Monday, February 10, 2014

All The Answers

Some adopt a rigid system that answers all possible questions and so you don't have to think beyond its systems.  The other response is much more seemingly fragile but much more expansive, because it doesn't lay down a rigid framework.  It allows you to move within the mystery of it.  And that seems to be flowering right now.  I think people are more and more interested in embracing that because they've been through everything else.  It is a willingness to embrace mystery, a willingness to embrace not knowing, allowing that intuitive awareness to speak.

Source: The Translucent Revolution: How People Just Like You Are Waking Up & Changing the World

You Once Wrote Me A Letter

Curiosity, more than anything else, brought an Israeli journal­ist to a private audience with the Rebbe in 1971. He had been visiting the US, and some of his American acquaintances said that they could arrange an encounter between him and the Rebbe.

Though he lacked the reverence of the Rebbe's followers, he appreciated the opportunity to meet such a great man. When the arranged date came, he entered the Rebbe's study and handed him a note with his questions and requests, as he had been advised.

The Rebbe gazed intently at the piece of paper. "I recognize this handwriting. You have written to me in the past," he said.

The journalist was taken aback by this unexpected comment. "With all due respect," he replied, "I have never written you a letter."

The Rebbe sat in deep thought for a few moments. "There is no doubt that you have written to me in the past," the Rebbe main­tained. As he spoke, he opened the drawer of his desk, took out a piece of paper and handed it to the journalist.

The journalist stared at the paper, stunned. Here it was, a letter to the Rebbe written in his own handwriting. But what is this at the bottom? Someone else had signed the letter.

Then he remembered. A few years earlier, during the Six-Day War, one of his buddies had injured his hand. After the war, the friend had wanted to send a letter to the Rebbe. Unfortunately, because of his injury, he was unable to write. The journalist wrote as his friend dictated, and the injured man managed to sign his name.

The journalist's attitude changed abruptly. The meeting became far more than a curiosity, and he departed far less indifferent than when he had entered.

In the seven years between the writing of that letter and that meeting, the Rebbe had responded to several hundred thousand other letters. Yet the Rebbe had this letter at hand.

[From Chabadworld.net]

[PS - I myself saw this story from an impeccable source]. 

Moshiach Is Mine!

I thank my beloved friend R' Zvi Wietschner for sending me a link to voosiznaeis where this was written.


A recent mussar shmooze in Yidish given by the Tolna Rebbe of Jerusalem, Rabbi Yitzchok Menachem Weinberg, discusses with a sense of humor why Chazal tell us, (Jerusalem Talmud, Megillah 1:11) that the third Bais Hamikdash will descend from the heavens, fully built.


“My sons, Hakadosh Baruch Hu knows his yidden.  Imagine for yourselves that Moshiach is coming.  Let’s try to picture for ourselves that we are standing now on a Motzei Shabbos and we all hear the sound of the shofar. Moshiach is here.


“The first thing that we need to do is to rebuild the Bais Hamikdash.  We all know how the chareidi world operates, Baruch Hashem.  Picture for yourselves how this Bais Hamikdash will be built.  Let me tell you what is going to happen.


“The first ones who will enter the picture will be Agudas Yisroel who will say ‘Of course we are the ones who will build the Bais Hamikdash.  We are the ones who worry about all the needs of the chareidi community. Is there any doubt that we should be the ones in charge?’  They will convene a whole assembly of gedolim in order to decide what needs to be done.


“Meanwhile, R’ Meir Porush will come and say, ‘And what about me?  The Agudah represents everyone?  I want this to be under my auspices.’  And then there will be a second group of Rabbonim discussing how to build the Bais Hamikdash.


“The Litvaks will come next and they will start to scream. ‘Gevald! The chasidism should build the Bais Hamikdash?  They will all be dancing because they don’t know anything about the actual halachos of building the Bais Hamikdash.  They will offer to find one Kohein who actually knows the halachos of the avoda. But they will tell us:  “for this part, you are going to need the Kollel Chazon Ish.  For that part you are going to need the avreichim in Brisk.”  What are you, crazy?  We will build the Bais Hamikdash.’


“Then will come Satmar, from both sides, and they will say, ‘You are all Zionists!  You are unfit to build the Bais Hamikdash.’


“The Chabadniks will also get involved.  ‘You are all crazy!  Moshiach is ours!  It is our Rebbe, our Moshiach, what are you talking about the Bais Hamikdash?  You are all insane.’


