Have you ever dreamt a disturbing dream, but cannot remember it? The Talmud recommends reciting the following prayer while the kohanim bless the people:
“Master of the World! My dreams and I belong to You. If the dreams are good — bolster them like the dreams of Joseph. And if they need to be remedied — fix them like the bitter waters that Moses sweetened. Just as You transformed wicked Balaam’s curses into blessings, so too, make all of my dreams be for the best.” (Berachot 55b)
Transforming Bad Dreams
There are two ways in which evil tidings may be transformed into good ones. In the first way, the means remain disturbing, but the final outcome is good. One example of this is the sale of Joseph into slavery and his subsequent imprisonment in Egypt. All of the various causes were adverse, incurring much hardship for Joseph. But the ultimate result — Joseph’s rise to greatness, and his ability to provide sustenance during the years of famine — was certainly for the best.
However, it is even more impressive when the causes are also transformed into positive ones, so that the end is achieved through propitious means. An example of this type of transformation occurred with Balaam. God could have let Balaam curse the people of Israel, and only later changed his curses to blessings. But instead, God “placed a hook in Balaam’s mouth” — as the Midrash describes God’s complete control over Balaam’s powers of speech — so that only blessings came forth. Thus even the means — Balaam’s prophecies — were favorable.
We pray that our dreams should be completely transformed for the good. Like Balaam’s ‘curses,’ we want both the ends and the means to be auspicious and beneficial.
(Sapphire from the Land of Israel. Adapted from Ein Eyah vol. II, p. 274)
היפוך הרעה לטובה אפשרי בשני אופנים, כי לפעמים יהיה דבר רע מורכב מכמה סבות רעות, שכ"א בפני עצמה היא רעה ולכשיצטרפו הן הגורמות לאיזה רעה גדולה חלילה. ואפשר לפעמים שאותן הסבות עצמן הרעות תהינה הפוכות שתגרמנה את הטוב, כמו שהי' ביוסף שהסבות הרעות של מכירתו והאסרו, גרמו [את] גדולתו. אך יותר טוב מזה שיהפך השי"ת את הסבות עצמן, שהתכלית הטובה תבא ע"י סבות טובות. והנה כקללת בלעם הרשע, הי' אפשר שיקלל והשי"ת יעשה את קללותיו לברכות, ואז הי' הדבר דומה להנחת הסיבות כמות שהן אלא שהתכלית תהופך. אבל כיון ששם השם ית' חכה בפיו , והוא בעצמו הי' מוכרח לברך, א"כ הסבות הגורמות בעצמן נהפכו לטובות. וזה נבקש שכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע לברכה, בהפיכת הסיבות עצמן, לא רק התכלית לבדה, מרעה לטובה, כן תהפוך את כל חלומותי עלי לטובה. שאם היו מורים על סבות רעות, שמסבבות חלילה תכלית רעה, לא די שתהפוך את התכלית ע"י הנחת הסבות כ"א גם הסיבות תתהפכנה להיות סבות טובות נוחות ומשמחות. ואמר "עלי" אע"פ שכבר כלל ג"כ אחרים, להורות שכ"כ גדולה היא לאדם הישר תשוקתו להטבת זולתו, וכ"כ הוא מרגיש ברעת רעהו ומשתתף בצערו, עד שמילוי הבקשה ביחש לאחרים הוא ממש נוגע אליו, והכל נכלל בכלל "עלי לטובה".
