Wednesday, August 19, 2020

Newness

"שירו לה' שיר חדש" 

The problem is that people think they know it all. So everything they hear is immediately twisted and distorted b/c it is combined and adapted to what they already think they know. They can't open their minds to hear new ideas and thoughts that are unfamiliar to them. To be a חכם is to learn from all people - לומד מכל אדם. That means opening up one's minds to hear what he has never heard before. Not to filter our what he is unfamiliar with and absorb what he already knows. Even if one disagrees - to understand WHY one disagrees and how the idea is logically flawed.

The same applies psychologically. So many people live in the past. The past is OVER! Learn from the past, reflect on the past - but live in the present. History is NOT destiny. 

The first mitzva given to Klal Yisrael is mitzvas Kiddush Hachodesh. The foundation of the mitzva is the notion of FRESHNESS. Not a continuation of the old but something new. Listen to Rav Moshe ztz"l:  

 

"טבעם של בני אדם, ובפרט היום, שהם יודעים את הכל כבר מתמול שלשום. כל דבר שהם שומעים הם מצרפים למה שהם כבר יודעים. באופן כזה כל דבר שהם שומעים מסתרס מיניה וביה על אתר, הוא אינו יכול לעשות שום דבר כי מיד הוא נעשה משהו שכבר היה, ומה שכבר היה לעולמים אינו שווה כלום, זה כבר היה וזה לא פעל כלום, איזהו חכם הלומד מכל אדם, הכוונה כי כל אדם חכם יודע לשמוע את מה שעוד לא שמע.

זהו החכם, חכם יודע לשמוע את מה שעדיין לא נשמע.

כל מי שחי לקראת תכלית הוא חי לקראת מחשבות חדשות, לקראת דברים שעדיין הוא לא ידע.

כל מי שחי בהמשך מהעבר והוא רק ממשיך אותו, הוא חי עם דברים שכבר ידועים וכל דבר הוא מצרף למה שכבר ידע. דבר זה נידון למות ואף הוא כמת ברגע שהוא נולד כי הוא כבר היה.

חי זה מי שיש לו עתיד ואילו מת זה מי שיש לו עבר.

מי שרוצה להיות חיי אמת חייב להיות מכוון לעתיד. ופירוש עתיד זה מה שעדיין לא היה.

אנחנו לא נוטים לזה. הנטייה שלנו אינה כזו אלא לצרף כל דבר למה שכבר היה, וכך אנו תמיד לוקחים עוד דברים וזורקים הלאה.

המצווה הראשונה שנצטוו ישראל היא חודש, מהלך החיים בעולם הוא כולו ההיפך הגמור מחודש, מי שחי לקראת עתיד חי לקראת חודש לקראת חידוש, התודעה שלו כולה מכוונת לחידוש, למה שעוד לא היה.

מה שהיה אינו מעסיק אותו, אחר שאם הוא ימשיך ויחדש הדי שבזה יתוקן גם מה שהיה באופן הטוב”.

[הגרמ"ש זצ"ל]