פרופסור יעקב זוּסְמן (Sussmann; 31 באוגוסט 1931, י"ח באלול ה'תרצ"א – 25 באוקטובר 2026, י"ד בחשוון ה'תשפ"ז) היה פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד ופרס א.מ.ת..
ביוגרפיה
זוסמן נולד בבודפשט שבהונגריה. הוריו היו צאצאי שושלות רבנים, ואבי אביו כיהן כרבה הראשי של בודפשט. מצד אמו זוסמן הוא דור חמישי לחת"ם סופר. בעקבות פלישת הנאצים להונגריה נמלטו הוא ומשפחתו ברכבת קסטנר, דרך ברגן-בלזן, לשווייץ[1], בה המשיך את לימודיו בישיבות. בשנת 1949 עלה לישראל ולמד בישיבת חברון.
שנים ספורות לאחר עלייתו לישראל פנה זוסמן להוראה. בשנת 1954 עבר ללמוד באוניברסיטה העברית תלמוד ומקרא[2], ובהמשך החל להרצות בנושאי תלמוד והיסטוריה של עם ישראל. לאחר סיום שני תאריו בהצטיינות הוא סיים בשנת תשכ"ט (1969) לימודי דוקטורט בהדרכת אפרים אלימלך אורבך, עם דיסרטציה שכותרתה "סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות"[3]. בשנת 1975 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1980 לפרופסור מן המניין. במהלך השנים עמד בראש החוג לתלמוד ובראש המכון למדעי היהדות. משנת ה'תשנ"ז היה חבר האקדמיה ללשון העברית.
תחומי מחקריו של זוסמן מתפרסים על פני יריעה רחבה של כל ענפי הספרות התלמודית (תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומדרשים). בין היתר, נבר בספריות באוסטריה, בגרמניה ובאיטליה וחשף אלפי פריטים. הממצאים החשובים ביותר שגילה היו כתבי יד של "ספר ירושלמי", שהביאו לשחזור נוסחו ובכך לאישוש ההשערה אודות קיומו[4].
התגורר בשכונת רמת דניה שבירושלים. נפטר ב-25 באוקטובר 2026, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[5]
פרסים והוקרה
1997 - פרס ישראל לחקר התלמוד
2006 - פרס א.מ.ת
2014 - תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[6].
מספריו
אוצר כתבי היד התלמודיים, 3 כרכים, בהשתתפות יואב רוזנטל ואהרן שויקה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2012.
'תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו"ד, ירושלים: הוצאת מאגנס, מסת"ב 978-965-7763-83-4
גנזי הירושלמי, בהשתתפות בנימין אליצור, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2020.
מחקרים ועיונים בספרות התלמודית: אסופת מאמרים, שני כרכים, ירושלים: מאגנס, 2026.
--
פרופסור יעקב זוסמן נפטר אתמול.
כשהגעתי לחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, זוסמן לא היה אדם. הוא היה מאמרים. ואילו מאמרים! מקיפים, סוחפים, עם הערות שוליים המתפרסות על פני עמודים שלמים שכל אחת מהן היא מאמר בפני עצמו.
זוסמן היה "תורה שבעל פה - פשוטה כמשמעה", מאמר שהרעיש את אמות הסיפין והוכיח גם מקוצו של יו"ד של קטע גניזה של הירושלמי וגם מסריקה כוללת של כל המקורות, שהמשנה לא נכתבה בתקופת רבי, אלא נערכה והופצה בעל פה, בניגוד למקובל אצל חוקרים רבים לפניו.
זוסמן היה "ושוב לירושלמי נזיקין", שבו הראה איך לירושלמי ולבבלי יש תשתית סוגייתית משותפת, אלא שלבבלי נוספו עוד דורות רבים של רבדים על גבי רבדים על אותה תשתית.
זוסמן היה "פרקי ירושלמי", שבו עמד על כך שכל עדויות הנוסח של הירושלמי מתגלגלות מאותו אב נוסח קדמון, ושהחלקים החסרים בו כנראה אבדו ולעולם לא יימצאו, ואולי מעולם לא היו.
