בכל הדורות – גם לפני תחיית המתים של משה – שייכת ההלכה שצריך לדעת ש״הא-ל מנבא את בני האדם״ (גילוי אלקות בגדרי הנבראים), עד השלימות בזה כפי שהיה אצל משה. ויתירה מזה, גם הענין של ״נביא אקים להם גו׳ כמוך״ שייך בכל דור, כמו שמבאר הרמב״ם (בפ״ז מהלכות יסודי התורה) ש״כל נביא שיעמד אחר משה רבנו אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כו׳ אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה כו׳״, זאת אומרת שכל נביא (בנבואתו) הוא המשך של נבואת משה ותורתו..
ובפרט לאחרי ש״תחזור הנבואה לישראל״, שהיא ״הקדמת משיח״ – הנבואה שתהיה במשיח צדקינו (ש״נביא גדול הוא קרוב למשה רבינו״), ואמרו חז״ל ש״גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון״, ובכל דור ודור ישנו אחד הראוי לזה – לכן צריכים לדעת להלכה גם בזמן הזה (עוד קודם הגאולה) שישנה המציאות דגילוי הנבואה (אצל משיח עוד לפני הגאולה), בתור מעין והתחלה (״יועציך כבתחילה״) לשלימות גילוי הנבואה לאחרי הגאולה. זאת אומרת שאין זה חידוש שיתחדש רק לאחרי הגאולה, אלא שההתחלה בזה נפעלת עוד קודם בבחינת ״יועציך כבתחילה״, ולכן כתב זאת הרמב״ם בספר ההלכות שלו..
וע״פ הכרזה הנ״ל של כ״ק מו״ח אדמו״ר, שכבר סיימו את כל עניני העבודה, כולל העבודה של רבותינו נשיאינו בתור ״שופטיך״ ו״יועציך״ עד היום הזה, ועתה ״אכשור דרי״ כפשוטו, הרי מובן, שכבר בא הזמן ד״ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה״ בתכלית השלימות.. לאחרי הטעימה וההתחלה בזה ע״י רבותינו נשיאנו.
מזה מובן הלימוד שישנו לכל אחד.. בדורנו זה, ובפרט בזמן האחרון ברגעים האחרונים של הגלות – שצריכה להיות עבודה בהתאם מדה כנגד מדה למצב הגאולה: לפרסם לעצמו, ולכל אלו שאפשר להגיע אליהם – שצריכים לקבל על עצמם (ביתר חוזק) את ההוראות והעצות של ״שופטיך״ ו״יועציך״ שבדורנו – ״מאן מלכי רבנן״ בכלל, ובפרט נשיא דורנו – הבא בהמשך לרבותינו נשיאנו שלפניו – שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו.
וכציווי התורה הנ״ל: ״נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצונו״, ״אליו תשמעון״, וכפס״ד הרמב״ם הנ״ל, שאם יש לאחד המעלות והשלמויות שצריכים להיות לנביא ומראה אותות ומופתים – כפי שראינו ועדיין רואים בהמשך קיום ברכותיו, אצל נשיא דורנו – הרי ״אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כו׳ אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות אליו תשמעון״, בזה ש״יאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו״ (כפי שראו זאת אצל כ״ק מו״ח אדמו״ר). [הערת המעתיק - ר' שלום וולפא הביא קטע זה בספרו 'ותורה יבקשו מפיהו' עמ' 149 בהשמטת מה שכתוב בסוגריים "כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וסיים שכאן אמירה ברורה שהרבי אומר על עצמו שהוא נביא. והסילוף ברור וניכר].
ויתרה מזה: ״נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא״ – כפי שהוא בשייכות לנשיא דורנו, ונמשך בדור שלאחריו ע״י תלמידיו כו׳ – ״הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה״, וצריכים לציית לו תיכף ומיד עוד ״קודם שיעשה אות״, ״ואסור לחשוב אחריו ולהרהר בנבואתו שמא אינו אמת, ואסור לנסותו יותר מדי כו׳ שנאמר לא תנסו את ה׳ אלקיכם כאשר ניסיתם במסה כו׳, אלא מאחר שנודע שזה נביא יאמינו וידעו כי ה׳ בקרבכם ולא יהרהרו ולא יחשבו אחריו כו׳ ״ (רמב״ם שם) – כיון שמאמינים בדברי הנביא, לא משום שהם דבריו של הנביא, אלא משום שהם דברי הקב״ה ע״י נביא זה!
ישנה ההוראה כנ״ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב״ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הרי הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שהוא יהיה ה״שופטיך״ ו״יועציך״ ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע להנהגת חיי היום – יום הכלליים, גם בהענינים ד״בכל דרכיך (דעהו)״ ו״כל מעשיך (יהיו לשם שמים)״. ועד לנבואה העיקרית, הנבואה של ״לאלתר לגאולה״, ושתיכף ומיד ממש ״הנה זה (משיח) בא״..
וע״י קבלת וקיום ההוראות ד״שופטיך״ ו״יועציך״ שבדורנו, נעשה עי״ז גופא מעין והתחלה דקיום התפלה ״השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה״, בגאולה האמיתית והשלמה, במכ״ש מזה אשר ״סוף מעשה במחשבה תחילה״, עאכו״כ שזה בא כבר גם בדיבור (״ניב שפתיים״ ענין הנבואה), כנהוג לאחרונה לבטא הדברים בדיבור, כולל ובמיוחד – שהנה הנה באה הגאולה.
(הרבי מחב"ד, משיחת ש״פ שופטים ז׳ אלול תנש״א)
I am not clear who the "Navi" is - the Rebbe himself or the shver.
