הרב עדין בן רבקה לאה
רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל
אפרים זלמן בן עדינה שיינדל
The gemara [at the beginning of the fifth perek of Brachos] asks how we know that one must daven with fear [כובד ראש].The gemara tries to prove this from the pasuk ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך - As for me with your abundant kindness I will enter your house, I will prostrate myself toward your holy sanctuary in awe of You [see previous post].
The gemara rejects this because maybe only Dovid Hamelech [who wrote this pasuk] was on the level of having such great fear.
There is a very subtle insight into the pasuk here. There are two ways to fear Hashem. One is because one's intellect dictates that fear is the correct emotion. Such a fear is more external. A higher level of fear is when it penetrates one's psyche to the point that it is deeply embedded in his emotions.
First the gemara said that we should ALL have to daven with fear based on the pasuk quoted. But then the gemara [tacitly] noted that the pasuk says ביראתך and not מיראתך. The latter means FROM fear. The mind decides that one should be fearful and with that knowledge he approaches Hashem. That is a lower level not mentioned in the pasuk. The pasuk requires a higher level. ביראתך. WITH fear. The fear is part and parcel of the person's psyche. THAT is an extremely high level which maybe is only required of Dovid Hamelech. HE prostrated himself ביראתך!
NIFLA ME-OD!!!!:-)
"אלא אר"י ר"ח מהכא, ואני ברב חסדיך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתך."
ציור היראה השכלית לבדה, גם כשאינה מחוברת בלב עד שתפעל במדות הטבעיות, ג"כ מחייבת ההכנעה וההשתחויה לפני אדון כל ית'. ולפי מדה זו ראוי להאמר אשתחוה מיראתך, שהיראה השכלית היא סבה לחייב ההשתחויה. ומתוך שאמר ביראתיך, היינו שהיראה היא פועלת ג"כ ההשתחויה, לא בתור הכרח שכלי לבדו כ"א גם בתור מניע טבעי, והוא רק בהתגבר השכל להניע ג"כ ההרגש הטבעי, שהוא יסוד כובד ראשו.
וע"ז פריך דילמא שאני דוד דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא, שהי' נעים זמירות ישראל שקבע שלמות ההרגש בזמירותיו, כדי להועיל לכל מי שיתנדב בכל דור לקרבה אל ד' באהבה עזה. אבל עדיין אין אנו יודעים שמעלה זו שהיא לפי המושכל הראשון נוחה רק לחסידים, שתהי' ג"כ עכ"פ באיזה מדרגה מדת כל אדם.
