In kisvei HaRav ztz"l one often encounters the word "אידיאה". That then begs the question - What does this word mean??
In the preface to his commentary on the AMAZING essay למהלך האידיאות בישראל explains R' Zev Soltonovitch:
למילה 'אידיאה' יש תרגום עברי מימי הביניים: צורה. זהו תרגום מדויק, מכיוון ששורש המילה 'אידיאה' הוא: "אידוס" שפירושו ציור או דימוי. זו גם הסיבה שהפסלים שבכנסיות היווניות נקראים "idols", כלומר חומר שיש לו צורה. על פי אפלטון, בכל דבר שבעולם יש צורה ויש חומר. החומר עראי ומתכלה ולעומתו הצורה אינה מתכלה, לא הצורה הגשמית וגם לא הצורה הרוחנית. הצורה היא השלכה של האידיאה, ועל כן הבחנה בין חומר לצורה היא השיטה להבין מהן האידיאות השונות. אפלטון בנה שיטה שלימה, שעל פרשנותה התעוררו ויכוחים רבים, כגון: האם כל אידיאה בפני עצמה היא עצמאית, או שכל האידיאות מתאחדות לאידיאה כוללת יותר? וכן האם 'אידיאת הטוב' שמופיעה בדיאלוג אחר, היא היש-המושלם-וכולל-כל, או שגם היא חלקית? זהו אם כן, באופן כללי, מיקומו של תחום הדיון.
על כן, כשהרב מדבר על מהלך האידיאות בישראל אין הוא מתכוון רק לסיפור המעשים, כי הסיפור העובדתי הוא רק החומר. רצונו של הרב הוא להבחין בצורות, באותן התבניות וקווי המתאר החורזים את המעשים השונים. למרות שהאירועים, הדורות והפרטים משתנים, מופיעה בהם נשמה שאינה מתכלה, והמטרה כאן היא להבין דווקא אותה. לכן איננו מדברים פה על סיפור המעשים או האירועים כשלעצמם, אלא על צירם, על האידיאות המאפיינות אותם.
