סוף סוף הבנות שרות! - איפה מקומנו בר"ה

כשהרבי מבעלזא הקודם הגיע לא"י, היה זה לפני פסח, ושאלו החסידים: איך אפשר לשיר בליל הסדר אחרי שנרצחו ששה מליון יהודים?! ענה הרבי שזהו הפירוש ברש"י – ביציאת מצרים יצאו רק "חמושים", חמישית מהעם, וכיצד יכלו לאמר שירה? אומר רש"י: "רמז לתחיית המתים" – מי שמאמין בתחיית המתים יכול לשיר

 ומסופר שאחרי השואה הקימו בבני ברק מוסד לניצולות שואה, ולאחר כמה שבתות באו השכנים של אותו מוסד לחזו"א, ואמרו לו שהבנות שרות בקול, ומחטיאות אותם ב"קול באשה ערווה". דפק החזו"א על השולחן ואמר: סוף סוף הן מצליחות לשיר, ואתם רוצים שיפסיקו

[בשום מקום בתורה לא מוזכר ר"ה, אלא רק "יום הזיכרון ו"זכרון תרועה", חוץ מפסוק זה, ביחס לא"י, ומכאן שבר"ה המקום שלנו הוא בא"י, ולא באומן....]