What is the idea of גלות השכינה??
The שכינה is "spiritual energy" that is to a certain extent separate from Hashem himself, as the Medrash says "עמדה שכינה לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע".
The Torah calls the שכינה by the term כבוד as it says
The רס"ג says:
The שכינה is "spiritual energy" that is to a certain extent separate from Hashem himself, as the Medrash says "עמדה שכינה לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע".
The Torah calls the שכינה by the term כבוד as it says
וירא עליכם כבוד ה'.
והיא צורה יקרה מן המלאכים עצומה מבריאתה בעלת הוד ואור והיא נקראת כבוד ה'.
The שכינה is G-dliness that dwells in our world as opposed to the אין סוף which is out of this world. It is what is called ממלא כל עלמין.
The Tanya writes that it is called שכינה because it is שוכנת בתוכנו, dwells among us.
The שכינה is the ספירה of Malchus which is the lowest of the ספירות and transforms the spiritual שפע into גשמיות. It is also called נוקבא because it is receptive. We talk of יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - The unification of Hakadosh Baruch Hu [כביכול the Male] and his שכינה [the Female]. That is what brings great שפע into the world.
גלות השכינה is the situation where the שכינה is not in place, meaning that it is not receiving שפע from קודשא בריך הוא.
One way to redeem the שכינה from her galus is by enhancing one's sexual relationship with one's spouse [!!!!].
Let us see one passage from Rebbe Nachman of Breslav/Uman:
וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל-כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל. וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל-כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי 'אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם' (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, סוֹטָה יז), כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה.
(ליקוטי מוהר"ן תנינא לב)
תם ולא נשלם!
