בשנות החמישים, פרץ בארצות הברית מרד העבדים השחורים אשר קרא להפסקת העבדות, הסיסמא אותה הם בחרו הייתה "Let my people go", כמה שנים מאוחר יותר בחצי השני של כדור הארץ נאבקים במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, וגם שם קורא מנהיג העבדים נלסון מנדלה "Let my people go". מאות בשנים נוכל לשמוע את זעקת החופש הזו מהדהדת מפיהם של מנהיגי העולם המבקשים לעצב מחדש את תפיסת הצדק העולמית.
אותם מנהיגים נושאי דגל החירות, ניסו לשוב ולהשתמש בקריאתו של משה רבנו לפני 3,300 שנה במצרים, לשחרור בני ישראל העבדים לחירות מידי המיצרים, הבעיה היחידה היא שמשה רבנו מעולם לא השתמש בקריאה "Let my people go".
מרטין לות'ר קינג וכמוהו שאר מנהיגי החופש בעולם מעולם לא למדו תנ"ך, או לפחות לא למדו כמו שצריך. משה רבנו זכה להיות מנהיג החופש המשמש דוגמא למנהיגים רבים לאורך ההיסטוריה, מאחר שהוא הוסיף עוד מילה אחת "שלח את עמי ויעבדני", ההבדל בין המשפט "Let my people go" ללא המילה ויעבדני, הינה בדיוק ההבדל בין היהדות לשאר הדתות בעולם, ובין ההשקפה הישראלית לתרבות המערבית.
משה רבנו סרב להוציא את עם ישראל
כדי להבין זאת עלינו להתבונן בתחילת הסיפור בספר שמות פרק ג פסוקים י – יב "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה:"
הקב"ה מצווה את משה להוציא את עם ישראל מעבדות, ועכשיו מגיע דבר מוזר מאוד, היינו חושבים כי משה ייפרוץ בזעקות גיל ושמחה, סוף סוף יש הזדמנות להוציא את אחיו העבדים מהשעבוד המיצרי, אך לא. משה רבנו מסרב להוציא את בני ישראל, "וכי אוציא את בני ישראל ממצרים"? רש"י על אתר מפרש "מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים"?
צריך להבין שמשה רבנו הוא פעיל הצדק העולמי, הוא רואה מצרי מכה יהודי ומתערב, הוא רואה יהודי מכה יהודי וגם מתערב, הגננת אף הייתה מספרת לנו שמשה רדף אחר גדי שברח ונשאו על כתפיו, משה הוא האנטי עוול בעולם, הוא לא יכול לראות שום עוול מוסרי בלי להגיב, והנה הוא מסרב להוציא מיליונים מאחיו העבדים לחופש, מדוע מנסה משה לשכנע את הקב"ה שלא להוציא את בני ישראל ממצרים?
לא יודע מה עושים עם חופש
צריך להבין שדווקא מתוך צדקותו ומאבקו של משה למען מוסר וצדק הוא מסרב להוציא את בני ישראל ממצרים, כדי להבין זאת אשתף את הקוראים בסיפור שקראתי לפני כמה שנים: באחד מבתי הכלא בארץ היה אסיר בן 19 העומד כמה חודשים לפני שחרורו מכלא, אותו אסיר הגיש בקשה להנהלת הכלא לא לשחרר אותו ולהשאיר אותו בכלא, מוזר לא? במקום לחלום על החופש, ולבקש שחרור מוקדם הוא מבקש להישאר בכלא.
מנהל הכלא חשב שהאסיר הזה משוגע ושלח אותו לבדיקה פסיכולוגית ממנה חזר האסיר עם חוות דעת כי הוא בריא בנפשו, קרא מנהל הכלא לאסיר שיסביר לו את בקשתו המוזרה, בא האסיר למנהל הכלא והתחיל לספר כי מגיל 14 הוא מסתובב בבתי כלא, ועכשיו הוא עומד להשתחרר והוא מפחד, פשוט עד שייתפסו אותו מחדש ייעברו כמה ימים, והוא לא יודע מה ייעשה בהם. אתה מבין הוא אמר למנהל הכלא, אני לא יודע מה עושים עם חופש?
