Trailblazing!!!!!!!!!! SO MUCH TO SAY!!!!!!!!!!
ישנם אחרים שסוברים, שאי אפשר לאדם שיהיה לבבו תמים באמונה בתורת משה אמת כראוי, כי אם כשיחשוב שאמונות אחרות כולן הן שוא ותפל, ואין שום יתרון למחזיקים בהן. והדבר הוא ללא אמת. אמנם, נמצאים רעיונות מונהגים באומה הישראלית שגורמים לרבים מן ההמון לחשוב כן. וזאת המחשבה הועילה גם כן לחזק האמונה הישראלית לפעמים בלב קטני שכל, שאי אפשר להם שישכילו את רוממות ערכה וקדושתה של תורתנו הקדושה כי אם בהיותם חושבים אמונות אחרות לדברים של טעות שאין בהם מועיל כלל. אבל גם רעות רבות יוצאות מזאת המחשבה הבלתי מתוקנת. כי רושם הבוז שנטבע עמוק בלב ההמון על אמונות אחרות גורם שנמצאים גם כן פורקי עול רשעים שהם מודדים במדה זו גם כן את האמונה הטהורה הישראלית, והם אומרים כל אפיין שוין, זאת אמונה וזאת אמונה.
על כן להציל את צעירי דורינו משחיתות רעות כאלה צריכים אנו להעמיק בערכן של אמונות אחרות על פי התורה. והנה אנו צריכים לחלק את כללות האמונות הנמצאות בעולם לשלשה חלקים, חוץ מתורת ישראל, שגם לפי דברי חוקרי הדתות החפשיים, היא גברת הדתות.
הגרועות שבכולן הן אמונות של עבודה זרה, שאינן יודעות ומכירות כלל מבורא יחיד. למעלה מהן, אמונות שלא נוקו משמץ עבודה זרה. ולמעלה מהן, הן אמונות נקיות מכל עבודה זרה, והן עם כל זה הולכות בדרך אחרת מתורתנו הקדושה.
והנה בנוגע לעבודה זרה נאסרה לנו הסבלנות בפועל. ודבר זה הוא מיוחד רק לנו עם ד', שאין כל אומה ולשון שבעולם יכולה להתדמות אלינו בדבר זה, מפני שאותנו הקים ד' בעולמו שנהיה עדים על כבודו, על אור אלהותו והשגחתו ודעת שמו יתברך.
על כן אנחנו חייבים להיות מסורים בכל מעשינו דיבורינו ומחשבותינו בענין הפרט והכלל רק למטרה זאת, להיות גורמים ידיעת שם ד' אחד בעולם. ובאשר אין המין האנושי יכול לבא לשלימותו הרוחנית והחומרית יחד, כי אם על ידי שיהיה שם ד' מלא את כל הארץ, כי רק אז תוכל לבא הדעה האמתית להיות נקבעת בלב, שכל בני אדם המה אחים וחייבים להיות מתנהגים זה עם זה באהבה ואחוה, למרות חלוקי גוייהם ומדינותיהם. גם ההתרוממות הפרטית האנושית, למעלה רמה של מחשבות אמתיות טהורות, אי אפשר כלל להיות כי אם בדעת אל אמת. על כן עבודה זרה היא מעכבת את כל הטוב האלהי מהופיע בעולם, ועלינו ביחוד החובה שלא להתנהג עמה בסבלנות, אף על פי שאין לנו לחרות בלב שנאה על עובדי עבודה זרה ולחשוב שהם אשמים במה שהם עובדים עבודה זרה, כי איזו אשמה אפשר ליחש להם, מאחר שמעשה אבותיהם בידיהם. אלא, שאנו צריכים לשמור את עצמנו ואת כלל המין האנושי, שיבא על ידי זה להכרת האמת, במה שאנו נשא לפניו את דגל שם ד' וכבודו. על כן עלינו להתרחק מאד מכל עניני עבודה זרה ואביזרייהו.
