A lot of people are VERY resistant to change. By changing or even admitting they need to change their ego takes a big hit. The Chasidic approach is to say - "You don't have to change. We don't want you to change. We want you to be the person you REALLY are and not the way you sometimes act which isn't the real you anyway."
The Rav ztz"l stresses many times in his writings that what a Jew - every Jew - really wants deep down is to do the right thing.
Aharon "לא שינה" - He didn't say that you have to change. He said "Be the REAL HOLY you".
Maybe that is what "teshuva" means. "Return". Return where? To your true self...
"בפרשת בהעלותך כתוב בפסוק, ויעש כן אהרן. רש"י על אתר מפרש; מגיד שבחו של אהרן שלא שינה. כל המפרשים מקשים מה השבח בכך שאהרן שלא שינה מעשיית ציוויו של הקב"ה, הרי זה מובן מאליו. ישנם הרבה תירוצים ויישובים לשאלה זו, אומר גם אני את תירוצי שלי.
'מגיד שבחו של אהרן שלא שינה'. יש צדיק המוכיח את האדם בשבט מוסר, לאמר; ראה בן אדם פחיתות נפשך, רוע מעשיך ועקימות לבבך. שוב בן אדם, כלך מדרך זו, שנה את עצמך, הפוך והיה לאדם אחר.
אבל יש צדיק, המביט וחודר אל עמקי מעמקים, אל חביון נשמתו של האדם, ואומר לו;
הייליגע זיסע ברידער, אח קדוש ומתוק, מה יקרה נפשך, הלא נשגבה היא ממלאכי השרת וממלאכי עליון, מאירה כשמש בצהריים, נוצצת כנוגה-כוכבים, ואתה איך שכחת ממנה, הפנית לה עורף, את קולה לא שמעת, ואל שוועתה, ערגתה ותשוקתה לא האזנת? וקולו הולך ומלטף, אל תירא ואל תפחד בן אדם, אל תעצב ואל תשתוחח נפשך. הלא תדע, כי נשמתך טהורה היא, וגם אם הוכתמת עד בלי הכר, אל עצם נשמתך אין מגיע שום פגם או כתם, כי היא עצם השמים לטוהר, חלק אלו-ה ממעל.
דע לך, שאינך זקוק להשתנות כלל וכלל, רק שוב אל עצמך, היה את מי שהנך, מי שאתה באמת, גלה את מעמקיך וחשוף את פנימיותך, והנה אור צלם אלו-הים קורן מפניך ושכינת א-ל על ראשך.
נשמה קדושה ומתוקה, התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך, קרבה אל נפשך גאלה, התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי, עורי עורי שיר דברי, כי כבוד ה' עלייך נגלה…
ומעתה אמור; מגיד שבחו של אהרן, כהנא קדישא, אוהב שלום ורודף שלום, שקירב את נפשות ישראל אל אביהם שבשמים, שלא שינה… הוא לא הטיף לאדם להשתנות, אלא לגלות את מהותו הפנימית. תחת הכות בשבט מוסר ושוט תוכחה, העלה את הנרות היוקדים במעמקי חביון הלב, עד שהייתה שלהבת הפנימית עולה מאליה, ומאירה מסוף העולם ועד סופו."
