אבא זצ"ל גדל בבית דתי לאומי כיפה סרוגה. סבא היה ד''ר יצחק רפאל שר בכיר בממשלה מטעם המפר"ל. סבא של אבא היה הרב יהודה ליב מיימון שהיה רב ת"ח מראשוני ומראשי הציונות הדתית הקים את מוסד הרב קוק.
זה קרה בחודש שבט תשי"ט. כל העיתונים ציינו אז מאה שנים לקוצקער רב'ה .אבא קרא על הקוצקער רב'ה וזה הפעים אותו. אבא בא לסבא שלו הרב מיימון הוא ידע שהוא איש ספר והוא אומר לו סבא קראתי קצת על קאצק וזה מאוד מושך אותי יש לך אצלך בספריה ספרים על קוצק? סבא מביא לו עשרים ספרים על קוצק ואומר לו תתחיל. אבא העיד לימים שלא היתה אות שנכתבה בכל העולם בכל השפות על קאצק שלא קרא. נער צעיר הוא מגיע לסבא שלו גם לאבא שלו בשאלה מקורית יש היום המשך לקאצק? הנשמה שלו נמשכת לשם. הם אומרים לו יש אומרים שזה גור. אבא מחליט שהוא הולך לבדוק את גור. אבא בא לטיש בשבת אחת מישהו דואג להגיד לרב'ה שהוא נכד של הרב מיימון [שהיה אז שר הדתות].
הבית ישראל קורא לו באמצע הטיש בחור בן 18. הרב'ה מושיט לו תפוח ושואל אותו שאלה שהדהימה אותו. אתה יודע לברך. בחור בן 18. הוא נפגע מזה עד עמקי נשמתו. נעלב הוא בן יחיד נכד יחיד. גדל עם כפית של זהב בפה. כולם מפנקים אותו בכל מקום. פתאום איזה יהודי מבוגר ועוצמתי אומר לו אתה יודע לברך. אבא החליט לכאן אני יותר לא חוזר. אחרי חודש וחצי אבא חוזר אחרי החרם שלו. הרב'ה רואה אותו בטיש והרב'ה קורא לו ואומר לו אתה כבר לא ברוגז איתי. כך הופך אבא ז"ל לחסיד נלהב של הבית ישראל.
לימים שאלתי אותו מה משך אותך לחזור לשם שוב. אבא אמר לי משכו אותי המנגינות המארשים אבל בעיקר היתה עוצמה כזאת אדירה באיש הזה שאמרתי לעצמי כמה שהוא מפחיד אבל אני נמשך לשם.
אבא שאל את הרב'ה אם להחליף את הלבוש לפחות גארטל. הרב'ה אמר לו אתה רואה יש כאן המוני חסידים שהולכים עם ספודיק ועם קפוטה אתה חסיד יותר מכולם. תישאר ככה. וככה הוא נשאר כל השנים.
באותה תקופה אבא למד בישיבת חברון. בא לרב'ה לבית ישראל ואומר לו שהוא מתלבט אם לעבור לפונובז' או לסלבודקה בבני ברק שהיו ישיבות יותר חזקות מבחינת יראת שמים. הבית ישראל אומר לו תשמע. את היראת שמים שלך אתה לא תקבל לא מחברון ולא מפוניבז' ולא מסלבודקה. אתה תקבל ממני. כל עוד אתה נמצא בירושלים אתה תבוא אלי. אם אתה תיסע ללמוד בבני ברק גם אלי לא תבוא.
בשביל הסבא והסבתא שלי ההורים שלו זו היתה סוג של פשיטת רגל חינוכית. הסבא שלי הרב מימון היה מראשי המזרחי חתום על מגילת העצמאות אבא שלו היה יושב ראש המפלגה במפד''ל של פעם והבן שלהם נהיה חרדי. באותם ימים היו לו חילוקי דעות קשים עם ההורים שלו שהגיעו לפעמים למאבקים לא פשוטים. אמא אמרה לי היו שני אנשים גדולים מאוד ופיקחים מאוד שהצליחו לאזן בינו לבין ההורים שלו. הם דאגו שישאר גם הקשר הטוב ביני לבין ההורים. זה היה פוסק הדור ר' שלמה זלמן אויערבך זצ''ל ראש ישיבת קול תורה שם אבא למד בשעתו, והרב'ה הבית ישראל.
