Introduction and Context
The shiur delves into a complex Talmudic sugya regarding the halachic status of a woman who has experienced bi’ah she’lo k’darkah (unnatural intercourse). Specifically, the discussion revolves around how this act affects her status as a Besulah (virgin) and whether it disqualifies her from marrying a Kohen Gadol, who is biblically mandated to marry only a virgin.
The Core Dispute: Rav, Rabbi Elazar, and Rabbi Meir
The Gemara begins by analyzing the ruling of the Amora Rav, who aligns his legal ruling with the Tanna Rabbi Elazar.
Rabbi Elazar’s Position: He holds that bi’ah she’lo k’darkah renders a woman a Be’ulah (non-virgin). Consequently, she is disqualified (pasul) from marrying a Kohen Gadol.
Rabbi Meir’s Position: In contrast, Rabbi Meir holds that unnatural intercourse does not remove a woman's virginity status in this context, and she remains permitted (muteres) to a Kohen Gadol.
The Gemara's Challenge and Resolution Regarding Unnatural Intercourse
The Gemara challenges Rav's position — which aligns with Rabbi Elazar (who holds that unnatural intercourse [bi'ah shelo kedarkah] disqualifies a woman from marrying a Kohen Gadol by rendering her a be'ulah) — by citing a Baraisa that appears to state that unnatural intercourse does not disqualify her.
The Gemara resolves this apparent contradiction by explaining that the Baraisa follows the opinion of Rabbi Meir (who maintains that atypical intercourse does not affect her status as a virgin for the Kohen Gadol), whereas Rav rules in accordance with Rabbi Elazar. Thus, there is no inconsistency: Rav is not bound by Rabbi Meir's view.
The Deeper Complication: The Status of a Zonah
A more profound difficulty arises concerning Rav's underlying rationale. If Rav indeed follows Rabbi Elazar regarding the disqualification for unnatural intercourse, the Gemara asks: Why does Rav specifically base the woman's prohibition to the Kohen Gadol on her being a be'ulah (non-virgin)?
According to Rabbi Elazar, if a woman has relations — even unnatural ones — with an unmarried man outside of marriage (panuy ha'ba al ha'pnuyah, an unmarried man who has intercourse with an unmarried woman not for the purpose of kiddushin/marriage), she acquires the status of a zonah.
If she is merely a be'ulah, she is forbidden only to a Kohen Gadol but permitted to an ordinary Kohen (kohen hedyot).
If she is a zonah, however, she is forbidden to all Kohanim.
This leads to several sharp questions on the Gemara's line of reasoning:
1. Just because Rav holds like Rabbi Elazar regarding bi'ah shelo kedarkah (unnatural intercourse disqualifying as be'ulah), who says he also follows Rabbi Elazar's position regarding panuy ha'ba al ha'pnuyah (that it renders her a zonah)? These are two distinct halachos — perhaps Rav accepts Rabbi Elazar only on the former but not the latter.
2. Perhaps Rav does not follow Rabbi Elazar at all! Maybe he aligns with Rabbi Shimon, who does not hold that panuy ha'ba al ha'pnuyah creates a zonah status. In that case, the Gemara's question — "Why didn't Rav just say she is a zonah?" — collapses entirely, as there would be no basis to assume zonah status in the first place.
3. How can the Gemara initially challenge Rav from the Baraisa (which implies that bi'ah shelo kedarkah is not considered bi'ah at all and does not disqualify) when it is obvious — and the Gemara itself ultimately answers — that the Baraisa follows Rabbi Meir's opinion? If Rav explicitly follows Rabbi Elazar (who disagrees with Rabbi Meir on this point), why raise a proof from a Baraisa that Rav has no obligation to accept? In other words: What was the force of the initial question if the resolution was so readily available by identifying the Baraisa's Tannaic affiliation?
The Exclusion of Besulah
If Besulah means a complete Besulah excluding a bogeres [R' Elazar and R' Shimon], then why do we need the word "na'ara" to exclude a bogeres from a fine [when violated] and sekila. The word "besulah" already accomplishes that?!
Tosfos in Kesubos 97b:
ועוד קשה מהא דאמר גבי נערה המאורסה באו עליה עשרה ועדיין היא בתולה כולן בסקילה ואמאי והא כתיב בתולה דמשמע שלמה למעט שלא כדרכה ואפילו רבי לא פליג מהאי טעמא דבתולה שלמה משמע ואמרינן נמי בקידושין (דף י.) מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי ואמאי והא כתיב ביה בתולה?
