3 comments:
1] Rav Yonason Eibeshitz finds an allusion to the story of Bar Kochba in the psukim!
(בראשית לח: ג, ד, ה) "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר", "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן", "וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ". וזלה"ק: 'ויקרא את שמו ער' שהוא בנין בית ראשון דהוא לשון ער, היינו מלשון וייקץ משנתו, דהי' בשמחה וטוב לבב. 'ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן' שהוא מורה על בית שני שהוא ממהר ליחרב, והוא לשון אנינות. 'ותוסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והי' בכזיב בלדתה אותה', היינו לאחר בית שני הי' מושל בן כוזיבא שנה, ובאמת הי' במחשבתו להיות משיח, וכשמת היו קורין אותו בן כוזיבא דהיינו הי' מלא כזב ושקר, והוא הי' מולך בשילה, ולכך 'ותקרא את שמו שלה', 'והי' בכזיב בלדתה אותו' היינו דהי' נקרא בן כוזיבא. עכלה"ק.
2] If Rebbe Akiva made a mistake, then how are us Lilliputians expected to know who is moshiach? The Lubavitcher Rebbe answered that we have an advantage - the signs given by the Rambam. Rebbe Akiva didn't have the psak of the Rambam.... But we do so we will know when the "real McCoy" is here and הגיע זמן גאולתכם!!!
3] How could Rebbe Akiva have made such an egregious error? We some from Chazal some very negative things about Bar Kochba - Before one of his battles, Bar Kochba blasphemously proclaimed: "G‑d, if you choose not to help us, at least do not help our enemies," thereby implying that the Jews could be victorious without Divine assistance. On another occasion, Bar Kochba suspected that his saintly uncle, Rav Elazar HaModai, knew military secrets. Enraged, Bar Kochba confronted the elderly Rabbi Elazar, kicking him and causing his death [*]. He would cut of a finger from the hand of his soldiers [ירושלמי פרק ד הלכה ה].
Rav Kalman Ber [who was a Ra"m in KBY in hi sefer מעשה רקם from page 77] suggests that Rebbe Akiva thought that he was משיח בן יוסף who is the predecessor of משיח בן דוד and prepares the military and material backdrop for spiritual redemption.
Such a theory needs a firm basis in the sources which I didn't see. וצ"ע.
[*] שלוש שנים ומחצה היה אדריינוס צר על ביתר. והיה ר' אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום, ואומר: ריבון העולמים, אל תשב בדין היום, אל תשב בדין היום. וכבר רצה אדריינוס להסיר את המצור מן העיר וללכת לו. אמר לו כותי אחד: לא תלך לך, שאני אמסור לידך את העיר. נכנס דרך ביב השופכין של העיר ומצא את ר' אלעזר המודעי עומד ומתפלל. עשה עצמו כלוחש לו בתוך אזנו. ראוהו בני העיר והביאוהו אצל בן כוזיבא (בר כוכבא). אמרו לו: ראינו את הסבא הזה משוחח עם דודך. אמר לו: מה אמרת לו ומה אמר לך?... אמר לו: אמר לי שאסגיר את העיר. בא (בר כוכבא) אצל ר' אלעזר המודעי ואמר לו: מה אמר לך הכותי הזה? אמר לו: לא כלום. מה אמרת לו? אמר לו: לא כלום. בעט בו בעיטה אחת והרגו. מיד יצאה בת קול ואמרה (זכריה יא:יז) "הוי רעי האליל עזבי הצאן, חרב על זרועו ועל עין ימינו, זרעו יבוש תיבש, ועין ימינו כהה תכהה". הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם, לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתר ונהרג בר כוכבא.