זוסמן היה "'ירושלמי כתב יד אשכנזי' ו'ספר ירושלמי'", שבו חשף מכתבי יד שהשתמרו בתוך כריכות ספרים באירופה גרסה אשכנזית מיוחדת במינה של התלמוד הירושלמי, שמסבירה ציטוטים מוזרים רבים בראשונים. כן, זוסמן היה "גרוסמן" של הסרט "הערת שוליים".
זוסמן היה מאמרים אחרים - לא רבים מאוד אבל כל אחד מהם רב מאוד - שכל אחד מהם היה עמוס וגדוש בידע, בניתוחים חדים ובשכל ישר לרוב.
--
את זוסמן האיש פגשתי אחר כך. פשפשתי כעת במייל וגיליתי שהיה זה בדיוק לפני שש עשרה שנה - ב-26/10/2010 - כאשר מורי ד"ר יואב רוזנטל גייס אותי לעבודות האחרונות על הפרויקט שאז כונה "מפעל המשנה" או "קטלוג זוסמן", ובצאתו לאור ב-2012 נקרא "אוצר כתבי-היד התלמודיים". היה זה מפעל בן עשרות שנים, יומרני בהיקפו: לאסוף את כל כתבי היד של המשנה - ולאחר מכן התרחב המפעל גם לתלמודים, לתוספתא ולרי"ף - בכל ספריות העולם, ולתאר אותם במדויק.
המעסיק הישיר שלי היה פרופסור זוסמן, ואצלו הייתי צריך להתראיין לקבלה לעבודה. אבל, הזהיר אותי רוזנטל, אירוע מוחי שעבר זוסמן חמש שנים לפני כן פגע ביכולת הדיבור שלי, ועליי להתאזר בסבלנות וברצון טוב. אבל "כפי שודאי תיווכח בעצמך, אתה תרוויח מהפגישה איתו", כתב לי יואב.
הדרך המתפתלת לרחוב קובובי 9 בירושלים, במעלה הכביש מרחוב גולומב ולאחר טיפוסים בגרמי מדרגות, מעולם לא הייתה קלה. כשהגעתי וישבתי בחדר העבודה של זוסמן, חדר גדול עמוס בספרים, גם אז לא הייתה לי מנוחה. זוסמן היה חד במוחו כמאז, אבל קשה היה מאוד לדבר איתו. הוא היה מתאמץ להוציא משפטים מפיו, לעיתים היו המילים קופצות ממנו בשפה אחרת - יידיש או גרמנית, לא ידעתי. הוא היה מצביע לעיתים על ספרים כדי שאעיין בהם או שאביא לו, או משרבט על דף. אבל כל פגישה איתו לא הייתה רק בענייני עבודה, אף שהיו לו דעות מוצקות כיצד לעצב את הקטלוג הקרוי על שמו, והוא ידע להתערב בכל פסיק ובכל הכרעה. בכל פעם שהייתי מגיע הוא היה מתעניין בי, בעבודתי האקדמאית, היה מבקש שאספר לו במה אני עוסק ומה בכוונתי לעשות. הייתי תלמיד לתואר ראשון בחוג לתלמוד, ומולי חוקר בעל הישגי ענק, הנאבק להוציא מילים מפיו, אך המילים האלה היו גם מילות התעניינות כנות. יואב רוזנטל צדק. הפגישות עם זוסמן היו אכן חוויה שנשכרתי ממנה.
--
זוסמן היה מקפיד, כלשון אחד ממאמריו, על קוצו של יו"ד. "עד שאנחנו רוצים לדעת למה הגמרא אומרת דבר מה", נהגו לומר בשמו, "אנחנו צריכים לדעת אם בכלל היא אומרת זאת". הוא היה סמל לאסכולה הירושלמית של חקר התלמוד: עבודת נמלים טקסטואלית שרק על גבה, ובשיאה, ניתן להסיק מסקנות רחבות ומרחיקות לכת. את החוקר המעמיק הזה איבדנו בפעם הראשונה כאשר לקה באירוע מוחי ויכולת העבודה שלו ניטלה ממנו ברובה, גם אם שכלו נותר חריף. בפעם השנייה איבדנו אותו אתמול, פחות משנה לאחר שפרופ' מנחם כהנא נסתלק מאיתנו בפתאומיות. "אני מבינה עכשיו את פירוש הביטוי 'נתבקש לישיבה של מעלה', אמרה לי כלתו של כהנא, המשוררת בכל סרלואי. "מנחם יזכה לחזור לחברותא שלו"
