It is well known that the Charedi press is censored. For example - one will never read about rape, pedophilia or any other sexual crimes in a Charedi newspaper or magazine. There will not be discussions about domestic abuse or anything related to sexuality in or out of marriage. There will be vague references to "kedusha" or "shmiras einayim" or "Shovevim" [which is all about sexuality] but nothing explicit. Every publication has a censorship board [called "va'ada ruchanit"or something to that effect].
On one hand - this is a problem. Since we are living in the real wold and not a fantasy world, crimes of a sexual nature are committed daily - even among Charedim [not more than the general population but they occur]. Unfortunately, there are predators out there who are very dangerous and have to be called out. People have to be aware of what is out there.
Couples get married and a central part of the marital bond is physical. There are a lot of frustrated Charedi people out there who are married to spouses who have intimacy issues but since the community is hush-hush about such things, the couple never gets help. It is a given in the outside world that a couple must have a sexually satisfying relationship but in the Charedi world sex is often perceived [by some] as impure and only done in order to have children or to fulfill the mitzva of Onah. What is forgotten is that the mitzva of Onah is not being fulfilled if one or both of the spouses is not satisfied. [The Torah is explicit that a man has to satisfy his wife - as we see in this weeks parsha - and the obligation of a wife to satisfy her husbands needs is in the gemara - see Nedarim 15b at the bottom].
On the other hand I understand this approach. We live in a filthy world where there is little to no modesty, where salacious stories of people's sex lives are splattered over the front page of even the most respected newspapers, where social media thrives on details of what should be extremely private behavior. I don't want my kids - or myself - reading filth. Nor do you. So the Charedim went to the opposite extreme and banned EVERYTHING.
That is where I, your humble servant comes in. I ALSO censor on this blog. When I copy an article onto the blog and there is foul language - it goes out. If there are unnecessary references to זנות or עבודה זרה - out! In general, I try to be careful about what I personally write. Like the Kotzker said - Not everything one thinks should be written.
On the other hand - there are many open, frank discussions on the blog about topics relating to sexuality, gender issues and the like. I have chosen to write about these topics because [among other reasons] ALMOST NOBODY ELSE tackles these issues from a Torah perspective. So am I going against the proper Torah hashkafah when I do so? If it isn't good for Yated Neeman or Hamodia - why should I be less frum??
Here I get to the point: THE TORAH TALKS ABOUT THESE TOPICS VERY OPENLY AND EXPLICITLY!!! Try going through Chumash and finding one Parsha that doesn't talk either in the psukim themselves or in Chazal about sexuality. When the gemara talks about "פתח פתוח מצאתי" it doesn't mean that some fellow came home one day and found the front door open. This would only pose a problem possibly for a locksmith but not for Chazal or halacha. The gemara and medrashim talk openly about sexual issues in countless places.
The Torah talks about it because the Torah is a Toras Chaim and sexuality is very much part of our lives. We spend very little time actually having sex but a great deal of time either thinking about it רח"ל [for those who choose not to control themselves] or repressing it - לשם שמים [see the passage quoted at the bottom] . That is the reality. To deny that is to live in a la-la world.
So we must be clear: In order to have proper shalom bayis, one has to have a satisfying sex life. See Shabbos 152a Rashi D"H משים. For women it is usually not as important as it is for men, but many women also seek physical intimacy. [There are of course other no less important parts of marriage]. Physical intimacy in it's various forms fulfill not only purely physical needs but deeply emotional one's as well. I don't believe that we have such a strong sex drive for the few seconds of pleasure that ejaculation entails but that it serves a much deeper existential need for connection, love and unification with one's beloved.
Our desires are called the "יצר" which is called such because it is creative. The most creative aspect of a human being. This creativity is dangerous and can be misused. Outside of the context of one's marriage it may not ever find expression - even visually. Inside of marriage it is perfect. So we decide if the יצר is רע or טוב.
Our desires are called the "יצר" which is called such because it is creative. The most creative aspect of a human being. This creativity is dangerous and can be misused. Outside of the context of one's marriage it may not ever find expression - even visually. Inside of marriage it is perfect. So we decide if the יצר is רע or טוב.
So my call is to preserve the highest levels of kedusha while at the same time being conscious of the importance our sexuality plays in our lives.
האופן של הישרת הדרך בימי הבחרות, ביחוד שכוחות הגוף והנפש המה בתקפם וחמדת החיים עזה עד מאד, היא בשני אופנים. הדרך הרגיל הוא, שאע"פ שכל רגשי היופי הם טובים ומרהיבים את הנפש ומי שהוא צדיק תמים שמשתמש בהם בדרך ישרה ודאי הוא דבר טוב ונעים, כי לא לחנם נברא הרגש הגדול הזה באדם. ולא עוד אלא שרגשי היופי הם מפתחים כחות השכל ומגדילים ג"כ את כוחות הנפש הטובים, דירה נאה אשה נאה וכלים נאים הם מרחיבים דעתו של אדם.
