The Mishna: Restrictions on a Kohen Gadol
The Mishna establishes two primary rules regarding whom a Kohen Gadol may not marry:
A Widow (Almana): He may not marry a widow, regardless of whether she was widowed after betrothal (erusin) or full marriage (nissuin).
A Bogeret: He may not marry a bogeret (a mature young woman, typically over the age of 12 and a half). He is commanded to marry a besulah (a young virgin), and the Mishna rules that a bogeret no longer fits this strict definition.
The Talmudic Dispute: Is a Bogeret Permitted?
The Gemara explores the scriptural source for these laws, specifically the verse from Leviticus: “V’hu isha b’vesuleha yikach” (“And he shall take a wife in her virginity”). The exact wording of the word b'vesuleha (in her virginities) is the source of a major Tannaic dispute:
Rabbi Meir (The Tanna Kamma): Rules that a bogeret is unfit (disqualified) for a Kohen Gadol. He interprets the plural/extended form of the word to mean that all her virginity must be completely intact. Because the physical state of a bogeret's body naturally changes and dissipates slightly as she matures, she is disqualified.
Rabbi Elazar and Rabbi Shimon: Rule that a bogeret is fit (permitted) for a Kohen Gadol. They argue that the extended word b'vesuleha is meant to be inclusive, specifically acting to include a bogeret in the category of a permitted virgin.
The Issue of Unnatural Intercourse (Shelo K'darka)
The Gemara then looks at the prefix letter "Bet" (meaning "in") in the word b'vesuleha. The Talmud uses this extra letter to address the status of a woman who engaged in "unnatural cohabitation" (anal intercourse, referred to as shelo k'darka). Does she lose her status as a virgin for the sake of marrying a Kohen Gadol?
According to Rabbi Meir: The prefix "Bet" implies she must be a virgin specifically "in her place of virginity" (vaginally). Therefore, if she engaged only in unnatural intercourse (shelo k'darka), she is technically still a virgin in her primary place of virginity and remains eligible to marry a Kohen Gadol.
According to Rabbi Elazar and Rabbi Shimon: They use the extra wording of the verse to derive the opposite. They hold that any loss of virginity—even through unnatural intercourse—renders her a be'ula (non-virgin) and makes her unfit to marry a Kohen Gadol.
(Summary of the dispute):
Rabbi Meir: Bogeret is unfit; Unnatural intercourse is fit.
Rabbi Elazar: Bogeret is fit; Unnatural intercourse is unfit.
The Halachic Contradiction in the Rambam
The speaker then transitions to the core focus of the lecture: the Halachic rulings of the Rambam (Maimonides) in Hilchos Issurei Biah (The Laws of Forbidden Relations), which present a glaring contradiction.
Regarding Unnatural Intercourse: The Rambam (in Chapter 17/14) explicitly rules in accordance with Rav in the Gemara, stating that a woman who engages in unnatural intercourse (shelo k'darka) is considered a non-virgin and is unfit for a Kohen Gadol. This aligns perfectly with the view of Rabbi Elazar.
Regarding the Bogeret: However, in the very same section [17/13], the Rambam rules that a bogeret is unfit for a Kohen Gadol. This aligns perfectly with the view of Rabbi Meir.
The Core Questions Raised:
The speaker, citing earlier commentaries like the Yam Shel Shlomo, points out the massive structural difficulty in the Rambam's ruling:
How can the Rambam split his ruling? How can he adopt Rabbi Elazar's stringent view on unnatural intercourse, but reject Rabbi Elazar's view (and adopt Rabbi Meir's stringent view) regarding the bogeret? The two sages derive their opposing views from the exact same word in the Torah.
A Textual Paradox: Furthermore, the Rambam justifies his ruling that a bogeret is forbidden by quoting the word b'vesuleha. But as the Gemara explicitly states, Rabbi Elazar uses that exact same word to permit a bogeret! How can the Rambam use Rabbi Elazar's scriptural proof-text to rule exactly the opposite of what Rabbi Elazar concluded?
Conclusion
The speaker concludes the segment by laying out these profound contradictions. By presenting the conflict between the Gemara's textual derivations and the Rambam's final Halachic conclusions, the speaker sets the stage for the next parts of the series, where they will provide a deep resolution to these complexities based on the teachings of their Rabbis.
**המשנה: הגבלות על כהן גדול**
המשנה קובעת שתי כללים עיקריים לגבי מי **אסור** לכהן גדול לשאת:
אלמנה (**אלמנה**): אסור לו לשאת אלמנה, בין אם נתאלמנה לאחר אירוסין (**ערוסין**) ובין אם לאחר נישואין מלאים (**נישואין**).
בוגרת (**בוגרת**): אסור לו לשאת בוגרת (נערה בוגרת, בדרך כלל מעל גיל 12 וחצי). הוא מצווה לשאת **בתולה** (**בְּתוּלָה** צעירה), והמשנה קובעת שבוגרת אינה עוד מתאימה להגדרה המחמירה הזו.