Furthermore, there is a difficulty from the law regarding a betrothed na'arah: "If ten men engaged in intercourse with her, and she is still a besulah, they are all punished by stoning."
Background: If a virgin is betrothed (legally married but before the final wedding ceremony) and voluntarily commits adultery, she and the man are executed by stoning. The Talmud describes a scenario where ten men sequentially have shelo k'darkah (anal intercourse) with a betrothed girl. Because her vaginal hymen is still physically intact, she is still legally a besulah. Therefore, all ten men receive the severe punishment of stoning (which is specific to a betrothed virgin).
The Question:
"Why? Isn't it written besulah, which means 'complete,' to exclude shelo k'darkah?"
If besulah means a woman who is 100% physically "complete" and untouched, then the moment the first man commits anal intercourse with her, her "completeness" is ruined. She should no longer be legally considered a betulah shlemah. If so, only the first man should be stoned! Why does the Talmud say men #2 through #10 are also stoned as if they slept with a perfect virgin?
Tosafos points out that this same problem applies to the 50-shekel fine:
"Even Rabbi [Yehuda HaNasi] agrees that besulah means 'complete.' Yet we say in Kiddushin (10a) that Rabbi agrees that regarding the fine, all of them pay! Why? The word besulah is written regarding the fine!"
If ten men sequentially rape an unbetrothed girl anally, the Talmud says all ten pay the 50-shekel fine for raping a virgin. Again, Tosafot asks: How can she still be considered a "complete virgin" for rapists #2 through #10?
**מבוא והקשר**
השיעור מתעמק בסוגיה תלמודית מורכבת בנוגע למעמדה ההלכתי של אישה שחוותה *ביאה שלא כדרכה* (משגל לא טבעי/אנאלי). בפרט, הדיון סובב סביב השפעת מעשה זה על מעמדה כ**בתולה**, והאם הוא פוסל אותה מלישא כהן גדול, שהרי התורה מחייבת אותו לשאת רק בתולה.
**המחלוקת המרכזית: רב, רבי אלעזר ורבי מאיר**
הגמרא פותחת בניתוח פסקו של האמורא רב, המסכים לפסק ההלכתי של התנא רבי אלעזר.
- **עמדת רבי אלעזר**: הוא סובר ש*ביאה שלא כדרכה* הופכת את האישה ל**בעולה** . כתוצאה מכך, היא נפסלת מלישא כהן גדול.
- **עמדת רבי מאיר**: לעומת זאת, רבי מאיר סובר שביאה שלא כדרכה אינה מסירה את מעמד הבתולה בהקשר זה, והיא נשארת מותרת (*מותרת*) לכהן גדול.
**הקושי של הגמרא והתיישבותו בנוגע לביאה שלא כדרכה**
הגמרא מקשה על עמדת רב — המסכים עם רבי אלעזר (שביאה שלא כדרכה פוסלת אותה כבעולה לכהן גדול) — ומביאה ברייתא הנראית כאומרת שביאה שלא כדרכה אינה פוסלת אותה.
הגמרא מיישבת את הסתירה לכאורה בכך שהברייתא הולכת לשיטת רבי מאיר (הסובר שביאה לא טיפוסית אינה משפיעה על מעמדה כבתולה לכהן גדול), בעוד רב פוסק כרבי אלעזר. לכן אין סתירה: רב אינו כבול לדעת רבי מאיר.
**הסיבוך העמוק יותר: מעמד הזונה**
קושי עמוק יותר עולה בנוגע לטעמו הפנימי של רב. אם אכן רב הולך כרבי אלעזר בעניין הפסילה בביאה שלא כדרכה, שואלת הגמרא: מדוע רב דווקא מבסס את איסורה של האישה לכהן גדול על היותה **בעולה** (לא בתולה)?
לפי רבי אלעזר, אם אישה קיימה יחסים — אפילו שלא כדרכה — עם פנוי (*פנוי הבא על הפנויה*, גבר רווק שבא על אישה רווקה שלא לצורך קידושין/נישואין), היא מקבלת מעמד של **זונה**.
- אם היא רק **בעולה**, היא אסורה רק לכהן גדול אך מותרת לכהן הדיוט.
