שיטמ"ק ב"ק צ' א' בשם הרשב"א: ואפילו את"ל דר"י הנשיא מומחה היה ודן יחידי היה וראה ביום ועפ"י ראיתו היה דן, לא מסתברא שיהא דיין מומחה מוציא ממון על פי ראיית עצמו דעפ"י שנים עדים יקום דבר אמר רחמנא ודי אם יהיה מומחה דן יחידי על פי עדים או דיינים על פי ראיית עצמם כדי שלא תהא שמיעה גדולה מראיה אבל שתהא ראיה של דיין מומחה כשמיעה על פי שנים עדים להוציא ממון אינו בדין עכ"ל.
I don't get it. Why don't we use the קל וחומר of לא תהא שמיעה גדולה מראיה and if שמיעה works for a יחיד מומחה so should ראיה????
The Ktzos [7/5] quotes the Rashba:
"ועיין בחידושי הרשב"א פרק החובל דיחיד מומחה אע"ג דיכול לדון יחידי אבל אינו יכול לדון על פי ראייתו משום דאינו נאמן לעדות יותר מהדיוט ויכול הבע"ד להכחישו ולכך אינו יכול לדון על פי ראייתו לחוד כ"א על פי שנים עדים יקום דבר ע"ש עכ"ל.
Rabbeinu Vi-rabbeinu Ohr Yisroel the Ktzos sort of edited דברי הרשב"א to give it flavor and logic but that is not what he said.
וצ"ע!!
