Universalism Reconsidered

R' Sacks of blessed memory has a very universalist thrust which causes him - at times - to distort the texts and our tradition. [This of course doesn't detract from his tremendous zchuyos]. Case in point: 

Or consider Tishri, the holiest month of the Jewish year. On the first day of Rosh Hashanah, as well as reading about the birth of Yitzchak, we read of how an angel came to the aid of Hagar and Yishmael. “What is the matter, Hagar? Do not be afraid. God has heard the boy crying as he lies there. Lift the boy up and take him by the hand, for I will make him into a great nation” (Gen. 21:17-18). Yishmael was not destined to be a carrier of the covenant, yet he was rescued and blessed.

On Yom Kippur, in the afternoon, after we have spent most of the day fasting and making confession, we read the book of Yonah, in which we discover that the Prophet uttered a mere five Hebrew words (“In forty days Nineveh will be destroyed”) and then the entire population – Assyrians, Israel’s enemies – repented. Tradition takes this as the model of collective repentance.

On Succot we read Zechariah’s prophecy that in days to come all the nations will come to Jerusalem to celebrate the festival of rain (Zech. 14:16-19).

----------

All true. 

1] But he didn't mention that Yishmael is called a פרא אדם. 

The pasuk should say אדם פרא, first אדם and then פרא like we say אדם גדול and not גדול אדם. The commentators explain that he was really a פרא. That is the noun. The adjective was that he was an אדם.....  

Also, the pasuk "כי ביצחק יקרא לך זרע" excludes Yishmael [and his seed] from the brachos Hashem gave to Avraham. Only Yitzchak is the chosen son. That is why Hashem agreed when Sarah expelled Yishmael. The Torah and Chazal don't see Yishmael favorably. 

המהרח"ו בבאורו על פסוקים אלו בתהלים, כותב כך:

"כבר ידעת כי הגלויות אינם אלא ארבע. בבל ומדי ויוון ואדום. אבל עוד עתידין ישראל להיות באחרית הימים בגלות ישמעאל... והנה בהיות ישראל בגלויות הארבעה, הם עתידין לומר, 'לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל'... אבל יש עוד גלות חמישי אחרון לכולם וקשה מכולם, והיא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם, ואינו נמשל לחיות. ואז יאמרו ישראל באופן אחר. 'לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. כי להיותו אדם לסיבת היותו בן אברהם, ויש לו זכות אבות כמו שמצינו שאמר 'לו ישמעאל יחיה לפניך', וגם יש לו זכות המילה... ולכן גלותו תקיפה משאר ד' מלכויות".

נראה מדרש קדום בשם "פרקי דרבי אליעזר" אשר כתבו רבי אליעזר בן הוּרקנוּס, ושם כתוב כך:

"ששה נקראו בשמותן עד שלא נולדו ואלו הן, יצחק, וישמעאל, ומשה רבינו, ושלמה, ויאשיהו, ושמו של משיח... ולמה נקרא שמו ישמעאל, שעתיד הקב״ה לשמוע נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, לפיכך נקרא שמו ישמעאל, שנאמר ישמע אל ויענם".

2] According to the Bavli, the people of Ninveh did a proper Teshuvah. According to the Yerushalmi - it was fake news!! 

אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה. מה עשו? רבי חונה בשם ר”ש בן חלפותא – העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ, סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ, והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא (= היו אלו גועים מכאן ואלו גועים מכאן). אמרין – אין לית מתרחם עלינן, לינן מרחמין עליהון! (= אם אינך מרחם עלינו אנחנו לא מרחמים עליהם) הה”ד (יואל א’, י”ח) “מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר וכו'”…

(יונה ג’, ח’) “וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם” – א”ר יוחנן – מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו.

3] He quotes one pasuk from Zecharia. But let us see the pasuk in context and the universalist thrust is reframed:

וְזֹ֣את ׀ תִּהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ 

As for those peoples that warred against Jerusalem, the LORD will smite them with this plague: Their flesh shall rot away while they stand on their feet; their eyes shall rot away in their sockets; and their tongues shall rot away in their mouths.

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהֹוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃ 

In that day, a great panic from the LORD shall fall upon them, and everyone shall snatch at the hand of another, and everyone shall raise his hand against everyone else’s hand.

וְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כׇּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ 

Judah shall join the fighting in Jerusalem, and the wealth of all the nations round about—vast quantities of gold, silver, and clothing—shall be gathered in.

וְכֵ֨ן תִּהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכׇ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 

The same plague shall strike the horses, the mules, the camels, and the asses; the plague shall affect all the animals in those camps.

וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 

All who survive of all those nations that came up against Jerusalem shall make a pilgrimage year by year to bow low to the King LORD of Hosts and to observe the Feast of Booths.

וְ֠הָיָ֠ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃ 

Any of the earth’s communities that does not make the pilgrimage to Jerusalem to bow low to the King LORD of Hosts shall receive no rain.

וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ However, if the community of Egypt does not make this pilgrimage, it shall not be visited by the same affliction with which the LORD will strike the other nations that do not come up to observe the Feast of Booths.^jBecause Egypt is not dependent on rain, it will suffer some other punishment, presumably that described in v. 12.

זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ 

Such shall be the punishment of Egypt and of all other nations that do not come up to observe the Feast of Booths.

Different picture - no????

It doesn't bother me to say that Hashem cares about all of his creatures. ורחמיו על כל מעשיו!!! But it DOES bother me when texts are twisted to meet agendas or for other reasons. 

Shmad

 About 101 years ago, the Christians were missionzing in Yerushalayim. Things haven't changed. 

They spend HUNDREDS OF MILLIONS OF DOLLARS a year in order to convert us. BEWARE!!

 

Funny Costume

This is from my archives and occurred on the Upper West Side of Manhattan a number of years ago.


The following is based on a true story....


I walked into the elevator tonight and I saw children in Purim costumes. I thought "This is strange. Purim in the middle of Cheshvan!"


Then it occurred to me why the costumes. "Is it halloweeeenn?" I inquired in a loud and dramatic voice.


"Yesssss" the kids answered me.


So I first looked at the little 6 year old or so girl. "What are YOU dressed up as?"


"A fairy".


"A FAIRY!!" I cried out. "Of course!" I then slapped my forehead as if my thick brain was at fault for not figuring out something so obvious.


I then turned to the bigger girl. "What are YOU dressed up as?" Truth be told, I didn't like her costume and she didn't seem the congenial sort.


"A vampire."


"OHHHHH, A VAAAAMMMMPIRE!!!"


Then I turned to the cute two year old or so boy being held by his mother and asked "What are YOU?"


His mother answered as if I had just come down from Mars and asked the most klutz kasha, "He's an astronaut".


"AN ASTRONAUT!!! OF COURSE! AND THE CUTEST ASTRONAUT AROUND!!!!".


Everyone in the elevator laughed.


"You know what IIIII am dressed up as?" I asked everyone and no one in particular.


I, wearing my hat, dark suit, beard and dark coat, continued. "A RAAAAABBBIIIII!!".


This was met with laughter. They obviously felt that I am not worthy of being a Rabbi. That requires vast knowledge, sterling qualities, fear of Heaven and behavior that constitutes an example for all. What a funny costume for a guy like me.


I couldn't agree more.....:-)

Halloween And Gedolei Yisrael

“Someone was visiting Reb Yaakov [Kamenetsky], shortly after he moved to Monsey, when some Halloween trick-or-treaters rang the bell. (Monsey was not yet the largely Jewish town that it is today.) The man assumed that Reb Yaakov would not be familiar with such a non-Jewish custom from his years living in Williamsburg and hastened to explain to him what the children wanted. But Reb Yaakov was not only familiar with Halloween, the Rebbetzin had already prepared bags of sweets for any children that might ring.”
-REB YAAKOV (biography of Rabbi Yaakov Kamenetsky, זצ״ל), p. 243 (Artscroll Publishers)

Rabbi Akiva Males recounts his father- in- law’s memory of being in Rav Pam’s home on Halloween night.

“When my wife’s older sister became engaged in the 1990s, my in-laws took my (future) sister-in-law and my (future) brother-in-law over to meet Rav and Rebbitzen Pam and receive their bracha and good wishes. What’s the most vivid memory they all have of that evening? It was October 31st. In contrast to the many Jewish homes around the Pams who had turned off their lights to discourage trick-or-treaters, the Pams left their front light on. While they all chatted with Rav Pam in the dining room, his Rebbitzen was in the kitchen working the hot-air popcorn popper and preparing plastic baggies of popcorn to give out with a smile to all the local non-Jewish kids who knocked at their door.”

Happier Times

 

ונתתי עשב בשדך לבהמתך

 

20

 

Scale Back

 

NEW!:-)

  Bava Metzia 62a: Life And Death Issues

  The Purpose Of Money

  Kinyan Kesef - What Is The Money For?

  Kinyan Isha - What Exactly Is The Man Acquiring?

  The Tzaddik Of Ra'anana On Chayei Sarah

  Devarim Shebilev And Tanaim - Gittin, Kiddushin, Mammon And Bnei Noach 

  Bava Metzia 72a: Why Aren't Eidim On A Shtar Of Ribbis Disqualified?

  Toldos - Taking The Brachos With Deception

  Devarim Shebilev Ainam Devarim: Lack Of Ne'emanus - Or Something Else?

The Dichotomy Of Yaakov And Esav 

 Is "Devarim Shebilev Ainom Devarim" A Universal Rule? 

  What Is The Issur Of Lo Tisimun Alav Neshech?

  Is Mask Wearing A Halachic Obligation During Corona?

Is There A Mitzva To Be Poor? - Insights Into The Mitzva Of Hashavas Aveida With Contemporary Applications 

The Avos And Moshe Rabbeinu 

 

Clocks

 I am thinking of starting a political party whose main platform is to turn the clocks back one hour every night. 

Please donate. 

סוד שעיר לעזאזל

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו, שיהיו זדונות כזכויות. רוצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון הש"י, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב) שלוש פסוקים כו' ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי כו' . וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר 'ארבע מאות שקל כסף' ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו, במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום לבחירה. וכשמגיע לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת הש"י והוא ודעתו ורצונו הכל אחד, ומאחר שהש"י רצה כן הרי הכל זכויות, וזוכה לכפרה גמורה שביום הכיפורים. שזה סוד השעיר לעזאזל שאילו עשהו האדם עצמו היה עובד עבודה זרה גמור והוא 'לא יהיה' שהוא יסוד כל המצוות לא תעשה וכל העברות וההסתרות מרצון הש"י. רק שהשעיר הוא על ידי רצון הש"י, שהוא מצוה לשלחו לו נעשה עוד מצוה ולא עברה, וכך פירשוהו רז"ל (פרדר"א פ' מו). ועיין ברמב"ן פרשת אחרי, שאנו נותנים חלק לעזאזל שהוא הרע, מצד מה שהש"י צוה לתת לו, ונמצא העבירה – מצוה.

צדקת הצדיק מ' 

בחירה ואי בחירה

הרב איתמר אלדר 

באחד הרגעים המופלאים ביותר במהלך סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, אנו פוגשים טקס מוזר, שבמידה מסויימת מקרין זרות על כל הסיטואציה של היום הקדוש. מדובר על המעמד שבו הכהן מטיל גורלות על שני השעירים (שני תיישים) שאחד מהם אמור לעלות כקרבן לה' והאחר משולח לעזאזל המדברה. לכאורה לא ברור מדוע דורשת התורה מן הכהן להותיר את ההכרעה בשאלה זו בידי הגורל ואולי אף נאמר בידי המזל?

נדמה, כי שורש פתרון הבעיה הוא בהבנת התנועה הנפשית הקשורה בהטלת גורל הכרוכה, בראש וראשונה, בהפקעת הבחירה מידי האדם. המדהים הוא שהפקעה זו מתרחשת דווקא בעבודת יום הכיפורים, מקום שבו האדם מבקש דווקא להעניק תוקף עליון למעשהו.

להבדיל אלפי הבדלות, מקום נוסף בו אנו נתקלים ביד הגורל המופיעה ברגע הכי פחות צפוי, היא אצל המן הרשע, מגלומן אכזרי הטווה תוכנית יסודית להשמדת העם היהודי. והנה בתוך הצורך של המן בשליטה מלאה על המציאות, הוא לפתע מוותר על יכולת ההכרעה דווקא באחד מן הפרטים החשובים ביותר במזימתו – התאריך. במקום לפתוח יומן, ולמצוא את התאריך בצורה שתשתלב עם שאר פרטי התוכנית באופן אפוטימאלי, מפיל המן גורל ומותיר את קביעת התאריך ליד המקרה, או שמא נאמר ביד הגורל. מה פשרה של פעולה זו?

אין לנו אלא להסביר כי המן, מבקש להעניק למזימתו כח על טבעי. הוא מבקש להפקיע את התכנית מגבולות המוח האנושי, ולהזרים לתוכה כוחות על טבעיים של קוסמות, כישוף, עבודת אלילים, וכל מה שהאמין בו כקיים מעבר למציאות הפשוטה. בכדי שכוחות על אנושיים יוכלו לפעול בתוך המציאות, גם אדם מגלומן ובעל שגעון גדלות יהיה מוכרח לסגת לאחור, לפנות מקום ולוותר על השליטה (או אולי נאמר על הבחירה). המקום שבו האדם מוותר על ההכרעה האנושית, הוא המקום המאפשר לכוחות עליונים לפעול. כך בטומאה אצל המן, ולהבדיל בקדושה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.

מסופר על הבעל שם טוב, שנסע במרכבתו בדרך, ולפתע הגיע לגשר ארוך וצר ביותר, שרוחבו כרוחבה של העגלה במדוייק. העגלון, הגם שהיה מטובי העגלונים, עצר את העגלה ומשנשאל על ידי אדונו מדוע אינו ממשיך, השיבו כי אין בידו לעבור את הגשר מאחר וכל סטייה, ולו הקטנה ביותר, תגרום לנפילת העגלה לתהום. כל כמה שניסה הבעש"ט לשכנעו להמשיך, סירב העגלון באמרו כי אין עגלון בעולם שיוכל לחצות גשר ארוך שכזה מבלי לסטות, ולו פעם אחת לימין או לשמאל. השיבו הבעש"ט: "צודק אתה, ביד כשרון אנושי אין יכולת, אך ביד ה' יתברך יש!". הוציא מכיסו מטפחת וכרכה על עיניו של העגלון, ואמר לו: "סע!".

במקום שבו נגמרת היכולת האנושית, במקום שבו האדם בוחר לוותר על יכולתו האנושית וכביכול "להפקיר" את המציאות "ביד הגורל", הרי שהגורל- שהוא הוא ה' יתברך, פועל באופן מלא באותה סיטואציה, וככל שמוקטנת הנוכחות והשליטה האנושית כך מתעצמת נוכחות הבורא בבחינת הפסוק 'הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים' (תהלים מו,יא).

רעיון זה מצינו גם אצל ר' נחמן מברסלב:

טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי, כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך (שיחות הר"ן ב')

הפקרת התנועות והמעשים כלפי לה' איננה הסרת אחריות, ובוודאי שאיננה 'הפקרה בידי המזל'. אדרבה: זוהי תנועה של משיכת שפע והתחברות אל רצון ה' הפועל במציאות ללא הפרעה.

ה'גורל' אם כן, איננו סתמי, עיוור או מקרי, כי אם כלי מכוון, וביטוי לשאיפה לגעת במקום הרצון האלקי החופשי. הגורל דורש מהאדם לסגת, לוותר על כוחו, על שליטתו ועל הרצון והצורך להיות זה שקובע.

רעיון זה מקבל אצל ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק מ') משמעות נועזת. ר' צדוק קושר את מעמד הגורלות של השעירים ביום הכיפורים ובעיקר את בחירת השעיר לעזאזל, לרצון שלנו להראות כי גם העבירות שלנו היו ברצון ה' יתברך, וזה גם היסוד של הרעיון לפיו זדונות נהפכים לזכויות. לפי ר' צדוק שני השעירים הם ביטוי לשתי תנועות שהאדם נמצא בתוכן בכל יום במשך השנה כולה: לה' או לעזאזל. האם דרכי אל הקודש או אל ארץ גזרה? ובעיקר מה תהיה הבחירה?

הדמיון המוחלט הנצרך בין שני השעירים, אולי גם הוא מבקש ללמדנו, כי אין לתלות את הבחירה בנסיבות קודמות. האדם נולד דף חל ואין בו נטיה לאחד הכיוונים. העובדה כי בסופו של דבר ניצבים בפנינו שני שעירים, שתי תנועות, האחת לה' והאחת לעזאזל, איננה קשורה לנסיבות הקודמות שלהם, שהרי שניהם שווים במראה ובקומה. בחיים האלה הכל בחירי!

אולם נדמה כי מעשה השעירים מבקש להפקיע לא רק את התפיסה הנסיבתית אלא גם את התפיסה הבחירית, שהרי בסופו של דבר לא בן אנוש הוא הבוחר. הכהן הוא אמנם הניצב במרכז העבודה, שכן הוא השוחט, המקריב, המזה את הדם על המזבח, הוא המתפלל, אולם בעצם הבחירה הוא נתבע לסור לאחור. לא הוא הבוחר כי אם ה'.

מיהו המחליט אם השעיר הימני לה' והאחר לעזאזל, או להפך? מיהו המחליט מה תהיה התנועה שאליה צועד האדם? כבר אמרנו כי אלו לא הנסיבות המקדימות, אולם גם אין זה האדם עצמו – כי אם ה' יתברך, שכן הגורל, כפי שראינו לעיל, הוא ביטוי להפקרה שמפקיר האדם את עצמו לפעולת הבורא, המקום שבו האדם מרפה את אחיזתו ממושכות החיים לטובת המשכה עליונה.

