Wednesday, March 25, 2020

Mathematicians And The Ribbono Shel Olam

Hillel [Harry] Furstenberg, just won the Abel Prize for mathematics [modeled after the Nobel Prize]. This is an article by his son from the newspaper "Makor Rishon" about Mathematics as a road to the Creator. This echoes the eternal words of the Rambam [Yesodei Ha-Torah 2-2]:

What is the path [to attain] love and fear of Him? When a person contemplates His wondrous and great deeds and creations and appreciates His infinite wisdom that surpasses all comparison, he will immediately love, praise, and glorify [Him], yearning with tremendous desire to know [God's] great name, as David stated: "My soul thirsts for the Lord, for the living God" [Psalms 42:3].

When he [continues] to reflect on these same matters, he will immediately recoil in awe and fear, appreciating how he is a tiny, lowly, and dark creature, standing with his flimsy, limited, wisdom before He who is of perfect knowledge, as David stated: "When I see Your heavens, the work of Your fingers... [I wonder] what is man that You should recall Him" [Psalms 8:4-5].

איך זה לגדול כבן למתמטיקאי שחי בעולם מעט דמיוני, ועוסק במושגים מופשטים שלכאורה אין להם ערך מעשי? להמציא עולם עם שבעה ממדים וליצור מרחבים דמיוניים זה נחמד, אבל בבני עקיבא ובישיבה התיכונית דיברו איתנו על תורה ועל עבודה, ועל התיישבות... האישור לצאת מהלימוד ב"סדר ערב" כדי להשתתף בטקס הענקת פרס רוטשילד או פרס ישראל לאבא היה נחמד, אבל הותיר אותי ב"צריך עיון".

אבא, הארי פורסטנברג במקור, נולד בברלין ב־1935. לאחר ליל הבדולח הצליחה המשפחה – הוריו, אחותו והארי בן השלוש – לצאת מגרמניה לאנגליה, לשהות שם זמן קצר, ולאבד את האב שנפטר שם ממחלה. שלושת הפליטים המשיכו לארה"ב כשהם נטולי אמצעים, ועם קרובי משפחה מעטים שיכולים לסייע. הם השתקעו בניו־יורק, וסבתא עבדה מסביב לשעון כדי לפרנס את המשפחה. אחותו, רות, שלטענתו הייתה מוכשרת ממנו במתמטיקה, יצרה אצלו את הסקרנות המתמטית, והוא עצמו תיקן את הטעויות של המורה לחשבון כבר בכיתה ה'.פרופ' פורסטנברג. צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

כשבגר הגיע לישיבה יוניברסיטי, ולאחר שהחליט שלא מתאים לו לשמש כרב, סלל את דרכו לעולם המתמטיקה. השילוב בין העולמות קסם לו. לתפיסתו, המתמטיקה יוצרת תשתית מאוחדת של היקום, שכל חוקי הטבע מבוססים עליה, מה שמחזק את ההבנה באחדות הבריאה ואת ראיית מה רבו מעשיך ה'. "ברור שיש כאן משהו מעבר", נוהג אבא לומר.


על פי הרב סולובייצ'יק, קיים דמיון רב בין איש ההלכה לאיש המתמטיקה המופשטת. שניהם עוסקים בהגדרות שאינן מחויבות למציאות ולפרקטיקה, ונהנים מהחידוש שביכולתם ליצור. לעומתם, פוסק ההלכה המעשי והמתמטיקאי השימושי חיים בעולם מוחשי המחויב לחוקי המציאות. כתוצאה מהשוני בין העולמות, החשיבה התיאורטית עלולה להישאר בין כותלי בית המדרש. אלא שלפעמים הנסיבות יוצרות מפגש, והעולם המעשי שואב מהעולם המופשט רעיונות וממצאים ומיישם אותם. כך בהלכה, כך גם במתמטיקה.

אומרים שכדי להיות מתמטיקאי לא צריך להיות משולש. זה נכון. אבל כדי להיות מתמטיקאי שמשלב בין עולמות רבים ושונים, צריך לראות את המציאות כשלמות אחת.

למתמטיקה תיאורטית יש ניחוח של פעם. היא אינה פועלת בקצב שנות האלפיים. מתמטיקאי, ידיד של אבא, סיפר לי שלאחרונה שניהם שבו לדון בבעיה שעלתה בפניהם לפני כמעט חמישים שנה, ורק עכשיו הצליחו לפתור אותה. זהו ענף מדעי למרחקים ארוכים, וצריך אורך רוח וסבלנות רבה כדי להתמיד בו. אבל מי שהדבר הכי אהוב עליו הוא לשאול שאלות ולמצוא פתרונות, לא יפסיק לרוץ לפני שימצא פתרון. אבא רץ באמריקה, המשיך בארץ, וחש גאווה גדולה לחיות בירושלים, ולייצג מכאן את מדינת ישראל, מדינת תורה ומדע, תיאוריה ומעשה, חומר ורוח. כאן אפשר לחבר בין עולמות רבים ושונים, כאן אפשר ליצור הרמוניה שאיננה מופשטת.