Sunday, January 22, 2017

The Mitzva Of Remembering Har Sinai

לרפואת ר' יהושע מאיר בן רחל שרה חיה
עדינה בת שבע בת נעכא גיטל
ולהיבדל בין חיים לחיים - לע"נ בנימין בן חנה


The Ramban says that there is a mitzva from the Torah to remember Maamad Har Sinai and argues that the Rambam mistakenly omitted it. The source is the pasuk - 

השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב.

[דברים ד,ט]

In the words of the Ramban [מצות עשה ב' ששכח הרמב"ם]:

המצוה השניה שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים והוא אמרו יתעלה 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וגו''. והכונה בזה גדולה מאד. שאם היו דברי תורה באים אצלנו מפי הנביא עליו השלום בלבד, אף על פי שנתאמת אצלנו ענין נבואתו באותות ומופתים אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום בזמן מן הזמנים ויצונו בשום הפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת תהיה התורה נסוחה על יד השני או יכנס בלבנו ספק על זה, אבל כשהגיענו ביאור התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו רואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק ונשקר אותו ולא יועילהו אות ולא יצילהו מידינו מופת, שאנחנו היודעים ועדים בשקרותו ובפחזותו. זה הוא שנאמר במעמד ההוא (יתרו י"ט), 'וגם בך יאמינו לעולם'. והוא הענין הבא בפרשת 'כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום וגו'' (ראה י"ג), וכבר באר הרב זה בספר המדע (יסודי התורה פ"ח). והוא יסוד גדול בתורה והיא המניעה הבאה לנו בפסוק 'פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך'. והזהיר פן יסורו מן הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם. ואל תטעה בזה מפני דרשם בראשון שלקידושין לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים. כי לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה. אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור לעולם. וזאת מצות לא תעשה זכרה בעל ההלכות (אות ק"ע). והרב שכחה גם כן.


He writes a very important line: That לימוד אמונת התורה הוא לימוד התורה -  The study of the faith in the Torah is in itself the study of the Torah. 

What is fascinating is that from this very same pasuk the Sefer Yeraim learns that one may not forget the Torah that he learns. 

'פן תשכח את הדברים'. דברי יוצרך תן על לבך תמיד, דכתיב בפרשת ואתחנן 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך', ותניא כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וגו'', יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר 'ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך', הא אינו חייב עד שישב ויסירם מלבו, פירוש שמפנה לבו לבטלה.

So which one is it?? Remember Har Sinai or the masechta you learned?


OF COURSE, the simple meaning of the pasuk is that one must remember Maamad Har Sinai. But when you learn Torah every day as if you are accepting it from Sinai, you also won't forget anything you learn. So the pasuk is telling you both mitzvos - Remember Har Sinai and don't forget what you learn which is accomplished when your learning is a Har Sinai-dike Torah.


However, we are still left with the question of the Ramban on the Rambam is still unanswered: Why did the Rambam omit the mitzva of remembering Maamad Har Sinai?

The answer might be in the famous letter that the Rambam wrote to the Yemenite Jews who were being forced to convert to Islam.

"וכמו כן זיכרו מעמד הר סיני, שציונו הקב"ה לזוכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו. הוא מה שנאמר דברים ד' ט' יו"ד "רק השמר ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוהיך בחרב". וראוי לכם אחינו שתגדלו בניהם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדרו, שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת. וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגידלו הקב"ה שנאמר דברים ד' ל"ב "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך" וגו'.


ודעו אחינו בברית הזאת ובסברה הזאת, שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות, שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו. והוא, שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא, ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו משנה, ויגיע לנו ע"י האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו, כשיתחדש שום רוגז או שמד על יהודים ח"ו וכשיתגבר יד האנס. שכן כתוב שמות כ' כ' "כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". כלומר, שזה הנגלה עליהם בעניין זה, כדי שתעמדו בכל ניסיון שיפגע בהם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו."


Meaning that in order to become strong in our faith in Hashem we must remember Maamad Har Sinai and that will give us the willpower to withstand the religious oppression. So according to the Rambam the mitzva written in the pasuk השמר is to have strong faith in Hashem and his Torah - not to remember Maamad Har Sinai per se. 

  
Another nekudah: It says in the Ramban אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים  - Our eyes and hearts should be there all of our days.

This means that our "eyes", everything we see, should be through the lens of Torah. ולבנו - Everything we feel should be from a Torah perspective.

[עפ"י השמועה והספרים]

רצוני עז לחזור ולשנות פרק זה ועוד חזון למועד!!