“You understand that Moshiach will come and, nebuch, it will be another long galus just until we can all agree who will build the Bais Hamikdash.


Therefore, Hakadosh Baruch Hu has made the decision for us saying, ‘Listen to me, my children. It is enough for me that you will come to the Bais Hamikdash.  I will build it on my own, because there is no other way the Bais Hamikdash could ever be built.’”

As Modern Orthodoxy Moves To The Left


 
I am reprinting a recent essay by Rav Schachter on the latest nonsense.... He says it VERY WELL and yashar koach to the great Talmid Chochom and Marbitz Torah. I thank Kivi Naiman for sending.

I will take issue with him [respectfully] on one point. He says that people are paskening shylos based on the "Otzar Hachochma" or "Bar Ilan" computer programs without the necessary training in psak etc.

Things are actually much worse. Every housewife with a blog is able to print her "psak halacha" for the world to see. SHE CAN'T READ ARAMAIC AND IS PASKENING HALACHA AND TELLING THE WORLD THAT THE RABBIS DON'T KNOW WHAT THEY ARE TALKING ABOUT.

Ahhhhhhhhhhhhhhhhhhhh:-) 



כל העדה כולם קדושים

בריש יומא (ב.) הובאה המשנה ממס' פרה (פ"ג מ"ז) ,מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו, להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים במעורבי השמש היתה נעשית. וכי היכי דלא ליזלזלו בה (לומר ,הואיל וטבול יום כשר בפרה ,אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה ,לכך עשו בה מעלות הרבה לטהרה, וזו אחת מהן, רש"י) שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה, דלא לקבלו טומאה. וכן הנהיגו (שם במס' פרה משנה ב) שחצרות היו בירושלים בנויות ע"ג סלע ותחתיהם חלול מפני קבר התהום, ומביאים נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם את בניהם, ומביאים שוורים וכו'. הרי שכל העסק של גידול התינוקות וההשתמשות בדוקא בכלי גללים וכלי אדמה וכו' היה מפני שהקפידו חכמי המסורה שבזמן הבית לא רק על אותן המצוות שעשו הצדוקים לגמרי שלא כדין, כגון לקבוע חג השבועות תמיד ביום הראשון [אף שיו"ט ראשון של פסח לא חל בשבת] ,וכגון בעבודת יוה"כ -לתקן מבחוץ ולהכניס בפנים ,שהשביעוהו לכה"ג שלא יהא צדוקי (משנה יומא יח:), אלא אפילו במקרה זה של עשיית פרה ,שהצדוקים החמירו בו יותר מן החכמים ,דקדקו חכמי המסורה בדוקא לנהוג כפי הקולא של התושבע"פ, שטבול יום כשר לעשיית הפרה ,והיו מטמאין את הכהן ומטבילין אותו, כדי להוציא מלבן וכו', להראות בדוקא שאפילו החומרות שאינן כפי התושבע"פ אין בהן ממש, ושאין לנהוג בהן. וכל זה כדי להשריש בלבנו היסוד שאין לנו אלא המסורה שלנו, הנמסרה לחכמי המסורה שבכל דור ודור והמפורשת על ידם.

