וראיתי בספר אוצרות יוסף להגאון המובהק ר' יוסף ענגעל ז"ל המיוסד על קבלה שהביא בשם המקובלים דלכאורה קשה למה נתן לו הקב"ה שכר זה דוקא מלכות עבור מעשה הנ"ל ולא שכר אחר וכתבו המקובלים דידוע דארץ ישראל הוי בספירת מלכות דלמעלה ויען דהוא תיקן בחי' מלכות בהוספה דהוסיף עיר אחד בא"י ע"כ זכה למלכות דוקא עכ"ד הקדושים הרי אף דעמרי הי' ממלכי הרשעים ומקרא מלא דבר הכתוב במלכים א' סי' ט"ז ויעלה עמרי ויקן את ההר שמרון ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה שמרון ויעש עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאותיו אשר החטיא את ישראל וגם כרך זה שהעמיד לא הי' כוונתו לשם שמים רק לכבודו וכמו שהבאתי לעיל שאמר כשם שירושלים הוא למלכי יהודא כך תהא שומרון למלכי ישראל ועל כרחך אף דנבנה בעבירות גדולות ורבות כזו קיים בזה מ"ע דישוב א"י דאל"כ דליכא מצוה ליכא שכר וגם כיון דקיבל שכר מלכות דוקא ע"כ דתיקן בזה ספירת מלכות עליונה ועל כן הגיע למלכות כל כך במדה גדולה שזכה למלכות שלשה דורות כדלעיל הרי דקיים את המצוה בכל תיקוניה אף למעלה בעליונים והרימה והקימה בבינינו דלמטה אף דל"ה כוונתו לזה כלל וגם הי' בעבירה והא ראי' מקבלת השכר שהגיע למלכות עי"ז בבחי' מדה כנגד מדה א"כ יש לך ראי' ברורה שאין עליה תשובה שאף אם בעל עבירה היותר גדול וכופר בכל התורה כולה ר"ל כעמרי שהי' מעובדי ע"ז וכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה אעפי"כ זכה ותיקן בבנין העיר בא"י לכל התיקונים שיש במצוה זו בעולמות עליונים א"כ הא לך ראי' ברורה גם על הנעשה בזמנינו שבוני הארץ המה בעוה"ר עוזבי התורה ר"ל אבל בטח שאינם גרועים מעמרי שהכתוב העיד עליו שהרע בעיני ה' מכל אשר לפניו והלך בדרך של ירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל ואעפי"כ בבנינו שבנה א"י קיים את המצוה כתיקונו וגם היחוד נעשה למעלה על ידו כמו כן נראה ברור דספירת המלכות למעלה בעולמות עליונים נתקנה ונתגדלה ע"י מעשה הבנין של אלו בוני הארץ דזמנינו יהיו מה שיהיו אף הפושעי' היותר גדולים מ"מ מעשיהם רצוים לפני הבורא כ"ע והתיקונים והיהודים נעשה על ידיהם היינו ע"י הבנינים שבנו והוסיפו והפריחו את הארץ לארץ פוריה אשר זה עיקר ישוב הארץ וכמו שכתב רבינו המהרש"א בברכות ד' נ"ח דעיקר מצות ישוב הארץ הוא ע"י שדות וכרמים עיי"ש וכן כתב רבינו הח"ס בדרוש לשבה"ג שנת תקנ"ח דארץ סיחון ועוג לא הי' נקרא ארץ נושבת אף דהי' מיושבת משום דלא הי' נזרע לא מגוים ולא מישראל ע"כ לא קראו ארץ נושבת שהיתה שממה ולא זרעו בתוכו וזה אמת עכ"ד הרי דעיקר ישוב הארץ הוא ע"י זרועה ונראה לי ראי' ברורה לדברי רבינו מקרא דוישלח אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ ודרשו בשבת ד' פ"ח מובא ברש"י שם שהיו בקיאים בישובה של הארץ מלא קנה זו לזיתים מלא קנה זו לגפנים שהיו טועמים ויודעים איזה נטועה ראויה לה עכ"ל הרי דזה הוי עיקר הישוב בארץ, ועיין תשו' הרשב"ש מרבינו בן התשב"ץ סי' א' ב' ג' וכן כתב הח"ס מעצמו בחידושיו לסוכה ד' ל"ה דהחרישה והזריעה בא"י הוי כמו שמקיים מצות תפילין או סוכה או לולב עיי"ש ודוק. ולא עוד אלא נראה לי דאיש פשוט הזה שבונה את הארץ בלי שום כונה לשמים רק לטובתו עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות עליונים ממה שעושה איזה צדיק יהי' אפילו גדול שבצדיקים עם תיקון חצות שלו בבכיות ומקונן על השכינה והגלות שבודאי עושה בזה תיקון גדול אבל עם כל תיקונו שעושה לא הגיע להתיקון שגורם איש הפשוט במעשה ידיו במה שנבנה בפועל אף בלי שום בונה לש"ש כאשר הגמרא דסנהדרין הנ"ל מוכיח על זה וכן כתב רבינו בהקדמת ספר ראשית חכמה דעיקר התיקון נעשה בעושה בפועל המצוה עיי"ש שוב מצאתי כן בישמח משה פ' אמור דמעשה המצוה בפועל אף בלי שום כונה מועיל יותר ממצוה בלי פעולה ממשית אף בכונה יתירה עיי"ש, ע"כ דברי המה ברורים ואמיתיים ולא יחלוק על זה אלא מי שחולק על האמת.
