וירא אליו ה׳ באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום וישא עיניו וירא והנה שלשה וגו׳ וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. כתב בזוהר הקדוש מאן נינהו שלשה אנשים אברהם יצחק ויעקב. הנה נודע שהתורה הקדושה צריך להיות בכל אדם ובכל זמן כי היא נצחית אך האמת הוא שהבורא ב״ה נמצא בכל אחד מישראל ואפילו ברשע היותר גדול ובבעל עבירה היותר גדול ח״ו והראיה שלכל רשע באים לו הרהורי תשובה בכל יום וזהו מתראה אליו השם יתברך וכשהוא הולך בזה שהוא מגביה שכלו אז הוא מתחיל לומר מתי יגיע מעשי למעשי אבותי כי האבות הן הן המרכבה ומה הוא מרכבה כתב בתיקונים הסוס טפל לרוכב ואין הרוכב טפל לסוס שילך הסוס למקום שירצה וינהיג אותו לנהר ולמקומות מטונפים רק שהולך למקום שרצון הרוכב לילך שם וכשאדם הוא מרכבה לשמו הגדול אינו הולך רק למקום שהשם יתברך רוצה שאינו עושה רק רצון השם יתברך ולא רצון היצר הרע:
וזהו וירא אליו ה׳ כתב סתם ולא כתב אל אברהם כי קאי על כל אחד מישראל שמתראה אליו השם יתברך דהיינו אפילו רשע גדול ח״ו מתראה אליו השם יתברך דהיינו הרהורי תשובה שבאים לו כנ״ל והוא יושב פתח האוהל פירוש שזה פותחים לו פתח כחום היום כשבא לו התלהבות הרהורי תשובה. וישא עיניו פירוש כשמגביה השכל שלו וירא והנה שלשה אנשים אברהם יצחק ויעקב רצה לומר שהוא מדריגת האבות שהיו מרכבה לשמו הגדול. וירא וירץ לקראתם שאומר מתי יגיע מעשי למעשי אבותי ורוצה להגיע גם כן למדריגה זו להיות מרכבה אליו יתברך שילך רק למקום שהוא יתברך רוצה. מפתח האוהל מאותו פתח שפתחו לו כנ״ל ואז וישתחו לאפיו השתחואה הוא המשכה שממשיך המשכה לבחינת ארציות והבן:
קיים אברהם אבינו ע״ה את כל התורה עד שלא ניתנה. כי אורייתא מחכמה נפקא. וחכמה נקרא נקודה ושם כל התורה מלובש ומעוטף בנקודה אחד ולכן היא נעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה מאחר שכל התורה כלולה בנקודה אחד ולכן נאמר (שמות כ׳, א׳) וידבר אלקים את כל הדברים האלה ודרשו רז״ל שאמר כל התורה כולה בדבור אחד שאמר כל התורה כמו שהיא בנקודה עליונה שנקרא חכמה שהוא הי׳ של שם הוי״ה ב״ה אך מי יוכל להשיג כל התורה בנקודה אחד לכן אמרו ישראל (שמות כ׳, ט״ז) דבר אתה עמנו ונשמעה שישתלשל ויבוא אל הדעת שהוא בחינת משה וזהו (שם י״ט, י״ט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול שנשתלשל וירד לבחינת קול שהוא המשכה ו׳ של שם הוי״ה ב״ה שמהחכמה ירד אל הבינה ומשם לבחינת קול ואז יוכלו ישראל להשיג ואברהם אבינו ע״ה היה מרכבה לבחינה זו שהיא הנקודה עליונה הי׳ של שם הוי״ה ב״ה והשיג כל התורה כמו שהיא בנקודה עליונה ולכן כתיב וירא אליו ה׳ סתם ולא כתיב אל אברהם כי היה מרכבה אל החכמה העליונה כנ״ל והוא נעלמה מעיני כל חי ובא אברהם אבינו ע״ה לעולם שהוא נסתר ונעלם מאוד ולכן אינו יכול להקרא בשם כי בא למקום נעלם מאוד. ולכן כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם כי הוא היה קיום העולם שהוא היה מרכבה לבחינת חכמה כנ״ל וכתיב (תהלים ק״ד, כ״ד) כולם בחכמה עשית ה׳ בחכמה יסד ארץ שהחכמה היא חיות כל העולמות ולכן תולדות השמים והארץ ראשי תיבות תהו כי עד אברהם אבינו היה העולם תוהו ובוהו דור המבול ודור הפלגה עד שבא אברהם אבינו וקיים העולם כמאמר רז״ל שית אלפי שנין הוי עלמא שני אלפים תהו שני אלפים תורה ופירש רש״י שני אלפים תורה התחילו מימות אברהם. וזהו בת היתה לו לאברהם כי נודע שהבת נוטלת עישור נכסים שעולם הזה שאנחנו ישראל בו הוא מדריגה עשירית מדת מלכות ה אחרונה של שם הויה ב״ה כמאמר רז״ל בהבראם בה׳ בראם העולם הזה נברא בה׳ וה׳ בחכמה יסד ארץ באבא יסד ברתא שהחכמה הוא אב שממנו יצאו כל הנבראים ואברהם היה מרכבה לבחינה זו כנ״ל והבן וזה בת היתה לאברהם ובכל שמה פירוש בכל דבר היה עובד השם יתברך:
