רש"ר הירש בראשית פרק ג
ואל אישך תשוקתך. "תשוקה" משורש "שוק", ומכאן: "שוק", "שוק", "שוקק" (=תנועה המונית של ארבה וסוסים); נמצאת הוראת היסוד: תנועה חזקה לקראת כיוון מסוים; ומכאן "תשוקה": פניית הנפש לתכלית מסוימת, הוה אומר: שאיפה, כיסופים. מטבע האשה, שאין ייעוד חייה מתקיים, אלא מעת הילוותה אל אישה, - אך הלה יטיל עליה התנזרות חדשה: "והוא ימשול בך!" משנשתנה היחס בין אדם לאדמה, והאיש יאכל לחם רק בזיעת אפיו, - כבר נעשתה האשה תלויה בבעלה, שהוא המפרנס העיקרי. כך נתערער השויון המקורי - בין איש לבין אשה. וכך הדברים מתגלגלים דרך כלל. ורק התורה תביא גאולה ותפרוס סוכת שלום. איש ואשה ישובו לכהונתם ויעבדו את ה' כשוים; והאשה תשוב להיות "עטרת בעלה", "רחוק מפנינים מכרה" (משלי יב, ד; לא, י).
ואל אישך תשוקתך. "תשוקה" משורש "שוק", ומכאן: "שוק", "שוק", "שוקק" (=תנועה המונית של ארבה וסוסים); נמצאת הוראת היסוד: תנועה חזקה לקראת כיוון מסוים; ומכאן "תשוקה": פניית הנפש לתכלית מסוימת, הוה אומר: שאיפה, כיסופים. מטבע האשה, שאין ייעוד חייה מתקיים, אלא מעת הילוותה אל אישה, - אך הלה יטיל עליה התנזרות חדשה: "והוא ימשול בך!" משנשתנה היחס בין אדם לאדמה, והאיש יאכל לחם רק בזיעת אפיו, - כבר נעשתה האשה תלויה בבעלה, שהוא המפרנס העיקרי. כך נתערער השויון המקורי - בין איש לבין אשה. וכך הדברים מתגלגלים דרך כלל. ורק התורה תביא גאולה ותפרוס סוכת שלום. איש ואשה ישובו לכהונתם ויעבדו את ה' כשוים; והאשה תשוב להיות "עטרת בעלה", "רחוק מפנינים מכרה" (משלי יב, ד; לא, י).
