In modern Hebrew "בדימוס" means no longer working in a certain capacity. In Chazal, this is not what the word [which is actually Roman] means.
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" הה"ד (תהלים קיט, פט): "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" תני בשם רבי אליעזר בכ"ה באלול נברא העולם ואתיא דרב כההיא דתני ר"א דתנינן בתקיעתא דרב (פסוקי מלכיות במוסף של ר"ה) "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חוק לישראל הוא וגו' ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות" נמצאת אתה אומר ביום ר"ה בשעה ראשונה עלה במחשבה בשניה נתייעץ עם מלאכי השרת בשלישי כנס עפרו ברביעי גבלו בחמישי רקמו בששי עשאו גולם בשביעי נפח בו נשמה בשמיני הכניסו לגן בתשיעי נצטוה בעשירי עבר באחד עשר נידון בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס אימתי "בחדש השביעי באחד לחדש": [ויק"ר כ"ט]
עץ יוסף: בדימוס - בלשון רומי למחילה ולסליחה, שאע"פ שנטרד מגן עדן נהג עמו מדת רחמים שלא מת מיד אלא נתן לו יום אחד משלו כדאית' בב"ר פ' ב"ב.
וב"מתנות כהונה" בשם הערוך בדימוס פי' הערוך גזר דין של חסד ור' דוד אבודרהם סדר תפלת ראש השנה ד"ה היום הרת כתב ופי' בדימוס חפשי מן העונות.
