.... וכך היתה מידתו של בעל ההילולא רבי דוד'ל טאלנער וכפי ששמע מזקינו רבי יוחנן זצ"ל שאביו ה"ה הרה"ק רבי דוד מרדכי מטאלנא זי"ע שנקרא על שם רבי דודל טאלנער ורבי מרדכי מטשרנוביל זי"ע כאשר הגיע לחופי ארה"ב השכיל להשקיע כספו בכמה השקעות טובות ומזה התעשר מאוד. [בדרך אגב סיפר שרבי דוד מרדכי ביקר פעם בארה"ק ואז תרם תרומה הגונה לישיבת חברון וישנו אפילו מכתב מישיבת חברון על כך. יוצא למעשה שזכות ביסוס ישיבת חברון נזקפת לטאלנא]. ואז פגשה בו אשה אחת וטענה שהיא אלמנתו של יהודי בשם "שלום עליכם" ועל הרבי מוטל לפרנסה.
מה טיבו של אותו שלום עליכם? הוא היה אחד מהמשכילים בדורו של רבי דוד'ל והיה מושך בעט סופר מהיר וברוב חן וכשרון והיה עושה ליצנות ובז לכל דבר שבקדושה אך הלה התחיל לשלוח חיצי לשונו וידו גם ברעבי'ס וחסידים ורבי דוד'ל חשש שאם ימשיך לכתוב כן יפגום באמונתם של היהודים הכפריים הפשוטים ולכך צוה שיבוא לפניו וכאשר בא ביקש ממנו שיחדול ממעשהו זה.
וענה כמו יהודי מה אקבל בתמורה ואמר שידאג לפרנסת בניו אחריו [כמדומני שזה היה הנוסח], והסכים לכך שלא יכתוב דברי לעג על אדמורי"ם וחסידים. ועתה באה אלמנתו בבקשה לפרוע ההבטחה היות שבעלה עמד בדבריו. ונטל הרה"ק רבי דוד מרדכי כמה אנשים לצים וריקנים ופורקי עול שיעברו על כל חיבוריו שכתב אותו שלום עליכם ונוכחו אכן לראות שעמד בהבטחתו וכמובן שדאג הרה"ק רד"מ לפרנסה ולכלכלה.
והלקח הנלמד לענייננו כי הנה רבי דודל יכל לשב שאנן בטח בכסאו שהרי חסידיו ודאי לא יקראו בספרי המינות של אותו אפיקורס אך מ"מ עיניו היו צופיות ודאגתו היתה נתונה שמא ישב שם בכפר נידח איזה יהודי פשוט ומגושם והקריאה בספריו של זה תגרום לו להתקררות.
