Why is it that when it comes to monetary matters we are sooooo strict and don't give someone money even if he has a רוב on his side, while when it comes to CRIMINAL matters - איסורא - we do follow a majority?? Shouldn't we be MORE strict about criminal matters and punishment than about mere money??
Said Reb Shimon!:
היסוד בזה למאן דאמר דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא, דשאני דיני
ממונות מכל דיני התורה... שעיקרי הגדרים של זכות ממון אינם חוקים עפ"י התורה
אלא היסוד בהם הסכמת שכלנו... ולפי זה כל הכללים השנויים בדיני ממונות שאינם
מפורשים בתורה הם שנויים עפ"י משפט זה, כמו "ברי ושמא" דקיימא לן "ברי עדיף"
היכא שאין שניהם מוחזקים, ולהוציא מיד מוחזק לא מהני, דהטעם בזה דמי שיש לו
טענה מעולה מחבירו, הסברא מחייבת שיהיה זכותו גדול מחבירו, אבל נגד זה יתרון
הזכות של המוחזק עולה נגד יתרון של טענה טובה דחבירו .
ומהאי טעמא סבירא ליה לשמואל כיון דדין לילך בתר רוב הוא חוק
התורה, אף שאינו בירור גמור דהרי ידעינן דיש מיעוט, מכל מקום אמר רחמנא שעלינו
להתנהג בכל דרכי התורה עפ"י הרוב, אבל כל זה בדינים שעיקריהם הוא חוק התורה,
אבל בספק ממון שיסודו הוא גדרי הזכות, וכן כללי הספיקות כמו כן הם גדרים של זכות
ממון, שתלויים בדעת והסכמת השכל וסברא ישרה, הנה כשיש לתובע רוב המסייעו שעל ידי זה ראוי להיות זכותו גדול בהחפץ שטוענים אליו, אבל נגד זה זכות הנותן
להנתבע במה שהוא מוחזק עולה נגד כח הזכות של התובע
ובזה יש לומר דמה דאמר שמואל "כי אזלינן בתר רובא באיסורא, אבל בממונא לא
אזלינן בתר רובא" (בבא בתרא צח ע"ב), הוא הכונה דבדינים שיסודם חוק התורה
אמרה התורה ליזל בתר רוב, אבל בממון שיסודו הוא הסכמת שכלי, גם בירור
הספיקות תלוי על פי שכל וסברא, אם לא במקומות שמפורש בתורה, כמו דיני עדות ושבועות שהם חוקי התורה ככל המצוות.
WHATTA CHIDDUSH!!!! Monetary matters are based on PURE LOGIC and logic is not enough to take money away from a מוחזק. But matters of איסור are a גזירת הכתוב which teaches us to follow the majority even though from a strict standpoint of human logic that shouldn't be enough to punish a human being.
