בתוך שאר חולי ישראל
Rav Hutner said that the root of anger is a lack of Emunah. If a person really believed that everything comes from Hashem he wouldn't get angry.
He was asked by a Talmid [apparently] that ALL bad middos and deeds stem from a lack of Emunah. If he really had Emunah then he wouldn't succumb to his illicit desire. So why is anger any different?
Explained Maran that it is true that true Emunah would prevent one from acting out or feeling certain feelings. If a person REALLY BELIEVES that Hashem is watching he will not touch that girl or eat that cheeseburger. But the original inclination to do so doesn't stem from a lack of Emunah. Anger is fundamentally different. The very emotion of anger is a denial of Divine Providence.
In his own words...
בודאי דשרש השרשים של כל חטא הוא מפגם אמונה אבל
אין זה ענין לכעס כלל. דבכל העונות פגם חיות האמונה הוא הסיבה
שאין אדם מתגבר על תאותו אבל אין עצם התאוה ענין של פגם אמונה.
דרך משל דכשאדם אוכל מחמת תאוה מאכלות אסורות הרי אין בעצם
תאות האכילה שלו שום פגם של אמונה ורק שמפאת פגם האמונה
אין הוא מתגבר על תאותו אבל הכעס על דרכי ההשגחה הרי הוא
בעצמו ענין של מחלוקת כלפי גבוה
אגרות עמ' מט
אין זה ענין לכעס כלל. דבכל העונות פגם חיות האמונה הוא הסיבה
שאין אדם מתגבר על תאותו אבל אין עצם התאוה ענין של פגם אמונה.
דרך משל דכשאדם אוכל מחמת תאוה מאכלות אסורות הרי אין בעצם
תאות האכילה שלו שום פגם של אמונה ורק שמפאת פגם האמונה
אין הוא מתגבר על תאותו אבל הכעס על דרכי ההשגחה הרי הוא
בעצמו ענין של מחלוקת כלפי גבוה
אגרות עמ' מט