והנה יש בדבר זה כלל ופרט. מצד אותה המניעה שעבודה זרה מונעת את הטוב הכללי של אור ד' לבא בעולם, בזה כל מיני עבודה זרה הם שוים לרעה, ״תזרם כמו דוה צא תאמר לו״ יש אמנם גם כן צד אחר, והוא שיסוד עבודה זרה בא מצד גסות הנפש, שאי אפשר להם להתרומם למעלה הגדולה, של טהרת הדעת הצריכה להכרת כבוד אל אחד, אדון כל המעשים, ברוך הוא. על כן מחוייב הדבר שעם הדתות של עבודה זרה נמצאות גם כן תועבות מוסריות, ובזה אין כל עבודות זרות שוות. שיש לפעמים עמים שהתעלו במוסרם, עד שלמרות היותם עובדי עבודה זרה הם עומדים במעלה הוגנת במוסריות במדות ודרך ארץ, וממילא הנימוסים ודרכי עבודה זרה שלהם אינם כל כך משוקצים ומלאים תיעוב כאחרים. על כן אי אפשר להחזיק את כל האומות עובדי עבודה זרה במצב אחד ואופן אחד.
והנה גם בעבודה זרה יש ניצוץ מוסריות, שהרי מצד יראתם הם פורשים מדברים היותר רעים כל אומה לפי מושגיה, ומתקרבים למעשים טובים בחברה האנושית על כל פנים. והרגל המעשים הטובים וההתרחקות מן הרעים פועל לזכך נפשו של אדם, שהדורות הבאים אפילו מאותן עובדי עבודה זרה עצמם כבר יהיו על ידי זה מוכשרים יותר לאור האמת. שמתוך אור המדות הטובות והמעשים הטובים, שהדתות המעולות הנמצאות בין עובדי עבודה זרה הדריכו בהם את בני דתם, יבאו להכיר איך הם עומדים רחוק מאור הגדול של דעת כבוד ד' אחד, ויהיו עצמם סבה להפיכת שפה ברורה אל העמים כולם לקרא בשם ד'.
ובכלל עלינו להשכיל באשר כי העולם מתנהג בהשגחת השי״ת להביא את בני אדם לתכליתם המאושרה, על כן נדע שכל זמן שעדיין נמצאת עבודה זרה בעולם, יש בה תכלית. והיינו שישנם אנשים שהם כל כך שפלים בערכם עד שאי אפשר להם שיהיו נדרכים בדרכי יושר, על פי הכרת אל אחד, ואי אפשר להם להתעלות אל המדות האנושיות כי אם על ידי אמצעות מושגים גסים של עבודה זרה, ואם באנו להכביד עליהם לקבל עול מלכות שמים ולזנח את אליליהם קודם שהוכשרו לכך, אז תחת חטה יצא חוח, ותחת שנדמה להיטיב נרע להם. כי את האור האלהי, לא יוכלו לקלט בנפשם הנמוכה, ואת היראה הגסה של עבודה זרה שהיתה עוצרת בעדם מכמה דברים רעים, יעזבו.
למשל, כבר יצוייר איש עומד במדרגה כזאת, שרק אם יאמר לעץ אבי אתה, ויראה את אלהיו עומד אצלו בביתו, מביט עליו לפי דמיונו בעיני זעמו, יחדל מעשות נבלה, של רצח, גנב, נאף, וכאלה. וכשנדריכהו במעלה רמה של דעת אדון כל המעשים ברוך הוא, תופר יראתו, ונורידהו ממעלתו שכבר קנה לו. על כן אנו מוזהרים שלא ללמד דברי תורה לאומות העולם, כי אין אנו בטוחים אם הלימודים הצחים הקדושים האלהיים לא יועילו להותן של נפשות בלתי מושלמות.