**המחלוקת התלמודית: האם בוגרת מותרת?**
הגמרא בוחנת את המקור המקראי לחוקים אלה, במיוחד הפסוק מספר ויקרא: «וְהוּא אִשָּׁה בִּבְתוּלֶיהָ יִקָּח» («והוא אישה בבתוליה יקח»). הניסוח המדויק של המילה **בִּבְתוּלֶיהָ** (בבתוליה – בצורת רבים/מורחבת) הוא מקור למחלוקת תנאית גדולה:
רבי מאיר (התנא קמא): פוסל את הבוגרת לכהן גדול. הוא מפרש את הצורה המורחבת/רבים של המילה כמשמעות שכל בתוליה חייבים להיות שלמים לחלוטין. מאחר שמצב הגוף של הבוגרת משתנה באופן טבעי ומתפוגג מעט כשהיא מתבגרת, היא נפסלת.
רבי אלעזר ורבי שמעון: מכשירים את הבוגרת לכהן גדול. הם טוענים שהניסוח המורחב של **בִּבְתוּלֶיהָ** נועד להכליל, ובמיוחד להכניס את הבוגרת לקטגוריה של בתולה מותרת.
**הנושא של ביאה שלא כדרכה (שלא כדרכה)**
הגמרא לאחר מכן בוחנת את אות הא' **ב'** (משמעות "בְּ") במילה **בִּבְתוּלֶיהָ**. התלמוד משתמש באות הנוספת הזו כדי לדון במעמדה של אישה שנבעלה ב**ביאה שלא כדרכה** (ביאה אנאלית, המכונה **שלא כדרכה**). האם היא מאבדת את מעמד הבתולה לצורך נישואין לכהן גדול?
לפי רבי מאיר: האות **ב'** מרמזת שהיא חייבת להיות בתולה דווקא **"במקום בתוליה"** (בנרתיק). לכן, אם נבעלה רק שלא כדרכה, היא עדיין בתולה טכנית במקום הבתולים העיקרי שלה ונשארת כשרה לכהן גדול.
לפי רבי אלעזר ורבי שמעון: הם משתמשים בניסוח המורחב של הפסוק כדי ללמוד את ההפך. הם סוברים שכל אובדן בתולים – אפילו דרך ביאה שלא כדרכה – הופך אותה ל**בעולה** (לא בתולה) ופוסל אותה לכהן גדול.
(סיכום המחלוקת):
רבי מאיר: בוגרת – פסולה; ביאה שלא כדרכה – כשרה.
רבי אלעזר: בוגרת – כשרה; ביאה שלא כדרכה – פסולה.
**הסתירה ההלכתית ברמב"ם**
המרצה עובר כעת לנושא המרכזי של השיעור: פסקי ההלכה של **הרמב"ם** (מיימונידס) בהלכות איסורי ביאה (פרק י"ז), המציגים סתירה בולטת.
בנוגע לביאה שלא כדרכה: הרמב"ם (בפרק י"ז, הלכה י"ד) פוסק במפורש כדעת רב בגמרא, שאישה שנבעלה שלא כדרכה נחשבת כבעולה ופסולה לכהן גדול. זה מתיישב באופן מושלם עם דעת רבי אלעזר.
בנוגע לבוגרת: אולם, באותו פרק ממש [י"ז, הלכה י"ג], הרמב"ם פוסק שהבוגרת פסולה לכהן גדול. זה מתיישב באופן מושלם עם דעת רבי מאיר.
**השאלות המרכזיות שהועלו:**
המרצה, בציטוט פרשנים מוקדמים כמו ים של שלמה, מצביע על הקושי המבני העצום בפסקי הרמב"ם:
כיצד יכול הרמב"ם לפסוק בצורה מפוצלת? כיצד הוא מאמץ את דעתו המחמירה של רבי אלעזר בנוגע לביאה שלא כדרכה, אך דוחה את דעת רבי אלעזר (ומאמץ את דעתו המחמירה של רבי מאיר) בנוגע לבוגרת? שני החכמים הללו לומדים את דעותיהם המנוגדות מאותה מילה בדיוק בתורה.
פרדוקס טקסטואלי: יתרה מזאת, הרמב"ם מצדיק את פסיקתו שהבוגרת אסורה על ידי ציטוט המילה **בִּבְתוּלֶיהָ**. אך כפי שהגמרא מציינת במפורש, רבי אלעזר משתמש באותה מילה בדיוק כדי להתיר את הבוגרת! כיצד יכול הרמב"ם להשתמש בראיה המקראית של רבי אלעזר כדי לפסוק בדיוק ההפך ממה שרבי אלעזר מסיק?
**מסקנה**
המרצה מסיים את החלק הזה בהצגת הסתירות העמוקות הללו. על ידי הצגת הסכסוך בין הדרשות הטקסטואליות של הגמרא לבין מסקנות ההלכה הסופיות של הרמב"ם, המרצה מכין את הקרקע לחלקים הבאים בסדרה, שבו יספק פתרון מעמיק למורכבויות אלה על פי תורת רבותיו.
