הנה עובדא הוה באדם שהלך עם מזוודה ברחוב, ובא אחד לסייעו ולקח המזוודה, והלך אחריו ונח קצת והניח המזוודה על הכביש קצת מאחריו, והנה עבר אדם וגנב המזוודה, ונמלט מבלי שהמחזיק הרגיש. ומעתה יש לעיין האם המסייע חייב לשלם להבעלים:
א. שומר אבידה
הנה בפשוטו אין לחייבו כיון דהוא שומר חנם ופטור על גניבה.
אך יש לעיין, דהנה איתא בגמרא נדרים (ל"ג ב') לענין שומר אבידה, דדעת רב יוסף דהוה שומר שכר, דהרי חשיבא כקיבל שכר, מכיון שבשמירת האבידה מרויח פרוטה, דאם יבוא עני לבקש ממנו צדקה, פטור מלתת לו פרוטה, דהעוסק במצות השבת אבידה פטור ממצות צדקה. ודעת רבה דהוא שומר חנם, דלא שכיחא שיבוא עני. ואם כן יש לדון דהכי נמי בנידון דידן, הרי עשה חסד, ואם כן לדעת רב יוסף יהא שומר שכר.
ב. ספיקא דדינא
הנה להלכה בפלוגתת רבה ורב יוסף, כתב הש"ך (סי' רס"ז ס"ק י"ד) דהוה ספיקא דדינא ופטור מלשלם, ואם תפס המאבד, אין מוציאין מידו. והא דמהני תפיסה אע"פ שלדעת רבה אם תקפו מוציאין מידו, שאני ספיקא דדינא, דהתופס יכול לטעון דאולי הלכה כמו רב יוסף.
ג. שומר חנם יהא שומר שכר
הנה הקשו קמאי אמאי כל שומר חנם לא חשיב שומר שכר משום שמרויח פרוטה דרב יוסף, דהרי בשמירתו מקיים מצוות חסד. ומצאנו בריטב"א שני תירוצים, בשבועות (מ"ד א' ד"ה דאיתמר) תירץ דאינו שוטח מפאת המצוה, אלא מפאת השמירה, ומשום הכי לא חשיב עוסק במצוה.
אך בריטב"א בבבא מציעא (פ"ב א' ד"ה דאתמר) תירץ באופן אחר, דאין הכי נמי חשיב עוסק במצוה, ומיפטר מליתן פרוטה לעני, אך אפילו הכי לא חשיב שומר שכר, דכיון דמיד בעלים בא לו, וכל עיקרו לא נחת אלא לשמירה בעלמא, אנן סהדי דלא נחת אלא להיות שומר חנם, משא"כ באבידה שבאה לו שלא לדעת הבעלים, ולא באה לו משום שמירה אלא משום מצוה. ולכאורה בנידון דידן, לתירוץ הריטב"א בשבועות ודאי הוה שומר שכר, דכל כהאי גוונא דשומר מחמת מצוות חסד, באמת חשיב דעוסק במצוות חסד, ופטור מפרוטה דרב יוסף. אך תליא במצוה שאינו מחוייב אלא עושה לפנים משורת הדין, אי הוה שומר שכר. [ודן בזה בדברות משה בבא מציעא, בהערות על אלו מציאות].
אך לתירוץ הריטב"א בבבא מציעא, יש לדון דהמסייע אינו שומר שכר, דלא נחית אלא להיות שומר חנם, ועיין.
ד. אינה מצוה גמורה
אך הנה לכאורה יש לדון דלא תליא בדין שומר אבידה, דהנה בספר אהבת חסד (לחפץ חיים, פ"א סע' ב' בנתיב החסד סק"ז) הקשה דכל משאיל יהא משכיר, דהרי בעת ההשאלה נפטר מלתת צדקה מפאת דעוסק במצות חסד. ותירץ דחסד לא חשיב מצוה גמורה דליהוי מחמתה עוסק במצוה. [הנה נסתפקתי בהולך לעשות מנהג טוב אם נפטר ממצוה, כגון בהולך לעשות תשליך, והשתא יהא מוכח מהכא דלא נפטר, דהרי מכיון דאף במצות חסד אמרינן דאינו נפטר מחמתה ממצוה אחרת, אם כן ודאי דבמנהג אינו נפטר]. והקשה באהבת חסד, דבמשאיל לעני שיש גם צדקה, אם כן יהא המשאיל משכיר, [וכן יש לשאול בשומר חנם עבור עני], ותירץ דאינו מרויח דמיחלף צדקה בצדקה, וצריך עיון דהחיוב לעניים שנפטר ממנו הוא יותר מההפסד שמשאיל או ששומר.
