סיפר דבר על הברית. בשבוע שלאחר מכן ביקש שאבוא ללמוד בביתו, ואכן הגעתי. למדנו היכן שאחזנו – שוב את סוגית תגרי לוד, וראה זה פלא, הוא הבין את הסוגיה וקלט היטב את החשבונות והיו לו קושיות ותירוצים עד כדי חבורה שלמה.
השתוממתי מאוד למראה עיני, שלפני שבועיים לא הבין כלום וכעת הוא מבין כל כך טוב. אמר לי המתמטיקאי: אתה ודאי מתפלא מה קרה, וסיפר שהרגיש שהערלה מפריע לו, ונימול בשבוע שעבר, ואח"כ הרגיש קדושה ושלח את אשתו הגויה מביתו, וכעת מרגיש כיצד זה עזר לו להבין את הסוגיה.
ואז הוא שאל: מי נתן לך את הרעיון לעשות לי כזה תרגיל, ללמוד אתי בסבלנות (לא להתעמת עם העקשנות שלי שלא למול ולא לעזוב את הגויה) עד הרגע שאני בעצמי אצטרך למול בלי שדברתי אתך על כך?
אמרתי לו: יש יהודי צדיק גדול בבני ברק ששאלתיו, והוא אמר לי לעשות כך. הלה חייך 'שוב אתם עם הצדיקים שלכם', בבקשה תאמר לי בדיוק מי נתן לך את הרעיון. אמרתי לו אם אינך מאמין לי בא ניסע מחר למניין 'ותיקין' לבני ברק, שם נשאל את הצדיק – מהיכן ידע להציע את הרעיון, ותיווכח בעצמך כי שאלתי אותו.
כך עשינו, נסענו לבני ברק, ואחרי התפילה נכנסנו לגדול הדור. אמרתי לרב שטינמן שהמתמטיקאי רוצה לומר 'חבורה' בתגרי לוד, מרן הסכים, והקשיב לדבריו ואף נשא ונתן עמו וראה שמבין היטב.
כשסיים את דברי התורה, שאל מרן מה העניין שלשמו באנו? אמרתי בפניו, שזה האיש שדיברתי אודותיו לפני כמה חודשים שאינו מהול, והנה כעת זו ה'חבורה' שיצאה לו בסוגיה.
כששמע מרן דברים אלו, חייך אליו ואמר לו: אתה כבר מהול! היהודי שמע את המשפט יוצא מפיו ופרץ בבכי. ושאל: מהיכן הרב יודע?
אמר לו מרן: כי אין אפשרות להבין את סוגית תגרי לוד כשיש ערלה, ואם הצלחת להבין את הסוגיא ברור לי שאתה כבר מהול'.
