In the monthly journal ההד in the year 1932 in the month of Kislev, the Rav ztz"l talks about two basic methods of Talmud study - comparing and contrasting different sugyos and going deep into the local sugya. The Maharsha was the master of both. In addition, he lit up the world with his commentary to aggadita filled with kedusha and Yiras Shomayim.
Many tzadikim have lamented the fall of the Maharsha in the Yeshivos where his commentary is not given sufficient attention.
Read the apprecation of the Maharsha here!:-)
באור התלמוד וברורו התחלק מיום חתימתו לשתי מערכות. מצד אחד לקחה מקום בראש הכללת ים התלמוד לכל מקצועותיו ועניניו הרבים, בבקיאות מפליאה, שנתנה את האפשרות להעריך כל סוגיא למשנה, לדייק ולהבחין את כל הקוים המשותפים והמבדילים ביניהם, ומתוך כך לחדור לעומק ההבנה ולהגיע לברור יסודי וכולל. וביחד עם זה באה ההתעמקות בכל סוגיא בפני עצמה, השקול הזהיר וההתבוננות החודרת בבאור הענינים במקומם. אחרי רש"י ותוספות נתיחדה שיטת למוד זו גם לגבי המפרשים האלה וחדושי הראשונים בכלל. נוסף על הדיוק בסוגיות התלמוד לשיטותיהן, באה ג"כ ההתעמקות בבאורי המפרשים האלה, בדיוק בכל מלה ובטוי, ובכל הרמזים הדקים והעמוקים הכלולים בהם, בהתאם לשתי השיטות הנזכרות. הגאון רבינו שמואל אידלש ז"ל האיר בחדושי ההלכות שלו אור נפלא על כל ארחות הפרשנות של התלמוד ומפרשיו. הוא הביא לידי מזיגה נעלה את שתי הדרכים הנזכרות, הידיעה הבהירה שבאה ע"י מצוי המדות של מרום פסגת ההכללה של התלמוד וברורו על ידי העמדת הסוגיות אלה לעומת אלה, שהאירו בזה הבונים הראשונים ז"ל, שסגלה לעצמו במדה גאונית נפלאה והתבוננות מעמיקה ומקיפה בקוי ההשואה וההבדלה לכל פרטי פרטיהם, ביחד עם ההבנה החודרת בעצמיות הסוגיות שבתלמוד ובדברי המפרשים וגדולי הפוסקים במקום שדבריהם נוגעים לא רק להלכה כי אם גם לפרשנות, להארת הסוגיות וביאורן, שבזה הגיע לפעמים לידי עמקות פילוסופית תלמודית. למדרגה גבוהה זו הגיע הודות לישרות הנפלאה שבשכלו הגאוני הכביר שהקיף בסקירה כל כך עמוקה ומכללת את כלליות כל סוגיא עם כל דברי הפרשנים הקדמונים וגדולי הפוסקים, ומתוך עמקה של ההלכה מצה את התמצית הנוגעת לפרשנות. ביחד עם ההערכה הכללית והמקיפה דייק גם בכל הפרטים ופרטי הפרטים וגם בדיוקים הלשוניים של התלמוד וגדולי הראשונים. על ידי דיוק דק וקל שפך אור גדול על סוגיות שלמות. בדיוקים אלה הגיע לפעמים עד לידי ספירת תבות ואותיות. ביחד עם זה היה נזהר מאד בתקוני גרסאות. הוא השתדל ליישר את ההדורים על ידי התעמקות וחדירה לשרשי הסתירות והשנויים וחשיפת ההבדלים הרעיוניים, שגרמו לפעמים לגלוי אורות גנוזים בפירושי סוגיות סתומות. במובן זה יש השואה מרובה בשיטת למודו לשיטת רבינו תם ז"ל ב"ספר הישר". הודות לסגולות יקרות אלה נעשו חדושי ההלכות שלו לאוצר גדול לכל היגעים בתלמוד. הקבוץ הרוחני העצום הזה מפיץ אור לכל אחד לפי מדרגתו. הוא מאיר נתיבות לתלמידים ומגלה טמירין ואופקים חדשים גם לגדולי הגאונים. וכדרכו בהלכה כך דרכו באגדה. גם כאן בולטת החדירה למעמקים, לחשיפת אורות גנוזים, וגם כאן הוא בא מתוך דיקנות ישרה וזהירה בפרטים לידי הבנה מקיפה ומכללת. בחדושי האגדות מופיעה ג"כ בכל זהרה ההתעמקות המוסרית הגדולה וחוש הקדושה הנשמתית העליונה העוברת כקו אורה בכל דבריו. ביאורו מכוון להאיר על ידו את התכנים המוסריים העליונים וכל אורות החיים הגנוזים באגדה, הישרת הלבבות מההדורים הפנימיים, התקרבות למקור המוסרי של תקון המדות בארחות חיי היחיד והצבור, ביחד עם דרישה צנועה על זהירות מחקור במופלא ומכוסה מהשכל האנושי יתר מהמדה הראויה לכל אחד לפי הבנתו וטהרת רוחו. באור מיוחד מאירה דבקותו בקדושתה של תורה והאמונה התהומית באין סוף, באורה האלקית הצפונה השופכת אור חיים נצחיים על כל מערכות ההויה כולה.
