“Moses awoke early in the morning and climbed Mount Sinai.” (Ex. 34:4)
The text emphasizes that Moses ascended the mountain at daybreak to receive the Torah. The Sages taught that Moses’ subsequent descent from Sinai to transmit the Torah to the people also took place at first light. “Just as his ascent was at daybreak, so, too, his descent was at daybreak” (Shabbat 86a). Why is the hour of these events so significant?
Crystal Clear
The quality of Moses’ prophecy was without equal. The Sages compared the unique clarity of his prophetic vision to an aspaklariah me'irah, a clear, transparent lens. This metaphor expresses the unique authenticity of the Divine revelation to Moses, to whom God spoke “face to face, in a vision and not in allegories” (Num. 12:8).
What made Moses’ vision so uniquely accurate? His prophesy was true to its original Divine source; it was not influenced by societal needs or political considerations. On the contrary, it is this pristine Divine revelation that dictates the proper path for society, the nation, and the entire world.
For this reason, the Torah stresses the hour of this historic event. Moses began his ascent to Sinai at first light — before the day’s social interactions — thus indicating that the revelation at Sinai was independent of all social, political, and practical accommodations. It is precisely due to the Torah’s absolute integrity that it has the power to vitiate life and renew creation, to refine humanity and uplift the world to the heights of purity and holiness.
Precise Transmission
The Sages added an important corollary to this insight. It was not just Moses’ original revelation that was free of worldly influences. The Torah’s transmission to the people also retained its original authenticity. “Just as his ascent was at daybreak, so, too, his descent was at daybreak.” The Torah’s laws do not reflect the influence of social and political necessities. The Torah is the light of the Creator, the Divine Will giving life to the world, propelling the universe to advance in all aspects, material and spiritual.
The Torah that Moses brought down to the people of Israel was the exact same Torah that he received on Sinai — a complete Torah of absolute truth, transcending the limitations of our flawed world. ‘His descent was at daybreak,’ unaffected by the day’s social interactions. The Torah remained pure, brought down to the world through the spiritual genius of the master prophet.
[ravkooktorah.org]
אמר רב אדא ב"א, משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד, בהשכמה עלה דכתיב "וישכם משה בבוקר ויעל אל הר סיני", בהשכמה ירד דכתיב, "לך רד ועלית אתה ואהרן עמך", מקיש ירידה לעלייה, מה עלייה בהשכמה, אף ירידה בהשכמה".
ההשפעה האלהית העליונה של אספקלריא המאירה, נבואתו של משה רבינו ע"ה 1 שהיא מקור התורה ועצמותה, מקור ההויה של כל העולמים כולם, מקור הראשית של כל היש, ההולכת ומתפשטת עד לחיי האדם, הרוחניים והמעשיים, היחידיים והכלליים, - השפעה זו, אינה מקבלת שום רושם מהחיים והסביבה, היא מתוה להחיים את דרכם, להסביבה, להאומה, להעולם, את צביונם. וכשם שאין צורך, וממילא למחסור היא, ההתעכבות של חלק מהיום, שהחיים מתחילים הומים ומשפיעים, לההכשר העליון של הקבלה של האור האלהי, המבהיק, העליון הזה, בתכלית בהירותו - ודוקא מפני נקיונו מכל השפעה של חיים מוגבלים, יפכה בכח עליוניותו, להחיות את החיים, לקיים את ההויה, לחדש את היצירה, לעדן את העשיה ולעלה את הבריאה בכלליותה, במרומי האצילות, הרוחניות, המנצחת את כל, בתפארת עזוז קדושתה, - כן ההשפעה בעצמה של אור עליון זה, מהמקום שכבר נתקבל, מהודו של משה ורוח קדשו, אל העם, היא דוגמת מקוריותה בעינה, באין צורך וזיקוק לכל השפעה סביבית, ובאין השארת מקום להשפעת חיים ערים ניכרים מבלעדה. בהשכמה עלה , בעוד תוכן החיים, ביחוד החברותיים הניכרים והבולטים עודם לוטים במסוה ההתעלמות, נרדמים בחיק הכח, ומרץ פעולתם בפועל עוד לא נתגלה. לא סיוע של כל נסיון של חיים, לא הכשר כל נטיה של ציבור, כ"א "אור אל עליון קונה שמים וארץ" 2 , החפץ האלהי, המהוה את היש כולו, המעמידו ומחייהו, הדוחפו לעילויי[ו] בכל קומתו המעשית והרוחנית, מריש כל דרגין עד סופם, - רק אור קדוש זה, הוא השופע, רק נבואה עליונה זו של "פה אל פה אדבר בו" 3 , נשפעת היא לנאמן בית 4 , להקים עדות ביעקב לעולמי עולמים, לקומם תבל ומלאה, בנשמת ד' יוצר כל. כן בהשכמה ירד , המבטא, ההופעה אל האומה, גם היא כמקור נתינתה, רק משמי שמי קדם, מן השמים היא נתנה, תורת אמת, תורה תמימה. וממעל מן החיים היא עומדת, והיא מחדשת את החיים ואת כל גילויי ההויה, בחטיבה העליונה, באור חיים , מאוצר החיים האלוהיים, אדון כל הנשמות . ושום שינוי, שום הורדת ערך, שום נטיה של זקיקה להשפעת הקהל והסביבה, להגבלת העולם העומד לחוץ במצריו, לא היתה כאן, כ"א מקיש ירידה לעליה, מה עליה בהשכמה אף ירידה בהשכמה . והתוכן השמימי, בעינו, הוא הוא שירד על הארץ בכח הגדול של גבור העולם, "עיר גבורים עלה חכם ויורד עז מבטחה" 5 . עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם 6 .
טז. .1 יבמות נט, ב. .2 בראשית יד, כב. .3 במדבר יב, ח. .4 ע"פ שם שם, ז. .5 משלי כא, כב. .6 תהילים סח, יט._
