Sunday, January 13, 2019

Are We The Center?

Is man [in the generic sense. Husbands should make their wives feel that is the WIFE who is at the center of the universe] the center of the universe? 

The accepted hashkafic opinion today is that we are and that all of the galaxies and other creatures are all here for us. There are many traditional sources that support this viewpoint and it is [at least to me] the most comforting and inspiring. Everything is all here for US!! What an awesome responsibility we have. 

But the Rambam wasn't convinced - to say the least:

"ואל תטעה עצמך ותחשוב כי הגלגלים והמלאכים לא נבראו אלא בעבורנו, כי כבר באר לנו את ערכנו, הן גוים כמר מדלי (ישעיהו מ, טו), התבונן עצמותך ועצמות הגלגלים והכוכבים והשכלים הנבדלים יתברר לך האמת, ותדע כי האדם הוא השלם והנכבד בכל מה שנתהווה מן החומר הזה, לא יותר, ושאם נשוה מציאותו למציאות הגלגלים, כל שכן למציאות הנבדלים, יהיה דל מאד מאד". (מורה נבוכים חלק ג פרק יג, מהדורת קאפח)

"התבונן בנמצאים הללו הגשמיים כמה עצומים שיעוריהם וכמה רב מספרם, ואם הארץ כולה אינה אף חלק כלפי גלגל הכוכבים, מהו אם כן יחס מין האדם לכל הנבראים הללו, והיאך ידמה אחד ממנו שהם למענו ובגללו ושהם כלים בשבילו, בעת שזהו מצב השוואת הגופים?" (שם פרק יד)


This approach raised more than a few eyebrows. But the Rav ztz"l says that the Rambam helped salvage our faith, since we now know that the sun doesn't revolve around the earth [or according to Einstein - it is all relative ואכמ"ל because I understand very little about these matters]:

"והנה מה שתפס הרב המחבר ז"ל את רבינו בדבר תכלית הבריאה, שהרמב"ם כתב שאין לצייר שהכל הוא רק בשביל האדם אלא שיש מגמה עליונה של ההויה כולה הידועה רק ליוצרה, הרי אנחנו צריכים להחזיק טובה לרבינו על אשר גילה את דעתו, שהיות כל ההויה כולה בכללותה רק לצורך האדם אין זה יסוד שהתורה עומדת עליו. כי הלא כל הכופרים שנתרבו בעולם, ביחוד מאז שנתרחבו הגבולים הקוסמיים על פי שיטתו של קופרניקוס והבאים אחריו, לא יסדו את כפירתם כי אם נגד זה היסוד, שחשבו שכל עיקר האמונה מושרש הוא רק על היות האדם מרכז היש כולו. ובעת שהציור היה שהארץ עומדת באמצע והגלגלים סובבים עליה, היה ציור זה נח להתקבל, אבל עכשיו שהציור נתרחב עד כדי התפיסה שכל הכדור הארצי כולו לא נחשב כ"א כמו גרגיר קטן בתהום אין סופי, באו מזה לכפירה מוחלטת. ועל כן צריכים אנו להתפאר בהשקפתו של רבינו שהציל את מעמד האמונה בכללותו, במה שהורה שגם אם נאמר שהתכלית של כל ההויה הוא כולל יותר ממין האדם, בכל זאת יש מקום לתורה ואמונה" (מאמרי הראיה "אחדותו של הרמב"ם)

So now a person doesn't have to have a crisis of faith when he realizes that we are just a nebulous puff in a vast universe. [He can also worry less about his mortgage and the like. Like - the whole world isn't about me anymore. So I can chill. I often think when I worry and ruminate about my problems that I am the only human being on the earth who both knows and cares, so how important can they be...?! ויש להאריך.]

For avodas Hashem purposes I think it is better to adopt the stance of this gemara [Brachos 32] - that it is all for us!

"אמר לה הקב"ה (- לכנסת ישראל): בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך".