The Rambam in Moreh Nevuchim [3/14] says that they were not [!!!]. They were knowledgable in the science of their times but not aware of future changes in scientific understanding.
"אל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז"ל] מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות".
The Lubavitcher Rebbe in a sicha given in 1983 on the second day of Shvuos says that the Rambam was just writing to appease the more "Perplexed" [today they are called "Modern"] people. He hoped that over time they would see the truth but in the meantime they wouldn't be able to handle it.
"דברים אלו כתב הרמב"ם כדי להניח את דעתם של הנבוכים שעדיין אינם ראויים לקלוט את אמיתית הענין בטהרתו ולכן לעת עתה אומרים להם כדברים הנ"ל כדי שקושיותיהם לא יפריעו ויבלבלו אותם מלימוד התורה, ובמשך הזמן יגיעו להבנת אמיתית הענין דנצחיות התורה . . וע"ד הלשון שמצינו בחז"ל 'דחי' בקש', היינו, שאין זה המענה האמיתי".
The Ravish explained that the Rambam was compelled to explain things philosophically because people weren't yet ready to accept eternal truths.
"כדי להשיב את האפיקורוס עשה [הרמב"ם] ספר המורה, לסתור המופתים והראיות שהביא הפילוסוף לקיים קדמות העולם, וכן בענין ההשגחה, ולפי שהיו בזמנו הרבה מישראל נבוכים בעקרי התורה מפני מה שלמדו מן החכמה ההיא . . . ועכ"ז לא נמלט הרב ז"ל מהמשך קצת אחר החכמה . . ואולי לא היתה כוונתו רק באשר לא יוכל להשיב האנשים ההם לגמרי מן הקצה אל הקצה ובאר להם ענינים מעטים מן התורה בדרך מסכמת אל הפילוסופיא".
However, it is not so simple to change the Torah for ANY purpose:
ת"ר וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו. בשעת פטירתן אמרו להם דקדקנו בכל תורתכם ואמת הוא חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור של כנעני שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם, ממ"נ אי רעהו דוקא אפילו דכנעני כי נגח דישראל ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני לחייב, ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות - ב"ק ל"ח
Our Rabbis taught: The Government of Rome had long ago sent two commissioners to the Sages of Israel with a request to teach them the Torah. It was accordingly read to them once, twice and
thrice. Before taking leave they made the following remark: We have gone carefully through your Torah, and found it correct with the exception of this point, viz. your saying that if an ox of an
Israelite gores an ox of a Canaanite there is no liability, whereas if the ox of a Canaanite gores the ox of an Israelite, whether Tam or Mu‘ad, compensation has to be paid in full. In no case can this be
right. For if the implication of ‘his neighbor’ has to be insisted upon, why then in the case of an ox of a Canaanite goring an ox of an Israelite should there also not be exemption? If [on the other hand] the implication of ‘his neighbour’ has not to be insisted upon, why then even in the case of an ox of an Israelite goring an ox of a Canaanite, should there not be liability? We will, however, not report this matter to our Government. [Bava Kamma 38a]
Waaaiiiiit a second!! Why didn't the rabbis "fudge" on this halacha? It is dangerous to tell goyim that the Torah discriminates against them?! But no - they told it as it was. Why?
There is a famous teaching of Rabbi Shlomo Luria in his Yam Shel Shlomo. He learns from this gemara that one is not allowed to falsify Torah EVEN UNDER THE THREAT OF DEATH! [See עקבי הצאן סימן ה]
Some maintain that we don't pasken like this Yam Shel Shlomo and one is allowed to change the Torah when necessary [as in the story of Talmai Hamelech - or "Ptolmey" - in Megillah 9a and Meseches Sofrim 1/7 when the Rabbis changed various psukim so as to avoid misunderstandings].
ועיין!