יוצאים כדי לעבוד את האלוהים
משה רבנו מבין שעם ישראל נמצא בדיוק באותו מצב של אותו אסיר, מה ייעשה עם ישראל עם כוחותיו העצומים, העם המהווה את לב העמים ומרכז בתוכו את כל הכשרונות וכוחות החיים שבהוויה מה הוא יעשה עם החופש? אם יש דבר אחד יותר מאמלל ומסוכן מעבדות הוא חופש, העולם המערבי שם בפסגת שאיפותיו את החופש, את 'הסתלבט' את הלשבת רגל על רגל מול הטלוויזיה ופשוט לא לעשות כלום או גרוע מזה להישקע בחיים תאוותניים של חומריות והנאה ללא כל מהות ומטרה.
הבה ונתבונן בתשובתו של הקב"ה לאמירתו של משה רבנו: "בהוציאך את העם ממצריים תעבדון את האלוהים על ההר הזה", הקב"ה אומר למשה, משה אתה צודק, להוציא את העם הזה לחופש זה הרסני פי כמה מהשארתם בעבדות, לכן לא לחופש אתה תוציא אותם אלא "לעבוד את האלוהים על ההר הזה" ומפרש רשי "כשתוציאם ממצריים לסוף שלושה חודשים תעבדון אותי על ההר הזה שתקבלו התורה עליו, והיא הזכות העומדת לישראל להוציאם ממצרים"
הבעיה היא שהעולם שכח שמשה רבנו לא בא אל פרעה בדרישה "שחרר את עמי" אלא "שחרר את עמי ויעבדוני", כל עניין יציאת מצריים זה כדיי שיעבדו את ה', ללא עבודה זו עדיף שיישארו בני ישראל עבדים! העולם כולו הפך את משה רבנו למנהיג החופש רק שהם לא למדנו תנ"ך, משה רבנו מעולם לא הוביל מהלך של חופש אלא של עבדות לקב"ה, עבדות שבעומקה היא החופש האמיתי כי עבד ה' הוא לעולם בן חורין כדברי ריה"ל.
הביטוי "אדם לחופש נולד" לא הגיע מבית הספר שלנו, במקורות שלנו כתוב "כי אדם לעמל יולד" (איוב פרק ה פסוק ז). עמל דרך ארץ או עמל תורה, הכל לפי תכונות הנפש של כל אדם, אך לא ניתן לחיות ללא עמל ועבודה.
In the 1950s, the Black slave rebellion erupted in the United States, calling for an end to slavery. The slogan they chose was "Let my people go." A few years later, in the other half of the world, they fought against the apartheid regime in South Africa, and there too, the leader of the slaves, Nelson Mandela, called out "Let my people go." For hundreds of years, we can hear this cry for freedom echoing from the mouths of world leaders seeking to reshape the global perception of justice.
These same leaders, bearing the banner of freedom, tried to reuse Moses' call from 3,300 years ago in Egypt, to liberate the enslaved Israelites from Egyptian bondage. The only problem is that Moses never used the phrase "Let my people go."
Martin Luther King, and like him, the other freedom leaders in the world, never studied the Bible, or at least not properly. Moses was privileged to be a freedom leader who served as an example to many leaders throughout history, because he added one more word: "Let my people go, that they may serve me." The difference between the sentence "Let my people go" without the word "that they may serve me" is exactly the difference between Judaism and the other religions in the world, and between the Israeli perspective and Western culture.