אם ממשיכים בדרכו של ר' צדוק, הרי שגורל השעירים, באופן סמלי, מגלה לנו למפרע כי כל הבחירות שלנו, כל הצמתים בהם ניצבנו בפני שתי ברירות ובחרנו לימין או לשמאל, לה' או לעזאזל, לא היו באמת בחירה כי אם 'הפלת גורל'. עינינו הסומות מטעות אותנו לחשוב כי אנו בוחרים, אולם מצד האמת, אין בחירה שהרי הכל ברצונו יתברך.

הרב קוק מלמדנו כי הכרה גבוהה זו של ר' צדוק, צריכה גם תיחום והגדרה. לשיטתו של הרב קוק החוויה האולטימטיבית המלווה את האדם בחייו היא 'הכרת האחריות של האדם על מעשיו, הבאה מתוך מתוך אמונת הבחירה החפשית של האדם'. הרשות נתונה בידי האדם ותודעתו היא תודעת אחריות ובחירה, ומתוך כך הוא פועל בעולם ומתוך כך הוא גם חותר אל התשובה שיש בה מתן דין וחשבון על בחירותיו, אולם המהלך התודעתי איננו מסתיים כאן:

'אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים, שלגביערכו של האדם אינם טובים, ותוצאותיהן הן מרות לו, לרשות הגבוה, וכולם נערכים מחוץ ליסוד חופשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבוה, אשר כל מעשינו פעלת… (אורות התשובה טז, א*)

גם לפי הרב קוק, ישנו רגע אחד של התנוצצות ביום הכיפורים, בשיאה של התשובה, בשיאו של המאמץ, שבו אנו מתמלאים בהכרה חדשה, מנחמת ומועדדת כי הכל ברצונו של ה' יתברך, גם הבחירות הפחות מוצלחות. אלו שהלכו לעזאזל. אין בהכרה זו משום הסרת אחריות, כי אם התבטלות והשלכת יהבנו בפני ה'. זוהי הכרה שיש בה פיוס, הכרת ערכנו האמיתי לצד קרבת אלקים שיש בה ממד של שותפות עם הבורא. ברגעים אלו אומר האדם: 'אני אינני מולך, אלא אתה ה' ואני איתך ומאיתך". זוהי הכרה המבשרת כי הכל ברצונו יתברך, והשגגות והזדונות, הינן ההוצאה לפועל של רצונו – והכל זכות. בעזרת ה', שנזכה.

התמודדות עם פחד

שחר כהן 

שלב #1 להפוך פחד לביטחון – זיהוי הרגש ושינוי התווית

השלב הראשון הוא להכיר בתחושה ולהיות מודעים אליה. רוב האנשים משקיעים אנרגיה רבה בלברוח מהפחד, אך למען האמת זה רק מגביר אותו ומוסיף תחושות של לחץ וחרדה. אסטרטגיה יעילה יותר היא דווקא להתחבר לרגש, לעצור ולשאול את עצמנו:

מה אני מרגיש/ה? איפה התחושה בדיוק בגוף? מה הטמפרטורה שלה, מה הכיוון שלה? קחו רגע לעצור ולחוות את התחושה, להבין שהיא לא כה נוראית כמו שחשבתם, אלו בסה"כ תחושות בגוף. במצבים רבים, רק מעצם כך שאנחנו מחליפים את הבריחה וההתנגדות בהתבוננות ומודעות, זה מפחית מהרגש הלא נעים באופן מיידי.

ברגע שזיהנו את התחושה הפיזית בגוף, האוטומט שלנו יהיה להדביק לה תווית ולכנות אותה בשם. בשלב זה עדיף שבמקום לכנותה פחד, לחץ או חרדה, נבחר לומר לעצמנו "איזה יופי אני מתרגש".

מחקרים על פחד קהל וחרדה בהארוורד

במסגרת מחקרים שנערכו בהארוורד. לקחו שתי קבוצות וביקשו מהם לעמוד מול קהל.

הקבוצה הראשונה התבקשה להתנגד לפחד הקהל, כלומר לנסות להירגע.

בעוד שלקבוצה השניה אמרו להגיד לעצמם שהם מתרגשים. אנשים מהקבוצה השניה שבסה"כ שינו את התווית המילולית להתרגשות דיווחו שהרגישו הרבה פחות לחוצים וחרדים. ומעבר לכך, הנתון הבאמת מדהים הוא ששופטים אובייקטיבים שניתחו את הביצועים של המשתתפים, נתנו לקבוצת ה"מתרגשים" ציון גבוה יותר בכל המדדים. ואם זה לא מספיק מדהים, מסתבר שגם במדדים פיזיולוגים של לחץ דם וכדומה, לקבוצה שהדביקה לתחושה הגופנית תווית של התרגשות, היו מדדים טובים יותר.

אמנם מדובר באקט פשוט ומהיר, אבל הוא מוכח מחקרית. גם המודעות לרגש במקום לנסות לברוח ממנו וגם שינוי התווית, כל אחד מהדברים הללו לבדם יתרמו לכם המון, וזהו עוד רק השלב הראשון.

שלב #2 להפוך פחד לביטחון – קבלת הרגש ומסגור מחדש

בשלב השני אתם עושים שיפט בחשיבה, על ידי כך שאתם מקבלים את הפחד בזרועות פתוחות. מתוך הבנה שאין רגשות שליליים, אלא יש מסרים ואיתותים מהלא מודע שלכם. מסרים שנועדו לקדם אתכם.

בשלב זה אתם עדיין לא מנסים להבין מהו המסר, אלא רק לקבל את הרעיון שיש כזה, והפחד הוא לא הרס עצמי, אלא מתנה של תת המודע שלכם.

ויקטור פרנקאל – כוונה פרדוקסלית על פחד ולחץ

ויקטור פרנקל אבי הלוגותרפיה פיתח טכניקה שנקראת כוונה פרדוקסלית. בטכניקה זו המטופל מנסה להרגיש בדיוק את התחושה ממנה בורח ועל ידי כך היא פשוט דועכת. מסתבר שכאשר מנסים להתנגד לתחושות מסוימות כמו פחד וחרדה הן רק מתגברות – למשל, כמו במחקר שהצגנו.

לעומת זאת, אם אנחנו עושים דווקא את ההפך, מקבלים את הפחד בזרועות פתוחות ואומרים לו בוא, אני יודע שתת המודע שלי יצר אותך כדי לעזור לי. ברגע הזה התחושה מאבדת את המשמעות המפחידה שלה ואינה מהווה יותר בעיה.

למעשה, בשלב השני אנחנו הולכים צעד נוסף קדימה, אנו מודים לתת המודע שלנו שייצר עוברינו את הפחד. ופתוחים לקבל את המתנה ולפענח את המסר הרגשי.

שלב #3 להפוך פחד לביטחון – לקיחת אחריות על יצירת הרגש

בשלב השלישי רגע לפני זיהוי המסר, אנחנו נזכרים שרגש הוא לא משהו שקורה לנו, אלא משהו שאנחנו מייצרים על ידי המחשבות שלנו.

זה הזמן לשאול את עצמינו: "מה אני חייב לחשוב ולהאמין כדי לשמר את הפחד?"

ואז יעלו כל מיני תשובות מעניינות שיחשפו את האמונות המגבילות שלנו.

לדוגמה אם זה פחד קהל, התשובות שעשויות לעלות הן: "אני לא מספיק טוב, הם לא יקשיבו לי, אני לא מוכן, אני לא זוכר את הפרזנטציה, אני אגמגם".

אנחנו לא נלחמים במחשבות האלו, אלא רק מפנימים את העבודה, שהפחד אינו רגש בלתי נמנע שנוחת עלינו מבחוץ, אלא נובע מהמחשבות והאמונות שלנו.

כמו כן, ניתן לשאול את השאלות עליהן המליצה ביירון קייטי:

"האם המחשבות האלו הן האמת?"

"כשאני מאמין להן איך זה גורם לי להגיב?"

"מי אהיה בלי המחשבה?"

המטרה המרכזית של שלב זה אינה לשחרר את הפחד או לשנות אמונות, המטרה היא לתת לנו ביטחון שאפשרי להשתחרר ממנו ושאנחנו לא חסרי אונים מולו.

אנחנו גם יכולים להיזכר בדברים מהם חששנו מאוד בעבר ושכיום אינם מאיימים עלינו יותר. מה שיעזור להגביר עוד את ההבנה שמדובר בתחושה זמנית וברת חלוף.

שלב 4# להפוך פחד לביטחון – זיהוי המסר

עכשיו אחרי שקיבלנו את הרגש ולקחנו עליו אחריות אנחנו בשלים להבין את המסר.

לפחד יש שני מסרים מרכזיים.

מסר ראשון של פחד – מסר לשינוי מעשי בהתנהגות

לשים לב, להתכונן היטב, להכין את עצמינו.

אם ראינו נחש במרחק שני מטרים, אז כדאי ש"נלחם או נברח".

אבל אם זו פגישה עסקית, ראיון עבודה, מבחן בלימודים, עמידה מול קהל או כל סיטואציה דומה, המסר המעשי הוא פשוט להגיע מוכנים יותר.

