כותב האמרי בינה:
ויש
להתבונן מה דנראה מכל הפוסקים דכזית חייב בביעור מדאורייתא אף אם אינו שוה פרוטה
וי"ל להמבואר ברש"י סוכה (דל"ה) דלגבי אתרוג דבעי שיהיה דין ממון
כ' שאינו ש"פ דאיסור' הנאה הוי הלכך לאו שלכם הוא ומבואר דמה דאינו ש"פ
ל"ה לכם וכ"כ (דף כ"ז) בהא דכל האזרח ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל
ראוים לישב בסוכה אחת דילפינן מזה דיוצא י"ח בסוכה ש"ח כ' רש"י
דא"א שיהיה לכולן דלא מטי ש"פ לכל חד אלא ע"י שאלה עיין שם דמשמע
דמה דאינו ש"פ לא מקרי לכם ושלו וא"כ לגבי חמץ דכתיב לא יראה לך ממילא
פחות מש"פ לא קרינן בי' לך ואף אם אחשיבה לשלו מ"מ לא מקרי שלו
וי"ל דאינו עובר.
ועיין בשערי תשובה (סתפ"א) שחקר מטעם זה דבעי בכזית מצה
שיהיה ש"פ דאל"כ ל"ה כשלו ובאמת מעשים בכל שנה דאדם יוצא בערבה
ביום ראשון דסוכות אף דצריך שיהי' לו בו דין ממון ובאמת אינו ש"פ ואף דלתועלת
המצוה חשיב כש"פ מ"מ הא בעינן דין ממון שיהי' שלו אף בלעדי המצוה כמו
שהוכחתי בהגהותי לדברי חיים דיני לולב (סי' א') א"ו דאף פחות מש"פ חשיב
לכם כיון דראוי לצרפו לפרוטה. וממילא לענין חמץ עובר עליו ביש בו כזית אף דאין בו
ש"פ רק בפרורי דממילא בטיל דלא חשיבי ועמ"ש בתשובת פנ"י הנז' (סי'
ט"ו):
עי' מש"כ בספר דורשין בשאלה עמ' קי"ד.