וגם על פי כללי ההלכה הוא כן דידוע מהפוסקים דמצוה שיש בה מעשה אינה צריכה כונה ומתקיימת המצוה אף בלי כונה ועיין רשב"א יבמות ד' ק"ג דמעשה מצוה דאי אפשר למיהדר המעשה אף מצוה הבא בעבירה לא מזיק בה והמצוה היא מצוה אף אם ח"ו נעשה ע"י עבירה והכ"נ כן כיון דהישוב נתרבה ונתגדלה על ידי מעשיהם ואי אפשר למיהדר המעשה שנאמר כאילו אינו דהא אנו נהנים ממעשה ידיהם אף אם יהי' בעבירה ח"ו נתקיימה המצוה בכל תוקף ועוז בנגלה ובנסתר ועפי"ז ברור מה שאמרתי דמעשה בוני הארץ דזמנינו אפילו ח"ו יהי' בעבירה ובבחי' אינם עושים רצונו של מקום בשאר מצות התורה מ"מ מעשה הבנין שלהם רצויה לפני המקום ומקובלת לפני כסא כבודו באהבה ובחיבה יתירה וזה אמת וברור ובפנים הארכתי בעוד ראיות הרבה וכאן די לי בראי' אחת מוכרחת, גלל כן כל בר ישראל אשר לבו נאמן לה' באמת ובתמים ואהבת ה' ועמו עומד למעלה אצלו מאהבת עצמו יוקיר ויעריך את מעשה הבנין שנגמר עד כעת על ידיכם בארצינו הקדושה.
אך תדעו אחיי ורעיי ותזכרו מתפלת משה רבינו שאמר והתחנן לפני הקבה"ו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר ע"פ האדמה מהות עמנו לא נבנה על המושג לאומיית לחוד על הנאציאנאליטאט לחוד כדרך שאר האומות ע"פ האדמה כי גוי קדוש אנחנו והקדושה תלוי בתורה הקדושה שצונו השם ורק ע"י התורה אנו נעשים לעם ככתוב היום הזה נהיית לעם והחכם הערבי כינה אותנו בשם "עם הספר" וחכמי שאר האומות קוראים אותנו בשם "עם הרוח" ע"כ טעות הוא ביד אלו המאמינים שדי לנו ח"ו במושג הלאומיית לבד כי מושג זה אין במציאות לנו כלל וגם כי מוריד עצמו בזה ממדרגה הגבוה שהגביהנו ה' על שאר האומות כי גם לשאר העמים יש מושג הלאומיית ורק ע"י מושג התורה אנו נפלאים מהם ובמדרש איכה אמרו אם יאמר לך אדם שיש חכמה באומות העולם תאמין יש תורה באו"ה אל תאמין ועיין תפארת ישראל למרן מהר"ל דהתורה מוציא אותנו מעולם הטבע ומגביה אותנו למעלה מהטבע ואם אנו מחזיקין את עצמינו לעם התורה ומתקנין את דרכינו ברוח התורה אז התורה מגביה אותנו למעלה מן הטבע ומה שאין להשיג מצד הטבע משיגין אנו בזכות התורה וגם בלי תורה אין לנו קיום החיים כלל כמשל ר"ע בדגי המים בברכות ואין אנו אומה כלל וזאת הפלאתינו משאר האומות דהם אינם קשורים בדתם ויכלו להיות לאום אף בלי דת מה שאינו כן אצלינו וזה שאמר משה ונפלינו אני ועמך מכל האדם אשר ע"פ האדמה.