בתור מרצה אני יכול לשתף אתכם שההרצאות שלפניהן הכי חששתי, היו הטובות ביותר שלי.

איך זה הגיוני?

כי ברגע שלא התייחסתי לפחד כאל הרס עצמי, אלא כמתנה מהלא-המודע, הוא הניע אותי להתכונן היטב, לבנות מצגת מושקעת, לזכור את החומר בעל פה ולעבור עליו שוב ושוב.

הוא גרם לי גם להגיע לפני הזמן עם לבוש אלגנטי, לוודא שהכל מוכן ומסודר, לישון טוב בלילה שלפני, ובכמה דקות לפני ההרצאה לעשות מדיטציה קצרה עם נשימות ולהתמקד בקהל, בערך הרב שאני הולך להעניק לכל אחד ואחת מהם, וכמו כן, להתמקד בכל הפעמים בהם הצלחתי בכך בעבר ובכל האנשים שעזרתי להם.

כתוצאה מהתכוננות והדריכות ההרצאות היו מצוינות ומעל למצופה, כי הגעתי מוכן, מלא ביטחון ובסטייט שיא.

רוב ההרצאות הפחות טובות, התרחשו דווקא כשהגעתי בטוח מידי, כמעט זחוח. וכשלא מתכוננים כראוי ברמת התוכן ובעיקר ברמה המנטאלית, התוצאה היא שהקהל פחות נהנה.

אותו הדבר נכון למבחנים, לפגישות ולכל דבר.

פחד, לחץ וחרדה נועדו לעשות אותנו עירניים וחדים יותר, מוכנים יותר. תת המודע יצר אותם עבורינו לא לחינם, הבעיה נוצרת אך ורק כשאנו שוכחים את המסר היקר מפז שיש להן עבורינו ושוקעים אל תוך התחושות עצמן.

מסר שני של פחד – מסר לשינוי תפיסתי

בהרבה מצבים הפחד כלל אינו פרופורציונלי למה שהתרחש במציאות. אנחנו יכולים להתכונן היטב ולשים לב, אך זו לא יעזור, כיוון שהפחד נובע מחוויה טראומתית בעבר שלא עובדה כראוי, וכעת המצב שמפחיד אותנו הוא אך ורק טריגר שלוחץ לנו על כפתורים כואבים.

המסר כאן הוא לחזור לעבר, לעבד מחדש את החוויה ולהבין שהעבר שונה מהעתיד.

למערכת העצבים שלנו יש מנגנון למידה שנקרא התניה קלאסית. פעם אחת נכווינו מאש או אפילו ראינו אדם אחר נכווה וזה מספיק לנו כדי לקשר בין אש לבין כאב ולעולם לא לקרב את הגוף שלנו לכל מה שמזכיר אש.

זוהי למידה חיובית, כי אכן להכניס את גופינו לאש יסכן את חיינו. עם זאת, כישלון ודחייה לא מסכנים את חיינו ולמעשה הם חיוניים בדרך להצלחה. אך במידה ואין לנו את הכלים והבגרות הרגשית להכיל כאב ולהתמודד עם דחיה וכישלון כשהם מתרחשים, במידה ואין לנו תמיכה מספקת. אנו נחווה אותם ככאב שצריך להימנע ממנו בכל מחיר ונלמד שהם מסוכנים עבורינו כמו פגיעה פיזית ולפעמים אף יותר.

כך נוצרות הכללות ולמידות מוגזמות שלא משרתות אותנו, לדוגמה: פעם אחת פישלנו בעמידה מול קהל, פעם אחת קיבלנו דחייה מבחורה או מגבר שרצינו ליצור איתם קשר. פעם פעמיים נכשלנו במבחן, זהו, כל מה שאפילו מזכיר לנו את החוויות האלו מפעיל באופן אוטומטי תגובת פחד שמסמנת לנו להתרחק.

בפועל הפחד אינו רציונלי, כי מה שהיה בעבר שייך לעבר. מעבר לכך, אף אחת מן הדוגמאות הללו לא מסכנת חיים, ועדיין, כל עוד אנחנו שבויים בפחד, מה שיקרה הוא שלא ננסה בשנית ונמנע.

גם במצבים שאנחנו כן מנסים, אנו עושים זאת עם חשש וחוסר ביטחון, וכך הפחד מגשים את עצמו ואנחנו באמת לא מצליחים במשימות. עם השנים, הפחד רק הולך ומתעצם ונהפך לחלק ממי שאנחנו, אבל הוא לא באמת מי שאנחנו. כי זו רק תגובה לחוויות עבר שקל לשחרר כשיודעים איך.

מסר נוסף לשינוי תפיסתי – שחרור אחיזה

בסופו של דבר ככל שאנחנו יותר אחוזים בתוצאה הסופית ומנסים להיות בשליטה, זה יגרום ליותר לחצים ופחדים, אז המסר כאן הוא ללמוד לעשות את הטוב ביותר ואז לשחרר שליטה, כי ממילא אין לנו שליטה.

שלב 5# להפוך פחד לביטחון – שחרור הרגש.

בשלב האחרון לאחר שהבנו את המסר, כל שנותר לעשות הוא לשאול את עצמנו

"מה אני מוכן לעשות עכשיו כדי לשנות את המצב"

אם המסר מעשי, פשוט פעלו בהתאם למסר.

אם המסר תפיסתי, הבינו מה מפעיל אתכם כל כך חזר ושחררו אותו. ניתן להשתחרר מהחוויות האלו בעזרת מגוון רחב של טכניקות NLP שמתאימות לכל סוגי הפחדים.

לאחר מכן, פשוט קחו מספר נשימות עמוקות, התחברו לתחושות בפעם האחרונה ודמיינו איך עם כל נשיפה אתם מוציאים את הפחד שנותר ועם כל שאיפה מכניסים אל עצמכם ביטחון ומשאבים.

בהתחלה ייתכן שהתהליך ייקח יותר מ-3 דקות, אבל אחרי שתהיו מנוסים ותשלטו בשפת הרגשות, תוכלו להחליף פחד לביטחון בשניות. וגם תוכלו להבין רגשות נוספים ולתעל אותם.

עכשיו - תבטחו בה'!!!!!!!!!!!!!! "הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּֽי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים"

Rav Tzvi Yehuda Kook On Henry Kissinger

"במכתב אחר קרא לו "בעל הגויה הממיט חרפה וחולשה על עמנו ונחלתנו

See here. 

Hespedim For A True Tzadik

 Here. 

Chayei Sarah - Financial Advice

לרפואת ולזכות יוכבד פייגע בת מיכל יהודית בתיה, טליה אביגיל בת שרה דניה ורות ויקטוריה בת תהילה רובידה בתוך שח"י

“Money is numbers and numbers never end. If it takes money to be happy, your search for happiness will never end.”

"Those who think money can't buy happiness just don't know where to shop … People would be happier and healthier if they took more time off and spent it with their family and friends, yet America has long been heading in the opposite direction. People would be happier if they reduced their commuting time, even if it meant living in smaller houses, yet American trends are toward even larger houses and ever longer commutes. People would be happier and healthier if they took longer vacations even if that meant earning less, yet vacation times are shrinking in the United States, and in Europe as well. People would be happier, and in the long run and wealthier, if they bought basic functional appliances, automobiles, and wristwatches, and invested the money they saved for future consumption; yet, Americans and in particular spend almost everything they have – and sometimes more – on goods for present consumption, often paying a large premium for designer names and superfluous features.”

SHHHHHHAAALOOMM SWEEEETEST FRIENDSSSS!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


I saw an interview with a very, very $ucce$$ful non-observant Jew. Ohhhhhh did he "make it". He was earning HEAVY money, headed a HUUUUGE law firm and lacked nothing [except that he wasn't on my email list . Hey - ya can't have it all].


But it wasn't enough for him. So he orchestrated a Ponzi scheme [as opposed to a "Fonzi scheme" which was a Happy Days episode ]. Not in the billions like Bernie [may his soul have a kappara]. Smaller money. Like about 400 million [if I remember correctly]. Also a not insignificant sum.


Lo and behold - he was CAUGHT!!!!


He ended up in a human cage for about 20 years instead of living in his mansion/s. I think he is still there. Why, he was asked, did you do it??


He answered: "Greed".


AHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHH - Greeeeeeedddd!!!!


He had it "all" and lost it all b/c it wasn't enough.


In this week's Parsha we read about Ephron. He started out GREAT!!! All Avraham wants is a grave for his wife and Ephron is like "I will give you the WHOLE FIELD including the grave - FREE OF CHARGE!!!" On the house. [Or on the "pencil" - עפרון???].


Avraham says "No, I want to pay".


Ephron hears that and LOSES IT!! OK - "400 shekel. What is such a sum between two GOOD BUDDIES like us!!!"


Well, how much would 400 Biblical shekel be worth today? According to one estimate $8,160,000!!! That is four-five years of Yeshiva tuition [not including books and transportation]!!! Big Buck$$$$$$!!!!


What happened. Chazal quote the pasuk in Proverbs 28-22 [as opposed to those who are "Anti-Verbs"]


נִ֥בְהָֽל לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃


A panic stricken man runs after wealth a man with an evil eye;
He does not realize that loss will overtake him.