- אם היא **זונה**, לעומת זאת, היא אסורה לכל הכהנים.
מכאן עולים מספר קושיות חדות על מהלך הגמרא:
1. רק משום שרב סובר כרבי אלעזר בעניין *ביאה שלא כדרכה* (שפוסלת כבעולה), מי אמר שהוא גם סובר כרבי אלעזר בעניין *פנוי הבא על הפנויה* (שעושה אותה זונה)? אלה שתי הלכות נפרדות — אולי רב מקבל את רבי אלעזר רק על הראשונה ולא על השנייה.
2. אולי רב כלל אינו הולך כרבי אלעזר! ייתכן שהוא סובר כרבי שמעון, שאינו סובר ש*פנוי הבא על הפנויה* יוצר מעמד זונה. במקרה כזה, שאלת הגמרא — "מדוע רב לא אמר פשוט שהיא זונה?" — מתבטלת לגמרי, כי אין בסיס מלכתחילה להניח מעמד זונה.
3. כיצד יכולה הגמרא בתחילה להקשות על רב מהברייתא (המרמזת שביאה שלא כדרכה כלל אינה נחשבת ביאה ואינה פוסלת), כאשר ברור — והגמרא עצמה בסופו של דבר מתרצת — שהברייתא הולכת לשיטת רבי מאיר? אם רב פוסק במפורש כרבי אלעזר (החולק על רבי מאיר בעניין זה), מדוע להביא ראיה מברייתא שרב אינו חייב לקבלה? במילים אחרות: מה היה כוחה של הקושיה הראשונית אם התירוץ היה כל כך זמין על ידי זיהוי השיוך התנאי של הברייתא?
**מעמד הבתולה והוצאתה**
אם **בתולה** פירושה בתולה שלמה, למעט בוגרת [לפי ר' אלעזר ור' שמעון], מדוע בכלל צריך את המילה "**נערה**" כדי למעט בוגרת מהקנס [באונס] ומסקילה? המילה "**בתולה**" כבר עושה זאת?!
**תוספות בכתובות צ"ז ע"ב:**
ועוד קשה מהא דאמר גבי נערה המאורסה באו עליה עשרה ועדיין היא בתולה כולן בסקילה ואמאי והא כתיב בתולה דמשמע שלמה למעט שלא כדרכה ואפילו רבי לא פליג מהאי טעמא דבתולה שלמה משמע ואמרינן נמי בקידושין (דף י.) מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי ואמאי והא כתיב ביה בתולה?
**רקע**: אם נערה בתולה מאורסת (נשואה הלכתית אך לפני החופה הסופית) בוגדת מרצונה, היא והאיש נסקלים. התלמוד מתאר תרחיש שבו עשרה גברים באו על נערה מאורסת זה אחר זה בביאה שלא כדרכה (משגל אנאלי). מאחר שהבתולים בנרתיק נשארו שלמים פיזית, היא עדיין נחשבת בתולה הלכתית. לכן כל עשרת הגברים מקבלים את העונש החמור של סקילה (המיועד דווקא לנערה מאורסת בתולה).
**השאלה**:
"מדוע? והרי כתוב 'בתולה', שמשמעותה 'שלמה', כדי למעט שלא כדרכה?"
אם **בתולה** פירושה אישה שהיא 100% "שלמה" פיזית וללא מגע, אז ברגע שהראשון בא עליה שלא כדרכה — שלמותה נהרסת. היא כבר לא אמורה להיחשב בתולה שלמה הלכתית. אם כן, רק הראשון צריך להיסקל! מדוע התלמוד אומר שגם הגברים 2 עד 10 נסקלים כאילו באו על בתולה מושלמת?
תוספות מציין שהבעיה זהה גם בקנס של 50 שקל:
"אפילו רבי [יהודה הנשיא] מודה שבתולה פירושה 'שלמה'. ובכל זאת אומרים בקידושין (י ע"א) שרבי מודה לעניין הקנס שכולם משלמים! מדוע? הרי כתוב בה 'בתולה'!"
אם עשרה גברים אנסו זה אחר זה נערה לא מאורסת בביאה שלא כדרכה, התלמוד אומר שכולם משלמים את קנס ה-50 שקל על אונס בתולה. שוב שואל תוספות: כיצד היא עדיין נחשבת "בתולה שלמה" עבור האנסים 2 עד 10?