והנה גם בין החושך של עבודה זרה, יוכלו להמצא יחידים טהורי לב שירצו להוכיח ולהטיב דרכי עמם, ומתוך שמכירים שהאור האלהי האמיתי הטהור הוא יותר גדול מכחם, ידריכוהו על פי ערכו בנימוסים טובים ומנהגים שמביאים אותו להשלמה יותר טובה בעתיד. ועל יחידים כאלה נאמר בתנא דבי אליהו מעיד אני עלי שמים וארץ, שבין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, בין נכרי בין ישראל, הכל לפי מעשיו רוח הקודש שורה עליו. וכבר אפשר שימצאו יחידי סגולה שיעזרו עזר אלהי בהנחת נימוסים ומנהגים מוסריים, שסוף כל סוף יביאו את המתנהגים על פיהם לבא להכרת האמת ואור האלהי. וכיון שהמנהגים המוסריים הם מדריכים אותם על פי דרכם וערכם להיות עולים לפי מדרגתם לסוף למעלה יותר עליונה, עד באם למעלה האמתית, שעל ידי אור ישראל יכירו בסוף את כבוד ד' אל אמת, כבר יש לאותם המנהגים ערך דתי שראוי להם להוקיר אותם באמת. ואנו נוכל להכירם, אף כי מרחוק יעמדו, בתור מתקרבים לאור ד', ולחוש שהם עושים כראוי להם בהחזיקם במורשת אבות, ובמנהגים שתקנו להם זקני אומתם, שהיחידים הללו היו בעלי סקירה לפעמים גדולה מאד, ונושאים נפשם להטבת עמם המוסרי והחומרי. על כן אין להחליט על כל הדת כולה שהיא טעות, ולהקלות את מחזיקיה, ולבזותם, כי אם כפי הערך הראוי להעיר בנפשנו את גודל הטובה, והנחלה הקדושה אשר שפרה עלינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. שאין אנו צריכים להיות מתעסקים בהדרכות שפילות כאלה, והם לערכנו תועים. אבל לפי ערך נפשם הנמוכה הם, יכול להיות שמתנהגים כראוי להם.
אמנם הדתות שנוסדו על יסוד התורה והנביאים, להן ודאי יש ערך נכבד, שהרי האוחזים בהן הם קרובים אל אור ד' ודעת כבודו, אף על פי שחסר להם היסוד שרק ליחידים מהם נגלה. אמנם גם זה שתכלית חפץ ד' בעולמו, מוכרח הוא להגמר על ידי ישראל, כמו שהתחיל הוא יתעלה מעשיו להודיע כבודו וגדלו על ידי עם זה בחר לו, כן גם כן יהיה הגמר והחותם, של מלאת כבוד ד' את כל הארץ גם כן על ידי אורם של ישראל. מכל מקום כבר יוכלו להמצא בהם על ידי הכללים המוסריים הגדולים שלקחו להם מאור התורה, שהחייתה בהם גם כן ביתר עז את הרגש האנושי הטהור, יחידים בעלי רוח טהור, שמקיבוצם יקבעו להם מנהגים דתיים, הממלאים את תעודתם, לרומם את הנפש למדות טובות, לאהבת ד' ויראתו, על כן הם חייבים ודאי ללכת בדרכי מחוקקיהם המוחזקים באומתם לאנשי קודש לפי ערכם ותכונתם.
והנה הנבואה יש לה כמה מדרגות, עד שמעלות נמוכות של רוח הקודש, הבא מסבת יתרון רוח טהור ולב מלא עז וגבורה להיות דובר צדק ומגיד משרים, גם כן נכללו בה. וראוי ללכת כל אומה בעצת גדולי מנהיגיה המוחזקים ומקובלים אצלה, שעל פי רוב היו יראי ד' וחשבו מחשבות להועיל לה בחייה הפנימיים. והנה המעלה העליונה של הנבואה, שהיא כוללת את דעת ד׳ וטובו עד סוף כל הדורות, זאת היא נחלה מיוחדת לישראל, כדי להיות מקום נאמן למרכז אחדות של דעת ד' בעולם. אבל המדות הנמוכות של התעוררות אל הצדק והטוב שאינן ראויות להיות נקבעות בתור מרכז כללי לכל המין האנושי, אבל ראויות הן לאותה האומה המיוחדת שעליה נתיחדה כבר, אפשריות הן להמצא אצל כל אומה ולשון. על כן מנהגי הדת שנקבעים מתיקון גדולי וחסידי האומות, הם ראויים להיות ניכרים לגביהם בתור עבודת ד', ולנו אין ראוי לבזותם כלל, כי ״קרוב ד׳ לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת״, ו״כל לבבות דורש ד'״.