What happened to Ephron? He was נבהל להון. He heard the jingling of the coins and COULDN'T CONTROL HIMSELF. Instead of the generous gift he was willing to give - he requested an EXORBITANT sum of money.


Chazal added based on the pasuk that loss overtook him. His name was now written without a "vav" עפרן. The "vav" connects. "Vav HaChibbur". In Kabbala the "Vav" connects between what is Above and what is below [that is the shape of the "vav" - a line that connects up and down]. Ephron LOST IT!!! Forever!!!!!! He is חסר - lacking forever b/c he was so נבהל להון. When a letter is removed from a person's name in the eternal Torah - he is lacking for eternity. [עין רע = 400. Also עפרן = 400. And of course his price was .... 400 shekel!]. 


OOOOOYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYY!!!!


THAT is the story of SOOOOOOOOOOOOOOO MANY PEOPLE'S LIVES!!!! They have SOOOOOOOOOOOOOOO MUUUUCCCHHH but it is NOT ENOUGH for them and they lost it ALLLLL because they are so נבהל להון - they have an INSATIABLE APPETITE for gelt. And for that they lose their velt ["world" in Spanish].


BELOVED FRIENDS!!! Money is IMPORTANT. It translates into FOOD and SHELTER and TRIPS TO ORLANDO with the gantza mishpacha ["whole magazine" in French]. We all need money!! So I bless you all with LOTTTSSSSS of it. But we must not be נבהל להון!!! We can't lose our bearings when we smell some gain. Money is a MEANS and not an end in and of itself.


So when your תאות ממון ["desire for money" in Yeshivish] gets the better of you, speak to your yetzer hara and remind him/her that נבהל להון ends people up in really bad places - like the State penitentiary or the Yeshiva Gedoila D'Otisville. It isn't worth it - not for this world and not for the next.


THANKKKKKKKKKKKKKK G-------DDDDD that we have the Torah to guide us. We have to remember not to get carried away. IT IS JUST MONEY!!! That is all. Keep perspective. Buy what you need, save some for a rainy day - and give lotttttssssssss to Tzedaka. For ALLLLLLL you take with you in the ETERNAL WORLD is what you spent on Mitzvos and Tzdaka. That is the BESSSTTTT investment!!!!!


A massively awesome Shabbos of "Shalvas Hanefesh" to combat the נבהל להון of Effie!!!


BI-AHAVA RABBA
ME

Here is a recent shiur where נבהל להון is addressed.

Link To Levaya

Can anyone send me a link to the recording of Sarah Imeinu's funeral? 

Capitalist Ideology?

“Capitalist ideology in general, Zizek maintains, consists precisely in the overvaluing of belief - in the sense of inner subjective attitude - at the expense of the beliefs we exhibit and externalize in our behavior. So long as we believe (in our hearts) that capitalism is bad, we are free to continue to participate in capitalist exchange. According to Zizek, capitalism in general relies on this structure of disavowal. We believe that money is only a meaningless token of no intrinsic worth, yet we act as if it has a holy value. Moreover, this behavior precisely depends upon the prior disavowal - we are able to fetishize money in our actions only because we have already taken an ironic distance towards money in our heads.”

― Mark Fisher, Capitalist Realism: Is There No Alternative?

Talking To Your Children About Tzniyus Matters - Should Married Couples Show Physical Affection In Front Of The Children?

 Here. [FROM CHEVRON!!!] 

The Purpose Of Wealth

 HERE!!!

Misaseik And Mitzvos Tzrichos Kavana - Part 2

 HERE!!!

Jewish Marriage

ותהי לו לאשה ויאהבה – גם זוהי תכונה אשר ברוך ה׳, לא פסקה מבין צאצאי אברהם ושרה, יצחק ורבקה. ככל שנעשתה יותר לאשתו, כך אהב אותה יותר! כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון – נישואין יהודיים, כך נערכים רוב הנישואין היהודיים, לא על יסוד של תשוקה, אלא בכח השכל הישר ושיקול הדעת. ההורים והקרובים שוקלים בדעתם האם שני הצעירים מתאימים זה לזו; ומשום כך אהבת בני הזוג גוברת ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו.

רוב הנישואין הלא־יהודיים נעשים על בסיס מה שהם קוראים ״אהבה״. עלינו רק להציץ מעט בתיאורים מסיפורי האהבה שלהם, הלקוחים מהחיים, ומיד אנו רואים את התהום העמוקה המפרידה – בעולם הלא־יהודי – בין ה״אהבה״ של בני הזוג לפני הנישואין לבין מה שמתרחש אחר־כך. כמה תפל וחסר טעם נראה הכל לאחר הנישואין, כמה שונה המצב מהדמיונות של בני הזוג לפני כן. ״אהבה״ כזו עיוורת היא; וכל צעד לתוך העתיד מביא עמו מפח נפש חדש.

לא כן הנישואין היהודיים, שעליהם נאמר: ״ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה״! כאן החתונה אינה הפיסגה, אלא רק ההתחלה של אהבה אמיתית.

וינחם יצחק אחרי אמו – ועתה לפנינו ארבע מילים נוספות, אשר מאז הביא ה׳ את חוה אל אדם, ועד סוף כל הדורות, נשארו ותישארנה לעמוד מעל כולן ביופיין והדרן: ״וינחם יצחק אחרי אמו״. גבר בן ארבעים, שלא ניתן לנחמו על מות אמו הישישה, מוצא נחמה באשתו! זהו מעמד האשה בישראל כאשה נשואה! כמה הבל ורעות רוח יש בנסיון לדמות חיי נישואין יהודיים עם תאוות חושים מזרחית והרמונות הנשים! בפטירת שרה, יצאו הרוח והרגש הנשיים מהבית; ואז חזר ומצא יצחק את אמו באשתו. לכן משהביאה האהלה נדמתה לו כשרה אמו (עיין בראשית רבה ס, טז). הרי זה הקילוס הנעלה ביותר שנאמר אי פעם על כבוד האשה ואצילותה – והוא נמצא בדברי ימי ישראל הקדמונים.

Chayei Sarah: Who Is The Right Girl For Yitzchak?? - The Bracha Of "Ba-kol"

 HERE!!!

Chayei Sarah - The Underlying Issue Of The Negotiation With Efron

Misaseik And Mitzvos Tzrichos Kavana

 HERE!!

A Recent Email I May Or May Not Have Received

Dear Allan Ehrman,

Thank you for your order from --------! We wanted to let you know that your order (#10032453) was shipped via UPS, on 10/27/2021. You can track your package at any time using the link below - we know you will b/c you probably have nothing better to do than track packages.

Thank you for your business and we look forward to $erving you in the future! We LOVE your money and want more of it. The more the better. After all, we have mortgages and tuitions to pay. 

THANK YOU!!!😀😉😉

Listen And Live!!

 Gittin 34b: Why Is Pruzbul Necessary??

 Mishlei 1-6: Chochma Vs. Nevuah And Why Doesn't The Torah Explicitly Talk About The World To Come

NEW!!!!!!!!

  The Kiddushin And Geirushin Of An Apostate Jew

 Is It An Aveirah If One Transgressed A Neder If Hatarah Was Done Later?

Chayei Sarah - The Secret To Receiving Hashem's Bracha

Dedicated to Dovi Feit on the occasion of his Bar Mitzvah this Shabbos. A special Mazel Tov to his entire family on this occasion, particularly Dovi's father and the longest standing chavrusa of my life [!!], my beloved friend R' Aharon!!!!!!!!!!!!!!!!

לרפואת יוכבד פייגע בת מיכל יהודית בתיה וטליה אביגיל בת שרה דניה בתוך שח"י

"She was beautiful, but not like those girls in the magazines. She was beautiful, for the way she thought. She was beautiful for the sparkle in her eyes when she talked about something she loved. She was beautiful, for her ability to make people smile, even if she was sad. No, she wasn’t beautiful for something as temporary as her looks. She was beautiful, deep down to her soul."


F. Scott Fitzgerald


"Modesty isn’t about covering up our bodies because they are bad, modesty isn’t about hiding ourselves… it’s about revealing our dignity."








SHAAAAAAAAAAAAAAAALOMMMMMM SWEEEETEST FRIENDSSSSSSSS!!!!

Some time back, a Rav spoke to a group of religious men. Many of these men were graduates of serious, top level yeshivos and now found themselves in the working world. The Rav spoke about the problem of use and misuse of the Internet. Namely, that people often look at things that they shouldn't. One of the participants was annoyed and offended. "What are we? A bunch of sinners??!!!"


This Rav happened to have an envelope in his pocket with thousands of shekel [or dollars. I don't remember]. He put it on the shtender in front of him and said that he will give the money to ANYONE who can show him his browsing history in a week from now and all that appears are work related things and innocent emails where his wife asks him to run an errand or the like. Nobody took the Rav up on his offer....


