Matza That Isn't Bread

לרפואת הרב יצחק חיים יחיאל בן אסתר בתוך שח"י

אחד מצה שנאפית בתנור או באילפס. בין שהדביק הבצק באילפס ואחר כך הרתיח בין שהרתיח ואחר כך הדביק אפילו אפאה בקרקע הרי זה יוצא בה ידי חובתו. וכן אם לא נאפית אפייה גמורה יוצאין בה. והוא שלא יהיו חוטין של בצק נמשכין ממנה בעת שפורסה. ויוצאין ברקיק השרוי והוא שלא נימוח. אבל מצה שבשלה אינו יוצא בה ידי חובתו באכילתה שהרי אין בה טעם פת:

[One may fulfill his obligation] with matzah baked in either an oven or a roasting pot. This applies whether the dough was stuck to the roasting pot and then the [pot] was heated, or whether the [pot] was heated and then the [dough] stuck to it. Even if the dough was baked in the ground, one may fulfill his obligation with it.
Similarly, even if the matzah was not thoroughly baked, one may fulfill his obligation with it, provided strands of dough will not extend from it when broken. A person may fulfill his obligation with a cake [of matzah] soaked [in other substances], so long as it has not dissolved. However, a person cannot fulfill his obligation with matzah that has been cooked, for it does not have the taste of bread. [Chometz U'matza 6-6].

So we see that bread baked in the ground may be used as matza on Pesach.

It is odd that the Shulchan Aruch doesn't pasken this. Why not? 

 Let us see what the Rambam says about such bread in Hilchos Brachos:

עיסה שנאפת בקרקע כמו שהערביים שוכני המדברות אופים הואיל ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות ואם קבע מזונו עליה מברך המוציא. 

Before partaking of dough baked over the ground as is baked by the Arabs living in the desert, one should recite the blessing borey minei mezonot, because it does not have the appearance of bread. If, however, one uses it as the basis of a meal, one should recite the blessing hamotzi. [Hilchos Brachos 3-9] 

WOW!! We can be yotzei with a type of matza [i.e. it was baked in the ground] even though it lacks צורת הפת - the appearance of bread. 

Explains the מנחת חינוך:

והנלע"ד הטעם לזה דלענין מצה נקרא לחם ולענין המוציא אינו אלא בקבע דבאמת גבי מצה מה דהוי לחם אינו אלא בקבע אף שאינו אוכל אלא כזית, מ"מ כיון דמצוה לאכול כזית המצוה קבעה והוא מבואר להדיא בטור סימן תרל"ט, דאע"פ שמותר לאכול אכילת ארעי חוץ לסוכה והיינו כביצה והוא יותר מכזית מ"מ בלילה הראשונה כיון דמצוה לאכול כזית הו"ל קבע ואסור לאכול כזית חוץ לסוכה ע"ש בב"י א"כ ה"נ בליל ראשון של פסח הכזית מצה של מצוה אין לך קבע גדול מזה ע"ש בב"י הסברא, חוץ ממה שאפשר לומר דסעודת יום טוב קובעת כמו למעשר. אך סעודות שבת ויו"ט אינו אלא דרבנן ואכ"מ אבל המצוה קובעת מה"ת כמבואר בטור שם א"כ עשו חז"ל ג"כ דין לחם לענין המוציא בקבע אבל בלא קבע לא. אבל מה שאפי' בקבע אינו דינו כלחם לענין המוציא ודאי לגבי מצה גם כן אין דינו כלחם דאי לגבי מצה דינו כלחם ע"כ דינו לענין המוציא בקבע ג"כ לחם דלענין מצה צריך לחם ע"כ צריך ג"כ בודאי לענין המוציא אך בקבע כמו מצה. ולפ"ז י"ל דאם אכל כובא דארעא ליל ראשון של פסח לצאת י"ח או בליל ראשון של סוכות אף דאינו אוכל רק כזית מ"מ מברך עליו המוציא וג' ברכות דע"י מצות התורה נעשה קבע כמש"ל. ויוצא לנו עוד מזה דכל פת הבאה בכסנין אף על פי דאין מברכין המוציא מ"מ יוצא י"ח בפסח כיון דבקבע מברכין המוציא באמת הוי לחם לענין מצה וגם לענין המוציא בקבע עס"י קס"ח דיני פת הבאה בכסנין. 

Even though in order to make hamotzi one must eat this "bread" as part of a set meal [סעודת קבע], the chashivus of the mitzva is enough to view it as bread and eating a kezais suffices. From the Minchas Chinuch learns that one can also be yotzei mitzvas matza with פת הבאה בכיסנין such as כובא דארעא [a watery mixture of flour and water roasted in a cavityin a stove in the ground and is not actually bread - Brachos 37.]

But see the comments of the Kehillas Yaakov [Brachos 25] on the hiddush of the Minchas Chinuch. 

Another question - The Rambam says that one is not yotzei with cooked bread because it doesn't taste like bread. Why does he change from the language of the gemara [Brachos 38b] דבענין טעם מצה וליכא - that we require the taste of MATZA and it lacks that quality?