Moses refused to take the people of Israel out
To understand this, we must look at the beginning of the story in the Book of Exodus, chapter 3, verses 10-12: "Come now, therefore, and I will send you to Pharaoh, that you may bring My people, the children of Israel, out of Egypt." Then Moses said to God, “Who am I that I should go to Pharaoh, and that I should bring the children of Israel out of Egypt?” So He said, “I will certainly be with you. And this shall be a sign to you that I have sent you: When you have brought the people out of Egypt, you shall serve God on this mountain.”
The Holy One, Blessed be He, commands Moses to take the people of Israel out of slavery, and now comes something very strange. We would think that Moses would burst into cries of joy and happiness, that finally there is an opportunity to take his enslaved brothers out of Egyptian bondage, but no. Moses refuses to take the children of Israel out, "And that I should bring the children of Israel out of Egypt?" Rashi interprets on the spot, "What did Israel deserve that a miracle should be done for them and I should take them out of Egypt?"
It must be understood that Moses is a global justice activist. He sees an Egyptian striking a Jew and intervenes, he sees a Jew striking a Jew and also intervenes. The kindergarten teacher would even tell us that Moses chased after a kid that ran away and carried it on his shoulders. Moses is the anti-injustice in the world, he cannot see any moral injustice without reacting, and here he refuses to take millions of his enslaved brothers to freedom. Why is Moses trying to convince the Holy One, Blessed be He, not to take the children of Israel out of Egypt?
Don't know what to do with freedom
It must be understood that precisely because of Moses' righteousness and his struggle for morality and justice, he refuses to take the children of Israel out of Egypt. To understand this, I will share with the readers a story I read a few years ago: In one of the prisons in the country, there was a 19-year-old prisoner who was a few months away from being released from prison. That prisoner submitted a request to the prison administration not to release him and to keep him in prison. Strange, isn't it? Instead of dreaming of freedom and asking for early release, he asks to stay in prison.
The prison director thought that this prisoner was crazy and sent him for a psychological examination, from which the prisoner returned with an opinion that he was mentally healthy. The prison director called the prisoner to explain his strange request. The prisoner came to the prison director and began to tell him that since the age of 14 he had been wandering in prisons, and now he is about to be released and he is afraid, simply until they catch him again a few days will pass, and he does not know what he will do with them. You understand, he said to the prison director, I don't know what to do with freedom?
Going out to worship God
Moses understands that the people of Israel are in exactly the same situation as that prisoner. What will the people of Israel do with their immense powers, the people who are the heart of the nations and contain within them all the talents and life forces in existence? What will they do with freedom? If there is one thing more miserable and dangerous than slavery, it is freedom. The Western world places freedom at the pinnacle of its aspirations, the 'chilling out', sitting with one's leg over the other in front of the television and simply doing nothing, or worse, sinking into a lustful life of materialism and pleasure without any substance or purpose.
Let us consider the Holy One, Blessed be He's answer to Moses' statement: "When you have brought the people out of Egypt, you shall serve God on this mountain." The Holy One, Blessed be He, says to Moses, Moses, you are right, taking this people to freedom is several times more destructive than leaving them in slavery, therefore you will not take them to freedom but "to worship God on this mountain" and Rashi interprets "When you take them out of Egypt, after three months you will worship me on this mountain that you will receive the Torah on it, and it is the right that stands for Israel to take them out of Egypt."
The problem is that the world has forgotten that Moses did not come to Pharaoh with the demand "Let my people go" but "Let my people go, that they may serve me." The whole point of the Exodus from Egypt is so that they may worship God. Without this worship, it is better that the children of Israel remain slaves! The whole world has turned Moses into a leader of freedom, only they have not studied the Bible. Moses never led a move for freedom but for servitude to the Holy One, Blessed be He, a servitude that in its depth is true freedom because the servant of God is forever a free man, according to Rabbi Yehuda Halevi.
The expression "man is born free" did not come from our school. In our sources it is written "Yet man is born to toil" (Job chapter 5 verse 7). The toil of the land or the toil of Torah, all according to the characteristics of each person's soul, but it is impossible to live without toil and work.