והנה חדשים מקרוב באו והנהיגו הנהגה מחודשת שהנשים יחבשו כיפות או טלית ותפילין בשעת תפילת שחרית ,ולא הציעו שאלה בזה לפני גדולי ההוראה של זמננו, כנראה על פי הסברא של כי כל העדה כולם קדושים, כעין טענת קרח ועדתו, אף שאולי אין זה כונתם ,דהיינו (-כפרש"י שמה ע"פ המדרש) שכולם השתתפו במעמד הר סיני. וממילא - כל אחד רשאי לפסוק הלכה כפי הבנתו שלו וכפי הרגשותיו ,ומדוע תתנשאו וגו', כלומר, מה צריכים לרב או לרבי לפסוק הלכות [השוה בזה דרשת רבנו הגרי"ד סאלאוויטשיק המפורסמת ,הובאה בקצרה בס' נפש הרב ,בליקוט"ת לפ' קרח ,ובס' השקפת הרב (של ר"א בית-דין) ,ח"א], כל מאן-דהו שלמד בישיבה יכול לפסוק ולהכריע עפ"י שכל עצמו, ובפרט בזמננו , שאת הכל אפשר לחפש ולמצוא באינטרנט, ב"אוצר החכמה", וב"פרויקט השו"ת של בר אילן", וכדומה, וכל אחד יכול לעשות א"ע כת"ח וכמורה הוראה ופוסק אף בשאלות חמורות, כאילו יודע מעצמו את כל המקורות ואת כל השיטות -בסיוע כל הנ"ל.
והתפלאתי לראות היאך שאנשים בעלי שכל מפלפלים פלפול של הבל בקשר לנדון נשים אם רשאות להתנדב (בתורת אינה מצווה ועושה) לקיים מצות תפילין ,והראו פנים לכאן ולכאן ,ודנו כאילו היינו חיים בתקופת התנ"ך (שהביאו ממיכל בת שאול) ,או בתקופת התנאים (שנחלקו התנאים אם נשים סומכות רשות) ,או בזמן הראשונים (שפלפלו לגבי בנותיו של רש"י). אכן בעו"ה - חיים אנחנו - בשנת תשע"ד - בתקופת מרד המינים נגד התושבע"פ כשהנהגה זו – עטיפת טלית והנחת תפילין – מצויה אך ורק אצל הקונסרבטיבים, שכל הגישה שלהם להלכה מבוססת על היסוד שאכן מותר – ואף חיוב יש – לשנות מדרכי המסורה ע"פ רצונם וניהוגם של ה"עמא דבר" כל עוד שיש להם איזה "מקור" לדבר, ודוקא נקודה זו היא היא ההבדל בינם לבין האורטודוקסים .ויש כאן מלחמת אחים של מערכה מול מערכה, שהללו, הממשיכים במסורת אבותיהם שבידיהם , ואומרים שאבותינו לא שיקרו לנו, וגם אני מאמין באמונה שלמה ,ככל הדורות הקודמים ,שמשה קיבל תורה מסיני; והללו צועקים בקול ואומרים שאנחנו לבד המומחים האמתיים על אמיתות ההיסטוריה ,וטוענים בהחלט שמשה לא קיבל תורה מסיני וכו' וכו', וחלק גדול מעמדתם ושיטתם הוא טענת "קרח אבינו" -שכל העדה כולם קדושים ,וכאמור. ונראה שרק הסומא שאין לו עינים לראות , לא יכיר מה שנמצא לפניו ממש "תחת האף שלו" ,שהנהגה זו היא הנהגת הקונסרבטיבים ,ועלול להביא לידי עוד הנהגות נגד המסורה ולהתרשלות כללית בענייני פסק והוראה.  [וידוע מה שהעיר הגרי"ז על גדלות אביו הגר"ח סאלאוויטשיק ,שהי' לו כח הבנה וכח החדירה שכזה ,שהי' יכול להגיד מראש -שאם יחליטו היום ללכת בכיוון זה ,שכך וכך יהי' בעוד ששים שנה ,ואם יחליטו ללכת בכיוון האחר, שכו"כ יצא לבסוף לאחר ששים שנה ,אבל (הפטיר הגרי"ז) לי אין את כח החדירה הזה - לידע מה יהי' לבסוף - לאחר ששים שנה. ולאחר ששהה קצת הוסיף לומר ,שאכן כמדומה לי שכן יש לי מעלה ,שלכה"פ אני יכול להכיר מה שישנו כבר לפני כעת -תחת האף שלי]. ודבר פשוט הוא שכמו שהקפידו חכמי המסורה שלא להרשות לנהוג אפילו כחומרת הצדוקים, והקפידו בדוקא לטמא את הכהן השורף את הפרה ולהטבילו, כדי שתעשה הפרה בדוקא ע"י טבולי יום, כן בנד"ד ממש, דפסקי הלכה אינם נאמרים "מתוך חלל ריק" ,אלא מתוך ההקשר (קאנטעקס"ט) של אותו הדור, ובדורנו אנו, כל התנאים וכל הראשונים וכל האחרונים יסכימו שהנהגה זו אסורה היא בהחלט ,אע"פ שהיא לחומרא יתירה ,שלא לחקות את המינים ,עי' משנה סוף פ"ב דחולין (דף מא.). ונראה דד"ז הוא בבחינת ערקתא דמסאנא ,דרבנו ז"ל אמר שערקתא דמסאנא גדרו -כל הנהגה שהיא שהפכה להיות סמל להריסת הדת ,אפילו אם "ע"פ הלכה" היא מותרת, זה גופא (שנהפך לסמל להריסת הדת), גורם לכך שיהיה אסור. וכך התבטא רבנו בשעתו (בקשר לפרשת "מי הוא יהודי" שפתח בן-גוריון), דאין הבדל בדבר בין אם האנס הוא נכרי כאנטיוכס הרשע או יהודי כבן-גוריון, עדיין דין אותה הנהגה כערקתא דמסאנא ויהרג ואל יעבור. (וביטוי זה לענין אנס יהודי, מקורו בשו"ת אבנ"ז או"ח סי' תקל"ז ,ועי' ס' נפש הרב עמ' רל"ג).


