There has been much discussion over the last 100 years or so about a woman's role in this world generally and in Torah specifically.
The starting point for any discussion must be - What does Hashem want? Not how I feel or what I want, because then worship of G-d turns onto self-worship. Now it COULD BE that Hashem is also interested in our feelings and that will impact the discussion but that is only after we determined that Hashem gave our feelings on the matter credence.
That being said it is clear that Hashem wants us to serve Him with simcha, as the pasuk says עבדו את השם בשמחה. If people are bitter or feel slighted then the desired goal of closeness to Hashem will not be achieved. That doesn't mean that we change the Torah to fit with peoples whims but it does mean that we care about people's feelings. The gemara [Chagiga 16b] says that we used to allow women to perform semicha [leaning] on the animal in the Beis Hamikdash not because it was necessary but in order to make them feel good - כדי לעשות נחת רוח לנשים.
So if something is permitted and there aren't other mitigating factors, people's feelings should definitely be valued in the context of Avodas Hashem.
Of course, there are accepted customs and laws that if altered endanger the entire Jewish enterprise. Once on the slippery slope it takes not long to end up falling deep. That is why the Rabbinic establishment [or individuals] fought fiercly to maintain the accepted standards throughout the generations and at times even mandated a higher level of strictness in order to combat the laxity that so pervades our world [e.g. not showing pictures of even modestly dressed women in magazines].
So we need the wisdom and Yiras Shomayim of great people in order to guide us as to what new practies may be introduced and what should be shunned. In Rav Kook's language "הישן יתחדש והחדש יתקדש" - the old will become new and the new will be sanctified [loses a ton in translation:-)].
What does a woman REALLY want? Does she REALLY want to be a man?? Is that going to make her happy?? If we would take a survey of five thousand women - 2,500 professionals and 2,500 old fashioned housewives, would we find that the professionals are happier?
I seriously doubt it. If the housewives are financially stable and have happy, fulfilling marriages I am sure that they will report no less of a level of satisfaction than the professionals. The professionals have to struggle with their "separation anxiety" when they leave their babies at child care [not to mention the child's anxiety...]. What normal woman loves her co-workers at her law office as much as her sweet 3 year old??
This is NOT TO SAY that women shouldn't work. It just means that working will not necessarily make her happier. Many women would be thrilled to quit their jobs and stay home but the financial realities of life make that an impossibility. Not to mention frum families where it is impossible to survive with less than a six figure income [unless they have a small number of children or receive significant reductions in tuitions].
According to the gemara [at least the way it is going to be explained and interpreted], the nature of a woman is not to be the giver but the receiver. The man's job is to give and give and give and the woman's job is to take what she receives and to develop and cultivate it.
One example is financial. It is solely the man's halachic obligation to support his wife [if he can - I have been married 23 years, my wife hasn't worked, making me the sole bread winner. I must admit I have been for the most part really bad at it. I am good at a few things but am really not a wheeler dealer type. But somehow, by the grace of G-d, we are still here]. He has to bring home the money and her job is .... to spend it:-). He give her 50 dollars and she prepares dinner with the food she bought. He gives her a credit card and she buys clothing for the kids.
Example two: He gives her seed and his job is over. Now all he has to do is buy her chocolate and get her a housekeeper and she can focus on her developing fetus. He gave - she developed. Without him - no start. Without her - no continuation. Then she has a baby which they call "our baby" but we all know the secret that she did all the work. Then it is primarily the mother who raises the child [guys - try breastfeeding the baby yourself].
In Kabbala, man is חכמה while woman is בינה. The idea of חכמה is that first strike of lightening, that blast of illumination. בינה is מבין דבר מתוך דבר - Understanding B from A. She receives his chochma and then develops it. That is the meaning of the gemara that women have "בינה יתירה".
I have yet to meet a boy who said - "I want a girl who is going to support me financially and emotionally. A girl who will be my rock. Someone who will take charge and make big decisions. I will stay home with the children and she will work long hours to support the family." Of course, just about every girl is looking for a boy who will support her generously and will be the strong one [not that woman are weak but the classic picture of a couple walking together is her leaning on him and not the opposite - unless he is ill].
In the transmission of Torah it is the same. Women must learn and know what they need to know - but the source of the wisdom is gong to be men who are the main transmitters of the [intellectual] tradition. When the Rambam enumerates the שלשלת המסורה - the chain of transmission of Torah Mi'Sinai, the list consists solely of males. Once a woman receives this knowledge [חכמה], her job is to develop and deepen what she learned from her unique personal and feminine perspective.
That is all a preface to the real reason I wrote this post. [Like many of my posts, the original plan was a sentence or two of mine but a thousand plus words later I am still going. THAT is a testament to the creativity of the human mind with which we have ALL been blessed. מה רבו מעשיך השם!!]
