Shabbos 3b: Causing Ones Fellow To Sin באונס

לזכות ידיד נפשי ר' לביא זאב בן יהודית לברכה והצלחה וכל טוב סלה

Tosfos on דף ג עמוד א talks about the איסור of לפני עור. A shyla...

Is someone allowed to ask a goy to call a Jewish doctor on Shabbos in order to ask a medical related question which is not פיקוח נפש. As far as the doctor is concerned it is not חילול שבת because when he answers the phone he assumes that it IS פיקוח נפש. But the caller KNOWS that it is NOT פיקוח נפש so maybe for him it is אסור.

To answer this question we must look at a Ran in Kiddushin לט: כך נאמרה הלכה למשה מסיני
ספקא של ערלה מותר בחו"ל - ודאה אסור. ויש שלמדו מכאן דמאי דאמרינן
דספקא דאורייתא לחומרא דבר תורה הוא ולא מדברי סופרים דהא אמרינן
הכא שהוצרכה הלכה להתיר ספקא. מהא לא איריא דהכא
אצטריך למשרי כל שנולד בו שום ספק בעולם ואפילו לספוקי להדדי נמי
שרי ואילו בשאר איסורין ודאי עובר משום לפני עור עכ"ל

Peirush Ally: Halacha li-Moshe mi-Sinai permits ספק ערלה in חו"ל. Some people want to prove from this that normally safek dioraisa is אסור מן התורה for if it were not then why would we need a special halacha to permit it in a case of ערלה.

The Ran rejects this and says that in fact one can argue that safek dioraisa is מותר מן התורה [and only אסור מדרבנן] and the reason we require a הלכה למשה מסיני to permit ספק ערלה is to teach that even if the giver knows that it is ודאי ערלה he is still allowed to give it to someone who is not aware of this fact. Normally, if one know that something is אסור ודאי he would not be allowed to give it to someone who is בספק because of לפני עור. The הלכה למשה מסיני tells us that with respect to ערלה  this is not the case. Everywhere else - it remains אסור.

AHHHHHH!!! From here we see that if one knows that something is ודאי אסור he is not allowed to be מכשיל someone else for whom it is not אסור [in his mind]. So in our doctor case - he would NOT be allowed to call.

Suffice it to say that things are not that simple [are they ever??!:-)]. For those who want to further research this topic I direct you to  - ספר משנת פיקוח נפש עמ' רכט, קובץ אור ישראל מו, שו"ת מחנה חיים ח"א סי' מו - הוא כותב שכהן האונס גרושה אין בו משום לפני עור כי היא אנוסה בעבירה, פמ"ג רס"ו א"א סק"ו שכותב שהמניח משאוי על בהמת חבירו אינו עובר משום לפני עור משום שחבירו אינו יודע מכך ואנוס בדבר, קובץ שיעורים כתובות אות יב שסובר שיש לפנ"ע בכה"ג, אג"מ יו"ד ח"א סי' ג, והמקרה המצער והמפורסם באשת ראש הישיבה בנודע ביהודה ח"א סי' ל"ה ודן בזה בארוכה ביביע אומר ואינני זוכר כעת איה מקום כבודו שו"ת מנחת שלמה סי' ז, וספר חשוקי חמד כאן בשבת ג
ועוד ועוד

One issue worth thinking about is whether an aveira done בואנס is called a מעשה עבירה but one is absolved from punishment or it is not a מעשה עבירה at all. If the former is true then I can understand those who forbid being מכשיל ones fellow באונס but if it is not even a מעשה עבירה then what did he do??