וכזה ידוע בשם רבנו, שכשהתחילו הקונסרבטיבים להכניס טקס בת מצוה לבנות באמצע התפילה - דוגמת הבר מצוה לבנים, הצהיר בזה רבנו שהרבנים האורטודוקסים אסורים בהחלט לעשות כמותם, וזה בבחינת ערקתא דמסאנא , ודינו שיהרג ואל יעבור. ועי' חזו"א (חאו"ח סי' נ"ב אות ו') שאע"פ שנראה להתיר פתיחת מכסה הנמתחת שע"ג עגלת התינוק, יש לאסור פתיחת ה'מעין מטריה' מכמה טעמים , והאחד מהם - מפני שגורם פרצה. ואולי כוונתו כנ"ל ,שמטריה שימשה כסמל להריסת הדת באירופא אצל הריפורים, ועל כן צריכים אנו לאסרו, אע"פ שמכח הל' אהל עראי דמלאכת שבת הי' צ"ל מותר.

ותמיה אני, מעיקרא מאי קסברי המתירים בזה ,הלא כבר הביא הרמ"א (לאו"ח סי' ל"ח ס"ג) מהראשונים, ואין חולק עליו מכל מפרשי השו"ע שם ,שבזמננו יש לכולנו בעיא של גוף נקי ,אשר על כן החלטנו למעט בהנחת התפילין אף לגברים עד המינימום (כלומר רק בשעת תפילת שחרית), כאשר ביאר בזה רבנו ז"ל בשיעוריו בטוב טעם ודעת (עי' מש"כ בס' מפניני הרב ,ערך תפילין ,אות א) ,וכאשר כן פסק רבנו ז"ל למעשה בשעתו בנדון בעלת תשובה שהיתה תלמידה בבי"ס התיכונית על שם "פריש", שרצתה בדוקא להניח תפילין, והורה רבנו עפ"י דברי הרמ"א האלו למחות בידה. ואין נראה לומר שבמשך ארבעים השנה האחרונות שהשתפר המצב ביחס לטוהר המחשבה הנצרך להנחת תפילין ,וכידוע לכל ,ככה היתה ההנהגה המקובלת מדורי דורות, ומי הוא זה שיהין ויתחצף להורות נגד פסק המקובל של רבינו הרמ"א. והשוה רמב"ם פ"י משמיטה ויובל סוף ה"ו ,שהקבלה והמעשה (כלומר ,הנהוג המקובל) עמודים גדולים בהוראה ,ובהן ראוי להתלות ,כלומר ,אע"פ שדעתו של הרמב"ם בהלכה זו היתה נוטה דלא כדעת הגאונים ,הכניע א"ע לפסקם ,שכן הי' הנהוג המקובל. ואלו שמצהירים שמשה קיבל תורה מסיני ממשיכים ואומרים -ומסרה ליהושע וכו' וכו' ,שיש בידינו מסורת חזקה באופן פסק ההלכה ,ואין שדה ההלכה כשדה של הפקר שכל הקודם זכה ,וכל דאלים גבר ,ומי שמקדים לפרסם דעתו דרך העיתונים או האינטרנט -הלכה כמותו ,אלא הענין הוא כמבואר במדרשים ,שאלף נכנסים לביהמ"ד ואחד יוצא להוראה ,ואותו היחיד הוא זה ששימש את רבו ביותר וקיבל בדמו ובנפשו את דברי התורה ,ושיש לו "נישואין" עם התורה ,ולא רק "ארוסין". (ועמש"כ בזה רבנו בס' דברי הגות והערכה ,עמ' ע"ב). וכך אמר רבנו (בדרשתו הידועה לפ' קרח) שכל אדם צריך להכיר שצריך לרב או לרבי ,ואפילו ת"ח שנפטר רבו צריך תמיד לשאול לעצמו באמת (כשמציעים לפניו שאלות) -מה הי' רבו אומר בנדון זה ,ובאיזה עמדה הי' נוקט. ושמעתי פעם מידידי יקירי הר"ר אבא ברונשפיגל ,שיחי' ,שפעם הציע איזו שאלה לרבנו (כשהי' מבקר אצל אמו בדירתה) ,ולאחר קצת משא ומתן הכריע רבנו לקולא ,והקפידה עליו אמו ואמרה" ,שאביך לא הי' פוסק כן" ,ותיכף חזר בו רבנו מהכרעתו ,שאביו בודאי הי' רבו המובהק].