הריח הטוב שהוא המושג הכללי של ההנאות היפות שראוי רק לבעלי נפשות עדינות והרגשות זכות, ע"כ אמרו חז"ל במוגמר שהוא דבר שאינו שוה לכל נפש, ואמרו חמרי וריחני פקחין, ומי שהתפתח אצלו חוש הריח באופן נעלה אמרו (בסוטה) בני טהרה יש בך, שכוחות הנפש כשהם מלאים בגבורתם הם כלים יקרים לכל אשר שאר רוח לו להשכיל ולהיטיב. והנה למרות כל השבח שיש ביסוד היופי בכל זאת ע"פ הרוב יאלץ ההכרח לדחותו בפרט בימי הבחרות, מפני ההפסד המוסרי שעלול לבא לרגליו. כדמצינו באותו נזיר שבא מן הדרום, יפה עינים וטוב ראי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, ובכ"ז ראה להשחית שערו הנאה מפני שפחז עליו יצרו, ושמעון הצדיק נשקו על ראשו ואמר כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל, (נדרים).
אמנם אם שהדרך הוא דרך משובח לדחות את היופי שאינו כ"א טוב חיצוני מפני הפסד עקרי, אבל כל זמן שיאלץ ההכרח לשחת איזה דבר טוב ויקר אין זו מציאות שלימה. והמעלה היותר עליונה היא שיהי' השכל שלם כ"כ וכוחות המוסר כ"כ חזקים, עד שיפונק גם רגש היופי בכל צבעיו ופרטיו, והם עוד יוסיפו הוד והדר לשלימות האמיתית של המוסר הטוב וקדושת ההנהגה ודעת אלהים ביראת ד' ואהבתו. והנה הריח של הלבנון הוא צד היופי שבו, שבא מרב כחו הטבעי של צמיחת ארזיו הנשאים והרמים, ודומה צד הריח הטוב שבו לצד היופי, וצד הגבורה שבארזיו לצד הטוב הפנימי שבנפש, ותחת שבזמן הזה שעוד לא בא העולם לשכלולו ולפתח חטאת רובץ, אי אפשר כמעט להמצא בחור בישראל שלא טעם טעם חטא, כ"א שמהרס ופורץ פרצות בחוקי הנימוסים המיוסדים מטעם היופי ומבטלם. ואם רואה יצה"ר אדם שמסלסל בשערו אומר דידי הוא , שצריכין למעט היופי והריח הטוב, וגנאי לת"ח שיצא מבושם לשוק , והכל הוא מפני שליטת היצה"ר והמדות הרעות שאי אפשר לקבל רוב טובה. ע"כ מחלישים ג"כ כוחות טובים שאינם עיקריים כ"כ כדי להציל העיקר. ומזדמן לפעמים שהמראה החיצוני של אדם נעלה במוסרו ויראת ד' עושה מחוץ רושם בלתי מרהיב את הנפש. ונקרא ת"ח פתיא אוכמא , בפרט אם הוא בימי הבחרות ועומד במדרגה חשובה ביראת ד'.
ע"כ אמר שעתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, שלא יצטרכו לחסר מנפשם שום טובה ושום הוד ונעם המרחיב את הנפש ומחזקה, כי בזמן חסרון המוסר מחלישין כחות הנפש ע"י מה שאין נותנים לכל כח את כל התפתחותו. אבל לעת השלימות יתנו ריח טוב כלבנון, שההוד וההדר והרחבת הנפש הבא מהשלמת כל תנאי הרגשת היופי יהיו שלמים אצלם בכל פרטיהם, ולא די שיעיקו להשלימות הפנימית אלא יחזקוהו. והריח הוא הציור של הנוי הפועל רגשי הכבוד של חוש היופי על זולתו. וזאת היא המעלה העליונה שבהרגשת היופי, וזה יבא דוקא מצד הקדושה והשלימות, כי לא תהיה עוד מלחמה פנימית כ"א כל כוחות הנפש יכירו ויודו הטוב העליון של עבודת השם השלימה, וכמו שהובטחנו מפי השם ית': "ואוליך אתכם קוממיות" . והנה המעלה השלימה של העמדת כל הכוחות על מכונם ומלואם יהי' למנה למי שלא טעם טעם חטא. אמנם מי שנכשל בחטא, כפי ערך הרושם שעשה עליו החטא, שבא מצד שלא רצה לותר שום הרגשה נעימה בעוד שלא הי' מוכשר לקבלה, יופחת לו משלימותו ביחש קבלת הכח הרענן של שלימות ההוד בכל תנאיו, ורמזו ז"ל יש שעושין לו צלצל ויש שעושין לו ענק כו'.