This is a problem. A MAJOR-BIG-TIME-PROBLEM. People are good people and mean well but we also have this constant companion known as the Yetzer Hara who strongly encourages us to look at forbidden images and read inappropriate material of an immodest nature. "Pritzus" we call it. Terrible, terrible, Mabul-causing Pritzus!! Another related problem are those sites containing lashon hara. Some of the most popular sites are sites for religious Jews with Lashon Hara about religious Jews. Who is frequenting these sites? Who CARES and is interested about all the Lashon Hara in our world like we do? Who wants to know what is happening in the two Satmars and two Gers and two Ponivitches etc? We frum Jews do!! These stories are CHOCK FULL of Lashon Hara. The most revealing moment in anyone's life would be to just look at all of the things they have seen over the years. We would be very surprised to find how many otherwise respectable people have their mind and eyes in the shmutz of shmutz shebi-shmutz.


In this week's Parsha it says "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" - Avraham is old coming in days and Hashem blessed him with everything. It starts with the present tense - ואברהם זקן בא בימים. Then it goes into the past - וה' ברך את אברהם בכל. So it sounds like the end of the pasuk is explaining the beginning of the pasuk. Why did Avraham age so gracefully such that he was בא בימים which means according to the Holy Books that he reached incredible heights of closeness to Hashem when taking advantage of each and every day? Because Hashem had blessed Avraham "בכל".


The word "בכל" denotes, according to the Books of Kabbalah, a careful vigilance in matters of Kedusha - purity and modesty. The sixth sefira of the lower sefiros is Middas Yesod. Yesod means "foundation" and purity of eyes, thoughts, speech and action is the foundation of all of our service of Hashem. Middas Yesod is "כל" because all of the Middos go through and are actualized only through Yesod. If there is a foundation then the building stands. If there is no foundation then the whole thing crumbles. Our whole edifice of Avodas Hashem depends on our Yesod. We need to daven, learn, do chesed etc. but they will only achieve their desired effects if we have a strong foundation. "כל" in Kabbala is this Middas Yesod. Why did Avraham accomplish so much in every day of his life? Why ואברהם זקן בא בימים? B/c Hashem blessed Avraham that he managed to be careful about בכל - Middas Yesod.


That is the meaning of the pasuk - לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ. This pasuk speaks about Hashem Middos - גדולה = Chesed. גבורה = Strict judgement. והתפארת = Glory. והנצח = Eternity. וההוד = Splendor. These are the first five [lower] Middos/Sefiros. How can we relate to these Middos and try to emulate then?? Continues the pasuk כי כל בשמים ובארץ. Because of "כל" in the heavens and earth. It is the Middah of "כל" which brings everything together. [Based on the Torah of Rav Leibele Eiger ztz"l]

כי כל is gematria יסוד!!! [From R' Stu Forgash in the name of R' MT Weinberg] 


HOLLLLLLLYYYYY BELOVED FRIENDSSSSSSSSSSSSSSS!!!!


FORGIVE ME FOR GIVING MUSSAR [or sue me and we will meet in court and then we can go out and do lunch ]!!! But so many of us need to strengthen ourselves in the Middah of כל. Our Yesod is SHAKKKKYYYYYY. This world totally shakes Yesod. In the summer, there is a worldwide illness, "PANDEMIC" if you will, of temporary amnesia, when women forget to get dressed in the morning . During all four seasons the Internet and social media are filled with so many frontal, vicious attacks on Yesod. The vulgar language that is so acceptable today in most circles is anti-Yesod. Humor is devoid of any sensitivity to modesty and purity. The most prominent and respected women have no problem appearing in public as if they are at the beach. A person sees more immodesty in five minutes in midtown Manhattan than a person would see in 80 years in his Polish shtetl. A person attends a sporting event and there are young ladies there who ostensibly lead cheers [as if cheers need leaders...] who assault any concept of Yesod.


So this is the BEST time to strengthen ourselves in this critical area. If you take this challenge - you will be part of a RARE and HOLY species.


Have a delicious sweet Shabbos blessed with EVERYTHING good. כל" טוב"


Much love to all!!!!!!!!!!!!


PS - Recent shiurim on the Parsha here here and here.

Dressing Immodestly

 

Summer Vacations

 My parents used to send me to spend summers with my grandparents. I hate cemeteries. 

Chris Fonseca

Lipstick

 Where lipstick is concerned, the important thing is not the color, but to accept God’s decision on where your lips end. 

Jerry Seinfeld

Popular

 Despite the high cost of living it is still quite popular.

What Happened??!!

  Inside every old person is a young person wondering what the heck happened. 

Joan And Noach

 They laughed at Joan of Arc, but she went right ahead and built it anyway. 

Gracie Allen

Neurotic-Psychotic

A neurotic is the man who builds a castle in the air. A psychotic is the man who lives in it. And a psychiatrist is the man who collects the rents.

5 Stages

The Five Stages of Stardom:
‘First: Who is Tommy Steele?’
‘Second: Get me Tommy Steele.’
‘Third: Get me a Tommy Steele lookalike.’
‘Fourth: Get me a younger Tommy Steele.’
‘Fifth: Who is Tommy Steele?’

— Tommy Steele

Hard

When I hear somebody sigh, ‘Life is hard,’ I am always tempted to ask, ‘Compared to what?’

Forever

A wife lasts only for the length of the marriage, but an ex-wife is there for the rest of your life.

Now!

Prayer of the modern American: 

‘Dear God, I pray for patience. And I want it right now!’

Visually Impaired

Whenever someone calls me ugly, I get super sad and hug them, because I know how tough life is for the visually impaired!

Listen And Live!

 Yevamos 8a: Two Darkei Havana In Hoil Vi-ishtari Ishtari

 May One Drink At A Bris Before Davening 

 May One Drink At A Bris Before Davening - Part 2

Meor Einayim - How To Merit That The Shechina Dwell Upon You

Here!!

מאור עינים - חיי שרה  

ויהיו חיי שרה מאה שנה וגו׳ נודע ממדרש הנעלם שהגוף נקרא שרה לשון שררה שמטבע החומר להשתרר על זולתו ואברהם נקרא הנשמה. והנה אמרו רז״ל הרוצה לחיות ימית את עצמו:

והענין הוא כי עצם אדם בתולדתו להמשיך אחר הבלי הזמן ולהתגדל ולהתפאר וצריך האדם הרוצה להמשיך חיות עליון מבורא יתברך בקרבו כמו שאמר הכתוב (ישעיה נ״ז, ט״ו) אשכון ואת דכא ושפל רוח להמית את עצמיות טבעו שהוטבע בעת הולדו ולהיות שפל רוח בעיניו וזה שאמר בגמרא על פסוק מה ה׳ אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה והענין הוא כי משה רבינו ע״ה לימד דעת את העם שאחזו את מדתו שאמר ונחנו מה ועל זה שבחה התורה אותו שהיה עניו מכל האדם אך שגם במדת הענוה יש כמה בחינות אשר לא טובים הרחוקין מן האמת כנודע להמסתכל בדבר זה עד שיש כמה בני אדם אשר לפי ראות העין הן ענוותנין ולא נתקיים בהן אשכון את דכא אך מפני שלא אחזו במדה זו על צד האמת ולכן אמר משמה רבינו ע״ה מה ה׳ אלקיך שואל מעמך מדריגת מ״ה ודרשו רז״ל אל תקרי מה אלא מאה שצריך לאחוז מדה זו באופן שיכניס בו על ידי זה הא׳ אלופו של עולם לרמז על האמור:

וזהו ויהיו חיי שרה אימתי יהיו חיי הגוף שהוא שרה מאה שנה השנים שעבד בהם במדרגת מ״ה באמת עד שהכניס בתוכו את הא׳. ועשרים שנה כי נודע שאין עונשין בבית דין של מעלה עד עשרים שנה והטעם כי אינו בא לכלל דעת שלימה עד כ׳ שנה ואחר כך כשמתחיל לעבוד את השם יתברך באמת מעלה גם כן את ימי הנערות והיינו על ידי מדת מ״ה כאמור וזהו ומדת ימי מה היא ואף ימי הפעוטות שאז הוא בקטנות גמור מעלה ומתקנם כשהולך בדרכי השם מעשרים שנה ומעלה:

וזה שאמר שלמה המלך ע״ה (קהלת י״א, ט׳) שמח בחור בילדותך וגו׳ ודע פירוש כשתבוא לכלל דעת צריך לתקן הכל כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט:

וזה שכתוב ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי ופירש רש״י כולם שוים לטובה כשהוא במדריגת מאה כאמור שמעלה אף ימי הקטנותש הן כבו שבע שנים וימי הנערות שהן עד עשרים שנה. ותמת שרה רצה לומר על ידי שימית העצמיות מחומרו בקרית ארבע שם הוי״ה ברוך הוא נקרא קרית ארבע על שם ארבע אותיות היא חברון פי׳ נתחברו כי קודם כביכול היה פירוד בהשם כנודע ואז ויבוא אברהם באה הנשמה שנתגברה כח הנשמה ומתנהג על ידה מה שאין כן מקודם. לספוד לשרה ולבכותה כי אחר כך כשבא לכלל דעת מתאבל ומתחרט על מעשיו הראשונים וזהו לספוד לשרה מעשה הנעורים עד שמגביה גם כן הימים הראשונים ואז טוב לו בזה ובבא:

NEW LIGHT BS"D!!:-)

 A Novel Approach To The Story Of Eliezer's Shlichus

Bris Imahos, Sheim Tumah And Eastern Religions

Shabbos, Shemittah, Chayei Sarah

 Shmos And The Meaning Of Names

 How Do We Know that A Father Must Perform Bris Milah?