וביטוי זה שאומרים כמה מהמתירים "שע"פ הלכה" פעולה מסויימת מותרת ,ושהמחמירים רק רוצים לאסרה "מטעמים פוליטיים" ,איננו נכון ,שגם ענין זה של שינוי המסורה מהווה חלק-עצמי מן ההלכה ,וכשדנים ע"ד הנחת תפילין לנשים ,לא מספיק לעיין בשו"ע הל' תפילין ובמקורות שם ,ולדונה כשאלה קלה ,אלא ,כמו כל שאלה בהלכה, צריכים לדון בנושא מכל הבחינות ומכל המבטים ,ולא תמיד נמצא את הפסק על אותו הדף שבשו"ע שחשבנו מתחילה לעיין שם ,וכמ"ש הירושלמי (דמס' ר"ה עה"פ ממרחק תביא לחמה) שדברי תורה (הרבה פעמים) עניים במקומם ועשירים במקום אחר ,וכל שאלות קשות שכאלו [דלפסוק נגד רמ"א המפורש בשו"ע ,בודאי שאלה קשה היא ,אשר בודאי צריכה כתפיים רחבות], צריכים להציע בפני ת"ח מורי הוראה שיש להם היקף בידיעת ההלכה ,ואין לכל מוסמך או רב מקומי ,אף אם כוונתו לטובה ,לחוות את דעתו בשאלה שכזו ,וכ"ש שלא לפרסם את דעתו הפרטית דרך התקשורת או האינטרנט ,כי שאלה חמורה כזו נוגעת לכל כלל ישראל הנאמנים למסורה ,ורק גדולי ההוראה רשאים להכריע בה. ואין תלונתנו בזה בכלל על הנשים שהתנדבו לקיים מצות תפילין ,אלא על הרבנים (שהוסמכו כולם מישיבתנו) שחיוו את דעתם המוטעת בזה ,מבלי להתייעץ עם מורי ההוראה שאליהם אכן פונים לשאלות אחרות ,ושפרסמו את דעתם כאילו הדבר פשוט להיתר. וד' ית' יגדור פרצותנו ויאחה את הקרע הזה שנתהווה במחננו ויטה לבנו לעבדו באמת ובתמים. [ועי' מש"כ בתשובתנו בנדון "המנינים המשותפים" (שבט ,תשע"ד) וצרף לכאן].

צבי שכטר (אדר הא' ,תשע"ד)

Ego-less

I have heard two people in my life independently make the claim that they totally and utterly obliterated and erased their respective egos.

This may sound unbelievable but they are probably the two biggest egomaniacs that I have ever encoutered...:-). Really. The fact that their self-perception is so distorted is another proof that they [and most other people] could greatly benefit from therapy. When a person is ill and doesn't go to the doctor  - the illness often just gets worse.

EVERYBODY has an ego. I have one, too. If I didn't then I wouldn't write this blog and probably wouldn't have gotten out of bed this morning either. We have an ego because we need it. But that is a subject for another post. The Heilige Baal Hatoldos Rav Yaakov Yosef of Polania says that we get drunk on Purim because the only time we are ego-less is when inebriated. So stated the expert of the human psyche and prized student of the Heilige Baal Shem.

Once we are aware of our ego and its machinations we must manipulate it for the good. That also requires a long discussion for which I haven't the time [that expression ALSO requires analysis - but not now].

In the meantime I will let you think about it

New Shiur

For married people only. A lot of kabbala and private matters.... here.

Sunday, February 9, 2014

A Numbers Game

A very wealthy chossid once gave the Holy Tolna Rebbe R' Dovid'l 14 gold rendels [a very large sum of money] at Purim time. The chossid explained that he gave 14 because it is the gemtria of the name of the Rebbe דוד. In addition, the chossid had problems with his hand and יד is gematria 14.

Rav Dovid'l known for his sharp wit, replied "Too bad that my name isn't פרשנדתא and that you don't have a problem with your כרכשתא [an internal organ]. Then I'd be really rich....."

[Heard from his great great grandson, the present Tolna Rebbe Shlita, melave malka Parshas Tetzaveh]