ולפי זה לא קשה כלל קושיית הריטב"א דשומר חנם יהא שומר שכר מכיון דעושה חסד, דהרי מצוות חסד אינו פוטרו מצדקה. ה. מצות פריקה אך יש לדון דנידון דידן שאני מכל שומר חנם, דהנה איתא בקרא עזב תעזוב עמו, וילפינן מהכא מצות פריקה, והיינו דמי שפגע בחבירו בדרך ובהמתו רובצת תחת משאה, הרי זה מצוה לפרוק מעליה. וכתב הרשב"א בתשובות (ח"א סי' רנ"ב) דלא רק בבהמה איכא מצות פריקה, אלא הכי נמי באדם, ואם כן נימא דלקיחת המזוודה הוה מצות פריקה. אך יש לדון דפריקה הוה רק לטעון משאו, ולא לשאת את המשא במקומו.
ג' הערות בדיני שומרים
א. שמירה בבעלים
הנה שמעתי דאדם מהצלה הפקיד חפץ, והשומר פשע, וטענו שפטור מפאת דהוה שמירה בבעלים, דהמפקיד חייב לעבוד עבורו, וכדאמרינן בגמרא בבא מציעא (צ"ז א') דמקרי דרדקי, שתלא, טבחא, ואומנא, וספר מתא, כולהון בזמן עבודתן כשאילה בבעלים דמו. והעירו, דאם כן הוא הדין בעל חנות מכולת. ובברוך טעם (אמרי ברוך גליון שולחן ערוך סי' רצ"א על ש"ך ס"ק ל"ה) כתב דבן שהפקיד אצל אביו פטור האב מפאת שמירה בבעלים. והעירו, דאם כן גם באח אצל אחיו הגדול, וכן בחמיו וחמותו, ונכד לסבא. אך שאלו, דאם כן ברב ותלמיד, הא התלמיד חייב בכבודו, ובגמרא (שם) אמרינן דחשיב שמירה בבעלים רק מפאת דהתלמיד משועבד ללמוד מה שהרב לומד. ואולי אין התלמיד חייב לשמש את הרב אלא רק לכבדו. וצריך תלמוד.
ב. נגנבה העגלה
הנה יש לדון באחד שקיבל שכר להשגיח על ילדים [ביבי סיטר], ולקח הילד לטיול בעגלה, ונגנבה העגלה, האם חשיבא שומר חנם, שהרי אינו מקבל יותר שכר עבור שמירת העגלה, או דילמא נימא דחשיבא שומר שכר, דהשכר עבור הכל. ויש לדון עוד, דהוה שואל, דהרי כל הנאה שלו. אך אפשר שאינו שואל, שהרי עובד בעגלה לטובת התינוק. ונראה כהצד דהוה שומר שכר, דהשכר עבור הכל. אך אם נגנב מהעגלה ספר, הוה על זה שומר חנם.
ג. קופה של צדקה
היה לאדם קופה של מוסד בביתו, והניח שם כסף, והשאיר ביתו פתוח, ונגנבה הקופה. ויש לדון דהוה פשיעה. והנה המוסד קנה הכסף בקופה, דאע"פ שהקופה לא היתה ברשות המוסד, מכל מקום יש לדון דדמי להא דאמרינן בבבא בתרא )פ"ו א'( דכליו של לוקח קונה לו ברשות מוכר, כאשר המוכר אומר ללוקח זיל קני, והכי נמי כשמכניס צדקה בקופה, דומה לאומר זיל קני. אך להיות שומר בעינן מעשה קנין, ונחלקו בזה רמב"ם ורא"ש (רמב"ם פ"ז מהל' שכירות ה"ח, ורא"ש בבא מציעא פ"ח ט"ו, ומובא ב' הדעות בשו"ע חו"מ סי' רצ"א סע' ה') האם כדי להתחייב בחיובי שומר צריך מעשה קנין. והרי הכא לא היה מעשה קנין, [דהרי הקופה של המוסד], ואם כן פטור מספק. כך שמעתי מהג"ר נפתלי נוסבוים שליט"א. ואמנם על עצם הקופה יתחייב לשלם, דהרי זה קיבל מהמוסד, ואם ישלם עבור הקופה בשטר גדול יותר, לא יתחייבו להחזיר לו העודף, דהשתא אינהו מוחזקים, ובספיקא דדינא מועלת תפיסה.
הגרא"ג זצ"ל
