Sunday, April 15, 2018

The "Shmorg" In Halacha

If you are American, you are used to the "shmorgesbord", but the great posek [and Holocaust survivor and close friend of Elie Weisel] Rav Menashe Klein was Hungarian and when he came to America and saw the "shmorg", he was mortified. Eating while walking around? Men and women mingling freely? Not geshmak. He went so far as to rule that one who does is פסול לעדות as an אוכל בשוק, so make sure he is not an עד קידושין! He also shares a great story and a wonderful diyuk in the first mishna of Brachos.

שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן סב

ואמרתי מזה לחכ"א שההולכין על חתונות שעושין שם מה שקורין פה שמארגעס - בארד בלע"ז וסובבים שם אנשים ונשים וכל אחד לוקח צלחת בידו ומסובב והולך ואוכל ככלב הגם שאינו בשוק ממש מ"מ נראה שזה ג"כ בכלל הרעבתן הנ"ל ובפרט אם יש שם נשים ואנשים כדרך המקומות אלו והוא מסתכל ומדבר עמהם, שיש ח"ו בכלל ואכול ושתו ויקמו לצחק ואמרתי שמי שאכל על שמאגעס בארד באופן כזה בעמידה או בהילוך ונושך מהלחם בפיו וכיוצא בו יש ליזהר אח"כ שלא לקראו להיות עד מעדי קידושין כי זה יותר מזלזול בעצמו וגם עסקו עם הנשים שם עכ"פ ספק פסול אית ביה, והרב המסדר מהדר ומדקדק בכל מיני הידורים ולוקח עד שיש עליו ספק פסול או ודאי פסול ולבי לפומי לא גליא.

וכד הוינא טליא שמעתי מפי מו"ר זצוקלה"ה שהגאון בעל שו"מ בעת יריד פתח החלון והביט ברחוב וראה אדם אחד בשוק וקראו שיכנס לפניו ושאלו מאיזה מקום הוא והשיב לו מקראקא, שאל אותו האתה מכיר את הרב מקראקא אמר כן, א"ל אם אני אמסור לך מכתב שתמסרהו להרב מקרקא תעשה לי אמר בתש"ח וא"ל עוד אבל בתנאי שלא תפתח המכתב הבטיח לו הוא אך יצא יצא וחבריו שאלוהו מה זה מה יש לך שייכות עם השו"מ והוא מן הפחותים שבהם והשיב להם מה אני אדם חשוב ואני יוצא ונכנס אצל השו"מ ולא עוד ששלח אתי מכתב להרב מקרקא וגם שם אני יוצא ונכנס חבריו קנאו בו והוא הלך ובגאותו שחקים בא לקראקא ונכנס להרב ואומר רבי יש לי מכתב לכם מהשו"מ הרב מקראקא בהכירו תמה וכי אין לו להשו"מ לשלוח מכתב רק ע"י זה וחשב אולי מחמת דחיפות הענין ולכן מיד שנתן המכתב פתחו הרב מקרקא והנה התוכן למע"כ ידידי הגאון מקראקא, להסיר מכשול, הנני בכתב להעיד על מוכ"ז שראיתיו ברחוב אוכל בשוק ולכן הוא פסול לעדות וחתם.

ומה שתמה כיון שעכשיו רוב העולם עושין כן אשאל אם אמרו רובם בגזל הותר הגזל בשביל זה אם רואים אחד שגזל אפי' פחות משו"פ מ"מ כיון שרגיל בכך נפסל והרי כן פי' בתוס' לפי הירושלמי, ואם השוק הוא מלא רעבתנים ונכנסים למקום אחד גרגרנים ורעבתנים ופרוצים הרבה כמו נוא יארק וכיוצא בו אכתי אין זה עושה הרעבתנים למכובדים אלא הוא חבורה גדולה עם רעבתנים וגרגרנים ונפסלים אליבא דכ"ע גם אליבא דהב"י ז"ל. ועיין תענית כ"ב ע"א רב ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דלפט הוה שכיח אליהו גביה א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי א"ל לא אדהכי והכי חזא לההיא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי וכו' א"ל האי בר עלמא דאתי וכו' אדהכי אתו הנך תרי אחי אתי א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו ע"ש כל המעשה. והנה רב ברוקא הי' שכיח בשוק ומסתמא היו שם אנשים הרבה בשוק ואפ"ה כד שאל רב ברוקא לאליהו אמר לי' שלא הי' שם אפי' אחד שהוא בן עוה"ב עד שבא האי זנדוקנא והני תרי אחי ולא נתפעל מזה רב ברוקא שאיך זה אפשר שכל אלו אינם בני עוה"ב וזה הי' בזמנם כ"ש בזמנינו בשוקא דנוא יארק או פאריז וכיוצא אוי לי אם אומר.

ולא אכחד מעטי שראיתי לאחד מהאחרונים שיצא ללמד זכות דהיכא דנהוג להיות זולל וסובא הו"ל כבוד ולא בזיון אבל לפענ"ד פשוט שזה אינו וכולי עלמא הם אביי ורבא ולומדי התורה הכשרים צנועים בהילוך וצנועים באכילה וי"ר שנזכה לקדש שמו באכילה ושתי' ולא נהי' נגררים ח"ו אחרי זוללי בשר וסובאי יין וכדאי להעיר מס' נועם אלימלך פ' חקת ד"ה ויקחו אליך ואמר הכתוב ועשית לו זר זהב סביב ר"ל שהצדיק אוכל בקדושה ובטהרה ובמחשבות קדושות ואם הי' אפשר בלא אכילה לא הי' אוכל כמבואר בספרים והצדיקים אוכלים בסתר וביחידות מחמת הבושה שבושים לאכול כי נפשם חשקה תמיד בדביקות הש"י ולהיותם כמלאכי אלקים שאין בהם אכילה אך מחמת שהיא דבר בלתי אפשרי הם עושים זר זהב סביב לאכילתם בקדושה גדולה ע"ש. והוא פלא גדול. ועיין בכורות מ"ד ע"ב תוס' ד"ה ואין שותין מים בפני רבים.
ומה מדויק בזה לשון המשנה רפ"ק דברכות מ"א מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכולן תמהו על לשון נכנסין וכי היכן מצינו שיצאו שצריכין ליכנס היל"ל משעה שהכהנים אוכלין בתרומתן או הותרו לאכול בתרומה ולהנ"ל מובן מאד דכהנים כולם צדיקים עם קודש כשנכנסו לאכול תרומה נכנסים לאכול בסתר וכדעת הגה"ק מהר"א ז"ל ואגב אורחיה קמ"ל סדר אכילה בקודש וכמ"ש שם לענין ק"ש ומילתא אגב אורחא קמ"ל אימתי נכנסין והכ"נ וז"ש נכנסין.