The 11th principle printed in the siddur is:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו.
I believe with a complete faith that Hashem bestows good upon those who keep His mitzvos and punishes those who transgress His mitzvos.
However, if one looks in the Rambam in his Hakdama to Chelek, he sees that the Ani Maamin in the siddur is lacking:
והיסוד האחד עשר, כי הוא יתעלה נותן שכר למי שעושה מִצְוֹת התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה. וכי השכר היותר גדול העולם הבא, והעונש היותר חזק הַכָּרֵת. וכבר אמרנו בזה העניָן מה שיספיק. והמקרא המורה על היסוד הזה, מה שנאמר (שמות לב לב): "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ". והשיב לו השם יתברך: "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי". רְאָיָה שיודע העובר והחוטא, לתת שכר לזה ועונש לזה.
The Rambam says that one must not only believe in reward and punishment but that the greatest reward is the world to come and the greatest punishment is kares.