Kibbud Av, Hashavas Aveida, Mi-shel Av Or Mi-shel Ben, When We Say "Efes Ki Lo Yihiye Bicha Evyon"

 Is There A Case Where Aseh Is Doche Lo Taaseh Vi-aseh And How This Question Explains The Hava Amina That Kohanim Can Eat Neveilos 

 The Nature Of Korban Mussaf - How Can The Mussaf Of Rosh Chodesh Be Holier Than That Of Shabbos?

Mishlei 1-6: Understanding Moshol And Melitza, Words Of Chachomim And their Riddles

Yahrtzeit Of HaGaon R' Dovid Feinstein ztz"l

 Here!!

Darkness As Light

SAID THE PROPHET ISAIAH [chapter 5]: 

ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃        

Ah,
Those who call evil good
And good evil;
Who present darkness as light
And light as darkness;
Who present bitter as sweet
And sweet as bitter!

ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃        

Ah,
Those who are so wise—
In their own opinion;
So clever—
In their own judgment!

ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר׃ 

Ah,
Those who are so doughty—
As drinkers of wine,
And so valiant—
As mixers of drink.

מַצְדִּיקֵ֥י רָשָׁ֖ע עֵ֣קֶב שֹׁ֑חַד וְצִדְקַ֥ת צַדִּיקִ֖ים יָסִ֥ירוּ מִמֶּֽנּוּ

Who vindicate him who is in the wrong

In return for a bribe,
And withhold vindication
From him who is in the right.

לָכֵן֩ כֶּֽאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שׇׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃ 

Assuredly,
As straw is consumed by a tongue of fire
And hay shrivels as it burns,
Their stock shall become like rot,
And their buds shall blow away like dust.
For they have rejected the instruction of the LORD of Hosts,
Spurned the word of the Holy One of Israel.

עַל־כֵּ֡ן חָרָה֩ אַף־יְהֹוָ֨ה בְּעַמּ֜וֹ וַיֵּ֣ט יָד֧וֹ עָלָ֣יו וַיַּכֵּ֗הוּ וַֽיִּרְגְּזוּ֙ הֶהָרִ֔ים וַתְּהִ֧י נִבְלָתָ֛ם כַּסּוּחָ֖ה בְּקֶ֣רֶב חוּצ֑וֹת בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ That is why
The LORD’s anger was roused
Against His people,
Why He stretched out His arm against it
And struck it,
So that the mountains quaked,^hAn allusion to the destructive earthquake in the reign of King Uzziah: Amos 1.1; Zech. 14.5; cf. Isa. 9.18a.
And its corpses lay
Like refuse in the streets.
Yet His anger has not turned back,
And His arm is outstretched still.

-------------------------

From the web:

"Beth’s affair shook her marriage to the core. Her husband was devastated, and she was panicked. She still loved him deeply [as evidenced by the fact that she cheated on him] and didn’t want to lose the life they’d built together by ending their marriage. But limiting her romantic life to a monogamous relationship with her husband, Beth realized, was impossible [really? It is IMPOSSIBLE to remain with one's clothing on???]. An open relationship, or ethical non-monogamy in this case, seemed to be a far better choice [if you have the moral turpitude of the likes of Bill Clinton and other American heroes]  — one that might save her marriage. 

Beth and her husband worked past her affair, and then, in a series of long conversations that took place over the course of years, negotiated a new agreement: They’d embrace ethical non-monogamy and open their marriage to other romantic partners while still remaining with each other. [Marriage without commitment. No attempt at self control. Unbridled lust encouraged]. Beth stoked some old flames and lit some new ones. Despite his initial reluctance, her husband embraced the new phase of their now polyamorous marriage [of COURSE he did. He is male... No offense. Some of my best friends are male] and entered into a long-term relationship with a woman he’d met on an online dating site.

A funny thing happened to the two of them: Free of any fear or worry about potential cheating, they treated each other with newfound trust [trust that what? There is nothing left to trust] and openness. Beth even helped her metamour, the term for her husband’s girlfriend, get a job at her company. [Beth - get a GOOD shrink and some meds please.]

“It saved our marriage,” Beth said. “But that’s probably only because there was something to save.”

An open marriage isn’t for everybody, but as Beth’s story shows, it can work very well for certain people open to ethical non-monogamy. A growing number of Americans are reconsidering whether monogamy is a necessary part of a relationship, and consensual non-monogamy (CNM), has become more accepted and widespread. Although certain therapists and relationship experts have been slow to adapt to the change [why wouldn't they EMBRACE such a phenomenal idea???] a group of [degenerate, salacious, depraved and decadent] cutting-edge researchers, advocates, and writers believe CNM is a great option that should be considered more often. Many even believe it could define the future of American marriage. [Aliyah, anyone???]

Americans today are clearly curious about alternatives to monogamy. Mainstream news outlets, books, and films have put polyamory and other forms of CNM in the spotlight [including Bar Ilan University that had a seminar on the topic]. Meanwhile, internet searches about polyamory and other forms of open relationships have spiked over the past 10 years. And this curiosity isn’t just in the media and online. A recent Kinsey Institute research poll estimated that 20 to 25 percent of Americans have engaged in some form of CNM at some point in their lives, a figure roughly equal to the percentage of Americans who own cats as pets [soon, people will start marrying their pets too]. And that number is likely to increase, as evidence shows that people under 30 are more open to CNM than older age groups."

---------------

This is a BRILLIANT idea!!! Instead of calling it adultery, immorality, licentiousness and other pejorative terms, they give it a smooth sounding acronym "CNM", and it is totally cool. WOW!!  

"A group of cutting-edge researchers, advocates, and writers believe CNM is a great option that should be considered more often". 

Why do they believe this? B/c they are G-dless!!! Every belief is based on a set of assumptions. Theirs is [among other assumptions] that there is no such thing as objective morality. 

Says the Malbim [Parshas Vayeira]: 

(יא) "ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה", הודיע לו שגם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נמוסים ישרים, והרגיל א"ע במדות טובות ע"פ עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה הכל עפ"י עצת שכלו, בכ"ז לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר שכלו על תאותו, כי בהפך עת תבער בו אש תאותו אל אשת חן או הון רעהו באין רואה, אז גם שכלו ילך שולל לרצוח ולנאוף ולעשות כל רע, רק כח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מדת היראה השתולה בנפש, עד שממנה יסתעף סעיף אחד שהיא יראת אלהים, עת תמלא הנפש מיראת אלהים המשקיף על נגלהו ונסתריו והצופה אל כל מעשיו, אז גם עת יגבר עליו יצרו יירא ויבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מעשות רע, וכמ"ש יראת ה' מוסר חכמה, יראת ה' ראשית דעת, וכמו שהתבאר אצלי בפרטות בספר משלי, ועז"א, "כי אמרתי" הגם שראיתי עמך שהם בעלי מדות טובות עושים משפט וצדקה, ולא ראיתי בם שום דופי, "רק" חסרון אחד "שאין יראת אלהים במקום הזה" [כי א"א שיהיה בם יראת אלהים, רק אם מאמינים בהשגחה פרטית, שה' רואה ויודע ומשגיח על כל עלילות מצעדי גבר, לא אם יאמרו שהעולם קדמון ומתנהג בדרך הטבע]. "והרגוני על דבר אשתי". לא אוכל לבטוח בם, שעת יראו אשה יפה ותבער בם אש התאוה, לא יוכלו לכבוש את יצרם ויהרגו אותי, אחר שלא יראו אלהים, השכל לבדו ונמוסים השכליים לא יעמדו בפני זרועות התאוה:

If there is no fear of G-d - ANYTHING goes. Anything. Even for educated, enlightened, seemingly dignified people. Tyvah is stronger than any human-made moral code. If they rules are too constricting, if they require restraint, just change 'em. But we are all human beings with a conscious, so to make it easier, we can call it an "open relationship, or ethical non-monogamy"!!!

ETHICAL!!!!!!!!!!!😟😲

It is clear to me that no normal man or woman wants their spouse to be with someone else and it has a very detrimental effect on any relationship, but people are willing to put up with it because of the benefits - i.e. they too can be serial adulterers without having to fear any repercussions. 

CRRRRAAAAZZZYYYYYYYYY world.

 וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כׇּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ

I was once listening to a program where therapists treat patients on line. So this lady complains that her husband keeps cheating on her and won't stop. So the therapist [a Jewish woman] suggests she go for the "ethical non-monogamy" "open marriage" thing. The woman is like "that's not for me". But the therapist doesn't let up and suggests it again only to be told again that it wasn't something she was willing to go that route. [One of the major, outspoken proponents of this terrible consensual ניאוף is a professor with a very Jewish first and last name. מהרסיך ומחריביך ממך יצאו!!!]