The gemara [Brachos 51b] says that the fruit of a woman's belly is blessed only through the man. According to the Rav ztz"l [not the "YU" Rav ztz"l but the "Mercaz HaRav" Rav ztz"l] this is not telling us a detail about life but rather an ontological reality about a woman's role in life [the Rav often derives big life lessons from seemingly minor details]. She is the receiver and developer but the SOURCE must be the man.
The Rav says that too much of an emphasis on the intellectual side of Torah is BAD for her. That would explain why no woman - no woman - wants to sit in a Beis Medrash analyzing complex Rashba's and bringing out new principals for twelve hours [that make no practical impact on daily life] a day as the men do. It just doesn't fit with her deeper spiritual and emotional needs.
Let us see his magical words [I thank my beloved chavrausa R' Aharon Yisrael ben R' Moshe Mordechai who learned this passage with me. What would I understand without his help??!!!]
"תניא רנ"א מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר וברך פרי בטנך, פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך".
התעודה הטבעית ביחש האשה, תלמדנו ארחות חיים בכלל ההנהגה והחינוך הראוי אל הבנות, האשה הכללית של כלל האומה, ע"פ דרכה של תורת ד' התמימה. כי הננו רואים את הבנות והם ג"כ ברוכות בשכל טוב וכשרון נפשי הגון, ומעבר מזה הננו רואים כי לא נוצרו להיות עסוקים בעמקי המדעים והמוסרים, בין מצד תכונת נפשן וכן מצד הטיפול הראוי להם בגידול הבנים, עיבורם לידתם והנקתם. ועוד כי אם יתגבר דור אחד ויאבה לשכלל את הבנות ג"כ בהשלמת השכל במעלה עליונה, אז ירע לאושר הדור הבא, כי תושיה מתשת כחו של אדם , וההתעסקות בכשרון השכל מחליש עכ"פ, ברב או במעט, חוזק הגוף. ע"כ ראוי לכה"פ להניח חזקת הגוף של האמהות שלא יתמוטט מעבודת הלימודים, וישלים עכ"פ איזה חלק רשום מחסרון הנמנה מחולשת האבות מחלישים את גופם ע"פ עבודת השכל. אבל בהיות ג"כ האם נתונה אל עבודת המושכלות, יצא בהמשך הזמן דור חלש ורפה אונים, שלא יהי' מוכשר כלו מרוב חולשתו לקבל את יסודי החכמה והצדק ואור דעת אלהים שצריכים נפש בריאה וגוף בריא. ע"כ גדולים מאד דברי חכמים "לכל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות, ואין קץ לאושר הכללי שהצלנו ע"פ ההדרכה המעולה הזאת.
אמנם עדיין יש לשאול, על כשרון השכלי של האשה על מה נוצר, היתכן שיחוק יוצר הנפש יתברך כוחות נפלאות במין שלם מהאנושיות על מנת שלא יצא אל הפועל בכל תכונתו. ע"ז נקח לנו לעד את הגלוי, את הטבע עצמו, לראי' שלא נוצרה האשה לחולל חדשות מעצמה, כ"א רב כח שכלי בה להשכיל עד כמה ראוי להיות מודרכת, ע"פ ההנהגה המעולה של שלימי האנשים, והנפש העדינה. המוכנת ע"פ רכות מזגה להרגיש את הוד ההדרכה המוסרית וטוב הטעם של יראת ד' ודרך צדקה ומשרים, כפי התכנית ששלימי האנשים ישכילו בחכמתם ובהעמיקם חקרם, חנן לה בזה הקב"ה בינה יתירה, כדברי חז"ל , הרגשה דקה ושנונה שתצא אל פועל הנעלה רק בהיותה פועלת ע"פ ארחה להרחיב ולהטעים את יסודי המוסר, ולבארם ע"פ רגשות טבעיות טובות הנקלטות מחזיון הנהגת בית יפה. ע"כ רק בהיות חובת הדרישה מסתלקת מהאבות לחינוך הבנות, רק אז יצא אל הפועל הכשר הבנות, לכלכל ולטפח ע"פ רגשות לבבם את המדעים המוסרים ואורחות הטובות של יראת ד' שיורו חכמים ושרי קודש, ואז גם המצויינות ביותר תביננה את תעודתן. ואם כשרונן ירבה, יוסיפו דעת להרחיב את ארחות הצדק והטוב, ע"פ המקור הראשי שישאבו מאור התורה, שיכרוה הגברים מעמקה של תורה, ואז יבנו לנו בתים נאמנים שלמים עם ד' ועם עמו. אבל בהתפרץ המנהג להלעיט את הבנות תורה וחקר, אז תטעינה בתעודתן לחשוב שעליהן לחפש חדשות יסודיות, מה שאינו ע"פ תכונתן, ויצא מזה קלקול עצום בחיים המוסריים והחומריים. ע"כ למדתנו תורת אמת שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, וכהטבע הגופני כן הוא הנפשי, שהבינה היתירה של האשה, שהיא אשת חיל באמת, תביא רק טוב, באורח ההוראה המעשית של מוסר האב המקורי, "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" .
