Reminds me of a bus trip a few years ago from Monsey to Williamsburg with a Mechitza.
סיפר לי רבינו שבאו אליו אנשים ממאנסי וביקשו ממנו שיכתוב שיש מעלה
שבאוטובוס שנוסע ממאנסי לניו יורק תהיה מחיצה והוסיפו שהנהג אמר שאינו מוכן לנהוג
אם אין מחיצה.
ואמר רבינו שהשיב להם שקודם כל אם אינו רוצה לנהוג שלא ינהג ואם ירצה
לשים בו מחיצה שישים ושבודאי שזו מעלה דכל זהירות שאפשר להוסיף בהרחקה בין גברים
לנשים היא טובה אבל אם נכתוב את זה בפירוש אז יצא שזה יהיה פסק דין שזה חומרא
מעלייתא שיש לכל בעל נפש להחמיר בה. ובזה יש שני חסרונות, קודם כל יצא שכל העולם
שאינו נוהג כך כגון בירושלים ובבני ברק אינם נוהגים כמהדרין וגם אתם בעצמכם כשאתם
הולכים למקומות אחרים אתם לא נוהגים כך. ושנית המערערים יכולים לטעון לכם שמדוע
לכם להחמיר בדבר זה דוקא מה עם כל שאר החומרות שיש לבעל נפש להחמיר האם אתם
מחמירים בהם ולפיכך לא שייך להחמיר.
והוסיף רבינו שבאמת מוצאים שהיו תקופות שהחמירו בענין הרחקה מנשים
יותר מתקופות אחרות כגון מה שהלבוש כותב שבימיו אין נוהגים לעזוב הבית כשהנשים
אופות לחם לא כמו שנהגו פעם בימי הגמ' וזה משום שבימיו כבר היו מצויות הנשים בין
הגברים יותר מבזמן הגמ' וזה לא השפיע עליהם כל כך. וגם בגמרא בעצמה מובא שרבי
יוחנן מזכיר שכשהיה צעיר היו הולכים לטייל נער עם נערה בשוק כבר שית עשרה וכבר שב
עשרה ולא היו חוטאים ועכשיו נתקלקל העולם וצריכים לחשוש ואינו מזכיר את החומרא של
עכשיו בתורת מעלה אלא שזו מציאות שיש לנהוג כך וגם מוצאים עירובין נ"ג
שברוריה אשתו של ר' מאיר כעסה על אדם שדיבר איתה מילה מיותרת רואים שיש כמה
דרגות להרחקה ובודאי שכל ההרחקות שצריכים יש להחמיר בהם אבל לא שייך לכתוב פסק על
כל חומרא ששייך להיות דלא שייך לכתוב על כל חומרא שבעל נפש צריך להחמיר.
