מאוצרות הרבי מסאטמר ז"ל
פעם בא אליו מישהו שחגג יום הולדת שישים וביקש ממנו ברכה שלא יזיק לו הבן שישים לזקנה ענה לו כמו שלא הזיק לך הבן ארבעים לבינה גם זה לא יזיק לך...
פעם בשמחת תורה קנה מאן דהו אשר היה רחוק מלהיות א 'הערלעכער יוד' (יהודי יר"ש) עליית חתן תורה, הדבר חרה לרבי יואל זי"ע עד למאוד עד שפלט: תראו איזה חתן יר"ש יש לנו, הוא אפי' אינו מעיף מבט לעבר כלתו משך כל השנה..
פעם נסע בראש קהל עדתו למקומות הקדושים בצפון והיתה התעוררות גדולה ובסיום המסע נאנח אחד המקורבים שאם יבא משיח צדקנו ויהיה תחיית המתים לא נזכה יותר להתעוררות מסוג זה, ועל זה השיב הרב אל דאגה יהיה מספיק צדיקים שלא יקומו.....
שהיה ילד פעם בעת אמירת ההושענות בהושענא רבה, אביו שהיה רב העיר עמד ודרש בפנים בבכיות והוא השתובב עם שאר הילדים בחוץ, פנה אליו אחד ושאל אותו, אבא שלך עומד ובוכה שם ואתה עומד וצוחק כאן, הוא ענה בטח, אבא שלי בוכה בגלל שיש לו ילד כמוני, אבל אני שמח שיש לי אבא כמוהו.
סוחר שאלו שיש לו 2 הצעות היכן לפתוח את החנות, ברחוב רבי עקיבא או בסימטא אחרת יותר בזול. אמר לו הסאטמאר רב, גדולי עולם קדמונים חיברו תפילות ונשתכחו, והחיי אדם חיבר תפילה וכל עם ישראל אומר אותה. למה? כי היא נדפסה במחזור ליו"כ. כך שפחות משנה מה ויותר משנה איפה...
מה היה תפקידם של הגבאים במדבר? לקרב את המן לפתח האוהל של רבם ולהרחיק למתחרים.
גביר אחד תרם בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר 47 דולר (אז היה זה סכום מכובד), כמניין יואל. אמר לו האדמו"ר: אצלנו קוראים לי יואליש...
מסופר על אחד שבא לאדמו"ר מסאטמר שיברכו ברפואה שלימה. אמר לו האדמו"ר, שיתן צדקה כמניין שמו ומחלתו. והוא שאלו על פרטים אלו. ענה אותו אדם: שמי דוד והנני חולה בלב. הפטיר האדמו"ר: חבל ששמך אינו ארתחששתא ואינך סובל על הכרכשתא...
למה שכרו של פנחס נכתב בפרשה חדשה ולא בפרשת בלק? כי שבוע שלם צריך לחשוב אם לתת שכר לקנאי. כששמע הסאטמאר רב מיד אמר בשביל שהמזרוחניקים שיוצאים בתחילת קריאה"ת ג"כ ישמעו איזה שכר מגיע לקנאי...
כשבנו א' ממוסדותיו סייר במקום ושאל על כל דבר כמה עולה ומי עושה, היה דבר שאמרו שזה מישהו עושה לשם שמים, מיד אמר כזה הרבה כסף אין לי...
עוד אמר שהוא בכוונה משאיר את המנהלים שגנבו, שכמה כבר יכולים לגנוב. ובמקומות אחרים מביאים חדשים כל הזמן, וכל אחד מתחיל את הגנבות מחדש.
פעם נסע ברכב עם ר' לייזר סילבר. ר' לייזר אמר נו סאטמאר רב, קפיצת הדרך... אמר לו הסאטמאר רב לאברהם ארך שלושה ימים עד שהגיע להר המוריה, ולמה? כי אליעזר היה איתו...
אומרים בשם הדברי יואל שאם גוי היה יודע השמחה שיש ליהודי ביום שיכולים לדלג על תחנון, היה מתגייר רק בגלל זה.
מספרים שבמבחן לאזרחות האמריקאית הלכו הבוחנים לקראת הרבי ואפשרו לגבאי רי"א לתרגם את השאלות. כששאל אותו הבוחן מי היה הנשיא על השטר של 20 $ אמר הרבי לר' יואל "זאג דעם ערל אז ווייניגער ווי א הינדערטער קיק איך נישט אן....." (אני לא מביט על שטרות פחות ממאה דולר..)
----
בחור אמריקאי מישיבת בריסק ניגש לר' אברהם יהושוע בתחילת חודש אדר, וביקש ממנו אישור לחזור הביתה למחרת פורים, ונימוקו עמו: שבזמן האחרון נכנס לתקופת השידוכים, והחשבון הוא כך: הבירורים לוקח 4-5 ימים, ופגישות 4 ימים, ואירוסין יום אחד, ואחרי זה היא תבוא אליהם לשבת שלפני פסח, וכך יוכל להתחיל את זמן קיץ באופן רגוע.
ענה לו ר' אברהם יהושע שיחכה עוד יום אחד. שאל הבחור: מה הענין ? ענה לו: לפי החשבון הברית יצא בשבת, לא כדאי.
ואם בבריסקער'ס עסקינן:
א. בשם ר' ישראל יעקב פישר אומרים שאמר שלמזלו אין שיעור לברכת "אשר יצר", שכן אילו היה, היו הבריסקער'ס רצים אליו עם קופסאות...
ב. בריסקער עולה לאוטובוס, כאשר הוא רואה שבאוטובוס נוהגת אשה, הוא נותן לה את דמי הכרטיס ואומר "שלא לשם קידושין". וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין, ור' ישראל יעקב שמע את זה ואמר בחיוך, מתוך שלא לשמה בא לשמה.