Why did she refuse? NOT, it was clear, b/c it is disgusting and immoral but b/c it just didn't feel right for her. A woman wants to feel special and "ethical non-monogamy" is not a good way to foster such a feeling... otherwise - it would have been totally fine. 

When a person has no G-d, then all morality just falls out the window. What was once immoral gets a new name, a new identity, and becomes moral. INSANE!!! 

The same thing happened in the last few years with משכב זכור. It used to be considered sign of mental illness and a very, very severe sin. Now? It is a source of ...... PRIDE!!!!!!!!

LUNNNNACCCYYYYY!!!!!!!!!!!!!!!

He is so proud!!! He shares his bed with other men!! What a GREAT accomplishment!!! They should really get all these people together - men who sleep with and "marry" other men, women who sleep and "marry" other women, cross-dressers, people who have surgery to mutilate their bodies to be more like the opposite gender etc. etc. - and have a public parade. Hey - THEY DO!!!!!!!!!!! 

NUTTTSSSOOOOOOO!!!!!!!!!!!!!

So לא תנאף is becoming more and more in vogue as acceptable and even laudatory behavior. Heck - it saved Beth's marriage!!! 

What about לא תרצח? Well, tens of millions believe that it is OK to kill very sick people. They call it "mercy killing". Killing is an act of "mercy". OF COURSE IT IS - if you have no G-d. Many more believe that you are IMMORAL if you say that there is anything wrong with crushing a living, breathing fetus to death!!!!!!!! This woman has every right to do what she wants. It is HER body!! It is, indeed! Problem is - there is another living being in this body who she chooses to murder b/c [often] it is just not convenient for her to have a baby at this time.

And, on a lesser scale, it is worth mentioning all of those in favor of legalizing drugs. Another philosophy created so that man can follow his base desires. 

Sweetest friends BEWARE!!! We live in a world that is descending deeper and deeper in the abyss of immorality and evil in many ways and on many levels. Even the "compassion" that so many people have is misguided and misplaced - like compassion for Arab terrorists who randomly murder innocent Jews and illegal immigrants crossing the border bringing crime and drugs into the USA.   

Let us not get swept away by this wave. We have immutable morals and values that do not change and are rooted in a Divine command. Let us make sure to remind not only ourselves but to educate our children about this so that they don't become brainwashed by the print and social medias to think that immorality is moral and that evil is good. 

ברוך א-להנו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו!!! 

Outta Gas

 

Released

 

Clock Change

 

עבדות

 ג. ״וכל טוב אדניו בידו״.

״ויקח העבד עשרה גמלים וגו׳ וכל טוב אדניו בידו״ (בראשית כד, י).

אמנם הדין הוא שמה שקנה עבד קנה רבו ואין קנין לעבד בלא רבו, ויש גם הסוברים שיכול הרב לומר לעבד ״עשה עמי ואיני זנך״. אבל כל זה רק על פי דין בעוד שההיסטוריה שלנו מתנהלת דוקא עם ״לפני משורת הדין״, האב הראשון שלנו הוא אברהם, עמוד החסד, וזו אומרת דוקא להיפך, לא יד עבד כיד רבו אך דוקא ״וכל טוב אדניו בידו - של העבד״.

ועי׳ ברמב״ם בסוף הלכות עבדים שאחרי שפרט את כל הדינים של עבדים הוא מסיים בלשונו הזהב כדברים האלה:

״ואף על פי שהדין כך, מדת חסידות ודרכי חכמה, שיהיה אדם רחמן, ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה - וכו׳ - ומקדימין מזון העבדים לסעודת עצמן - וכו׳ - וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים, לעבדות מסרן הכתוב ולא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו - וכו׳ - ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעובדי כוכבים עובדי עבודה זרה, אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל, שהשפיע להם הקב״ה טובת התורה וצוה אותם בחוקים ומשפטים צדיקים, רחמנים הם על הכל״.

ובצדק מדגיש בזה, כי ישראל הוא ״זרעו של אברהם אבינו״ והוא, אברהם, כבר הורה לנו דרך איך להתנהג עם העבד לעשותו ל״זקן ביתו״, ל״המושל בכל אשר לו״ ולבסוף ״וכל טוב אדוניו בידו״.

ד. היחס ההדדי שבין אברהם ואליעזר.

״וכל טוב אדניו בידו״.

אין לך טוב יותר בחיים מהטוב של ״מצא אשה מצא טוב״, והיהודי הלא אוהב הוא את בניו יותר ממה שהוא אוהב את עצמו, ואם הוא מוצא אשה בעד בנו ההוגנת לו הוא המאושר הכי גדול בחיים.

וכשאברהם מסר את גורל בנו יחידו לאליעזר עבדו, ולו הוא מסר את המלאכות החשובה הזו למצוא את ה״טוב״ של בנו, הלא בזה לבד כבר נתקיים ״וכל טוב אדניו בידו״.

ואמנם חז״ל במדרש רבה מביאים על אליעזר את הפסוק ״כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהבה, כנען זה אליעזר, בידו מאזני מרמה, שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא או אינה ראויה, ולעשוק אהב לעשוק אהובו של עולם זה יצחק, ויאמר, אולי לא תאבה ואתן לו את בתי״.

אבל גם ב״עשק״ זה אנו רואים עד כמה היתה גדולה מסירותו לאברהם, כשם שמאידך גיסא, היה גדול האמון שנתן לו אברהם, כי ״כמים הפנים לפנים״ וכו׳, וגם בשעה שהיה חפץ לעשוק חשב ושקל את בתו ״ראויה היא או אינה ראויה״, ודאג יותר לכבודו של אברהם ממה שדאג לכבוד עצמו.

ואמנם יחס כזה של אדון לעבד ועבד לאדון אי אפשר להמצא רק אצל אברהם אבינו ובניו.

כי אצלנו היה האדון לא רק אדון אך גם ״רב״, ״יכול הרב לאמר לעבד״, ואליעזר העבד הראשון בההיסטוריה שלנו היה בעונה אחת גם תלמידו של אברהם, כמו שאמרו על מה שנקרא ״דמשק אליעזר״ מפני ״שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים״ (יומא כח, ב), וכשם שהתלמיד מחוייב בכבוד רבו עוד יותר מכבוד אב, כך מחוייב הרב גם כן בכבוד תלמידו, כי הלא ״ומתלמידי יותר מכולם״ ובבחינה ידועה כל רב הוא תלמידו של התלמיד שלו.

ויחס הדדי כזה היה היחס שבין אברהם לאליעזר עבדו.

ה. מחלוקת הצדוקים והפרושים בהשקפתם על העבדות.

ואמנם אנו מוצאים מחלוקת הצדוקים והפרושים בהשקפתם על העבדות.

כוונתי למחלוקתם במס׳ ידים (פ״ד, מ״ז) ״אומרים צדוקים, קובלים אנו עליכם פרושים, מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהם במצות אני חייב בהם בנזקין, עבדי ואמתי שאני חייב בהם במצות, אינו דין שאני חייב בהם בנזקין, אמרו להם, לא, אם אמרת בשורי וחמורי שאין בהם דעת, תאמר בעבד ואמה שיש בהם דעת״.

ואם כי המחלוקת הזו היא רק בפרט אחד, אבל הפרט הזה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל של מושג העבדות שלהצדוקים והפרושים היו להם בזה נקודות השקפות שונות לגמרי.

הצדוקים באו על זה מן קל וחומר של ״שורי וחמורי״, ולא ראו שום הבדל בין ״שורי וחמורי״ ובין ״עבדי ואמתי״.

והפרושים הם הם שהבדילו בין הנבדלים האלה ״לא אם אמרת בשורי וחמורי שאין בהם דעת, תאמר בעבד ואמה שיש בהם דעת״.

ואמנם זו היתה מחלוקת כללית, אם אנו צריכים להביט על עבדים כעל בני דעת או לא, לדעת הצדוקים בודאי היה אסור ללמוד תורה לעבדים, אבל אצל הפרושים אנו מוצאים שהיו להם עבדים בני תורה, מפורסם הוא, למשל, טבי עבדו של רבן גמליאל שהיה מתפאר בו רבן גמליאל בתורתו וחכמתו ״והיה שמח שמחה גדולה״ כשחשב שכבר נעשה משוחרר (עי׳ בבא קמא עד, ב), ״ומעשה ברבי אלעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה״ (גיטין לח, ב).

כי הפרושים הלכו בשיטתו של אברהם אבינו, שעבדו היה גם חניכו, כמו שאמרו על הכתוב ״וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות״ ש״אליעזר הוא, דחושבניה הכי הוה״ (נדרים לב, א), ואין חניך אלא בר דעת, ובצדק אמרו ״תאמר בעבד ואמה שיש בהם דעת״.

בקיצור, העבד לפי מושג אברהם אבינו ובניו הוא חניך הבית, תלמידו של בעל הבית ו״בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו״.

[הגיונות אל עמי]