Pesach is the yahrtzeit of the great Gaon and Tzadik, Rav Menachem Zemba, who was killed in the Warsaw ghetto.
It is worthwhile to learn a chiddush of his, especially at this time of year [for further discussion of the Yerushalmi cited, listen here and here]:
בגמ': ושלמים הבאים מחמת פסח וכו'.
הנה הר"ש בפי' לתו"כ (פר' צו פרק י"ג) כתב לחדש בהך דזבחים נ"ו ע"ב דפסח אינו נאכל אלא למנויו. אינו מצד איסור אכילה רק הוא משום בטול מצוה. דבפסח שלא נמנה עליו אין בו קיום מצות אכילת הפסח. אבל גם אסור ליכא. אולם בראב"ד פ"ט מקרבן פסח ה"ז מפורש דיש גם איסור אכילה בפסח שלא למנויו. ע"ש.
והגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל (בספר חדושי הגרמ"ז סי' ד') כותב:
ולכאורה יש לעיין לשיטת הר"ש מירושלמי תרומות פ"א ה"א קטן מהו להביא פסח. מאחר שהוא חובה לא יביא. או מאחר דארשב"ל מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו שלמים מביא עיין שם. ומבואר דספק זה של הירושלמי אם יש בפסח גם דין שלמים בשעה שהוא פסח. מדמותר הפסח קרב שלמים ע"כ דיש בו דין שלמים ג"כ. או דרק בתורת מותר אז הוי שלמים. אבל בשעה שהוא פסח אין בו גדר שלמים כלל רק פסח לבדו. ועי' בזה בירושלמי פ"ג דמעשר שני ה"ב גבי שלמים שלקחם מדמי פסח. הוממו ופדאן. מוסיף חומש. ובמראה הפנים שם. ובראב"ד פ"ז ממעשר שני הי"ח גבי שלמים שלקחם בכסף מעשר דמוסיף חומש בשביל הקדשים עי"ש ותבין.
ולפי"ז יש לדון באוכל פסח שלא למנויו. דנהי דאין בו קיום מצות פסח. אבל מ"מ אם נימא דבכל פסח יש ג"כ שלמים. א"כ יש בכל פסח ב' עשין דפסח ודקדשים לשיטת הרא"ש נדרים ד' ע"ב דגם בקדשים קלים יש עשה. ועי' בספר המצוות וצל"ח ביצה, ושוב נהי דבשלא למנויו ליכא עשה דפסח. אבל עכ"פ יש קיום עשה מצד אכילת קדשים קלים שלמים. ובקדשים קלים הרי ליכא דין למנויו וכמפורש בתו"כ צו יכול לא יאכלנו אלא רק בעלים. ת"ל כל טהור יאכל בשר. וכ"כ במאירי סוכה ט.
ואמנם לדעת רש"י והראב"ד דיש אסור שלא למנויו, ברור דאין בזה שום קיום מצוה אפי' מצד קדשים קלים. חדא דאין עבירה מצוה כלשון הירושלמי פי"ג דשבת ה"ג. ובכה"ג דהעבירה על אותו דבר בעצמו גם דחי' לא שייך. וכמש"כ בצל"ח בלא דלא תשחט על חמץ. ובלאו דלא יראו פני ריקם עיין שם דכיון דהאיסור במעשה זו עצמה א"א שיהי' מצוה.
ועוד כיון דודאי אין חיוב אכילה ע"ז, דהוא שלא למנויו. מצד האסור. שוב ממילא לאו בר חיובא הוא בקדשים אלו. ודומה כמין עושה מצוה בזמן הפטור דגרע מקטן דלאו מצוה כלל. אך להר"ש דאין שום איסור יש לדון כנ"ל דשוב יש מצוה מצד אכילת קדשים קלים. עכ"ד.
הנה שלמד הגרמ"ז זצ"ל שביאור דברי הר"ש הוא, כיון דבפסח יש גם דין שלמים, א"כ כשאוכל ק"פ יכול להיות קיום מ"ע של אכילת שלמים ג"כ ודו"ק היטב.
ולכאורה כיון דלהר"ש יש קיום מצוה באכילת פסח שלא למנויו, א"כ נפשט הספק בירושלמי אם קטן יכול להביא פסח, ונפשט לפי"ז דיכול, כיון דיש בפסח דין שלמים, וכפי המבואר כאן. וא"כ קשה מש"כ הרמב"ם פ"ב דקרבן פסח הלכה ד' וז"ל: לא שתהי' חבורה שכולה קטנים שאינם בני דעת ע"כ. ומבואר דקטן אינו יכול להביא פסחו. (והרמב"ם ג"כ ס"ל כהר"ש, ע"ש בחדושי הגרמ"ז מה שהביא מהרמב"ם פ"ג דק"פ ועוד).
